שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדריך: כך תהפכו את בית הכנסת לידידותי לנשים
    הרב יובל שרלו גיבש הצעה להתאמת בית הכנסת לציבור הנשים וקורא לחבריו לדון בה. על הפרק: עיצוב המבנה מחדש, עידוד הנשים לרקוד עם ספרי תורה ואמירת "קדיש יתומות" – הכל תוך מחויבות מוחלטת להלכה. מסביר ל-ynet: "זו טיוטה בלבד, ומטרתה להפוך את בית הכנסת למקום ציבורי לעבודת השם"

    מרגישות דחויות בבית הכנסת? יש מי שדואג לכן: ל-ynet נודע כי ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, הרב יובל שרלו, גיבש באחרונה מסמך הלכתי פרטני ומקיף שנועד לאפשר את שילובן של הנשים בתפילות ובחיי הקהילה, תוך חתירה לשוויון המרבי שמאפשרת ההלכה. הרב שרלו מציע להקים מערכת רבנית שתדון בסוגיה וקורא לחבריו להשתתף בה יחד עם הנשים. לדבריו, על הרבנים לברר את עמדת ההלכה בנושא זה לכתחילה, במקום להיגרר אחר הציבור הנשים או למאבק כוחות עימן - אותו הוא מכנה "אסון להלכה".

     

    בהצעתו ל"מנהג הקהילות בנושא מעמד הנשים בבית הכנסת", שאת עיקריה הציג ביום עיון שקיים אמש (יום ד') במכון לנדר בירושלים בנושא "בית הכנסת", קורא שרלו, בין היתר, לחייב את שיפוץ המבנה כדי להתאימו למתפללות, לעודד אותן לרקוד עם ספרי תורה, לאפשר ליתומות שבהן אמירת קדיש יחד עם הגברים, לקיים שיעורי תורה מפי נשים לכלל המתפללים ועוד. הוא הדגיש כי אינו יוזם את המהלך ככניעה לדרישות פמיניסטיות אלא מתוך רצון להפוך את בית הכנסת למקום עבודת השם של הקהילה כולה - "אינטרס גברי מובהק", כלשונו.

      

    הרב שרלו ציין כי פרטי ההצעה אינם מחייבים משום שמדובר בגירסה ראשונית שלה שפתוחה לשינויים, והוסיף: "על חלק מהסעיפים אני בעצמי עוד לא סגור". עוד אמר כי מבחינות רבות מדובר בעמדות שהן דווקא שמרניות מדי, והסביר כי הדבר נובע מהעמדה ההלכתית החד משמעית לפיה יש תחומי הלכה שונים לגברים ולנשים.

     

    המסמך המלא:

      

    אדריכלות בית הכנסת  

     

    בית הכנסת החדש יעוצב ובית הכנסת הישן ישופץ מתוך מודעות לעובדה שנשים הן חלק בלתי נפרד בו. זו לא תהיה אפשרות אלא חובה הלכתית, הנובעת מהיות בית הכנסת שייך גם לנשים. הדבר נוגע להיבטים רבים ומגוונים: יכולת הנשים להיות שותפות בתפילת הציבור, נגישות לעגלות ילדים (שברובן נישאות על ידי נשים), מספר השירותים, יכולת לקיים שיעורים לנשים ולגברים במקביל, ריהוט עזרת נשים ונוחות הישיבה וכן כל ההיבטים הנוספים. כל זה כמובן כפוף גם למספר הנשים הבאות לבית הכנסת.

      

    בבית הכנסת תיקבע מחיצה כדין. מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם מדובר במחיצה מפרדת או מחיצה שגם אינה מאפשרת את ראיית הנשים על ידי הגברים. כל עמדה הלכתית תכלול גם את החובה לאפשר לנשים לראות, לשמוע ולהיות חלק מתפילת הציבור.

      

    הנהלת בית הכנסת  

     

    בהנהלת בית הכנסת תהיינה שותפות נשות הקהילה.

      

    לבוש בבית הכנסת  

     

    נשים וגברים כאחד יבואו לבית הכנסת בלבוש צנוע. נשים נשואות תהיינה עם כיסוי ראש בבית הכנסת, כמנהג קהילות ישראל.

      

    שליחי ציבור  

     

    ההלכה מכירה במניין גברים בלבד. בשל כך, שליחי ציבור בתפילה ובקריאת התורה יהיו גברים בלבד. לגבי חלקים לא הלכתיים של התפילה (אנעים זמירות לילדות, פסוקי דזמרא שאינם מחייבים ציבור דווקא וכדו') - ההלכה מלמדת אותנו כי לא ניתן לקיים הנהגה ציבורית המשורטטת בקווי מכחול דקים אלא בכאלה הצבועים במברשת רחבה. ההבחנה בין האסור והמותר חייבת להיות בולטת, אפשרית למימוש, ומונעת מחלוקות תמידיות. בשל כלל זה אני סובר שיש להכריע שלא לקיים מנהגים אלה.

      

    ספר התורה 

     

    ספר התורה יועבר גם בעזרת נשים בעת הוצאתו והחזרתו. הקהילה תעודד את הנשים לרקוד עם ספר תורה בשמחת תורה.

      

    שיעורי תורה 

     

    בשיעורי תורה ישבו הגברים והנשים באותה נוחות ישיבה שמיעה וראיה, בהפרדה מוחלטת בין המינים, גם כשאין מחיצה, או אם מדובר בישיבה באותו אגף.

     

    מנייני נשים  

     

    ההלכה אינה מכירה במנייני נשים, ועל כן לא יתקיימו מנייני נשים לתפילה בבית הכנסת.

      

    קריאת תורה לנשים על ידי נשים

     

    ההלכה אינה מכירה ואף אוסרת ברכות תורה לבטלה,

    ועל כן אין לקיים קריאה זו בתפילת הקהילה בדרך אסורה הלכתית, או בדרך שהיא מטעה מבחינה הלכתית.

     

    קריאת תורה לנשים תתאפשר בחברת נשים אם יתקיימו התנאים הבאים:

     

    א. נשים העולות לתורה לא תברכנה ברכות התורה כמנהג התפילה בציבור.

     

    ב. אם הן עצמן לא בירכו ברכות התורה בבוקר, הן תברכנה לפני קריאתן בתורה את שלוש ברכות התורה ולא תהיה ברכה לאחריה.

     

    ג. לא תהיה קריאת הפטרה.

     

    ד. גברים לא יצאו ידי חובה בקריאה זו.

     

    בנות מצווה רשאיות לציין את בת המצווה שלהן בקריאה בתורה בדרך זו, המדגישה הן את הקשר שלהן לתורה והן את יסודות הלכות קריאה בציבור בלבד.

     

    קריאת מגילה לנשים  

     

    שיקולי ההלכה בעניין זה רבים ומגוונים. הדרך הממצעת בין השיטות השונות היא לקבוע כי קריאת מגילה בלילה תיעשה בדרך הציבורית של תפילה כאשר כולם באים לבית הכנסת הקהילתי, ואילו ביום יהיו גם מנייני נשים בו תקראנה נשים מגילה לנשים. בנות מצווה רשאיות לציין את בת המצווה שלהן בקריאת מגילה לנשים.

      

    דברי תורה על ידי נשים בבית הכנסת  

     

    אין כל מניעה הלכתית לאמירת דברי תורה על ידי נשים בבית הכנסת. להפך, רצוי אף לעודד את העובדה שהשיח התורני לא יהיה נחלת הגברים בלבד. אם יש גברים שהדבר מפריע להם הם בוודאי רשאים לא להיות שם.

      

    נשים האומרות דברי תורה בבית הכנסת לא תעשינה זאת בעזרת גברים כחלק מהתפילה. לאחר התפילה, גם אם מדובר בישיבה באולם בית הכנסת – אפשר. לפיכך, דברי תורה ייאמרו או מעזרת נשים, או בחדרי שיעורים, קידוש וכד'. 

     

    אמירת קדיש על ידי נשים בבית הכנסת  

     

    מדברי פוסקים רבים, דומה כי אמירת קדיש על ידי נשים היא דבר המובן מאליו, וכך היה נהוג בעבר הקרוב. נשים תאמרנה קדיש בשעה שיש גבר נוסף האומר קדיש בעזרת גברים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הרב יובל שרלו
    צילום: עופר עמרם
    גם הן חלק מהקהילה
    צילום: חיים צח
    שיעור תורה - כן, שליחת ציבור - לא. מתפללת
    צילום: איי פי
    מומלצים