שתף קטע נבחר

אביה של הפגה: כועס, האמנתי שהיא בחיים

אכרם חבשי הגיע הבוקר לבית החולים העמק בעפולה על מנת לקחת את בתו לקבורה - בפעם השנייה תוך יממה. ל-ynet הוא סיפר על הנסיונות להרות, שנמשכו שנים, על הדרמה שטילטלה את משפחתו ועל הכעס: "זה דבר שקשה לקבל אותו"

"הרגשנו שיש לנו ילדה חיה בידיים. באמת האמנתי שהיא בחיים" - כך אמר היום (ב') ל-ynet אכרם חבשי, אביה של הפגה שכמעט נקברה בטעות והלכה לעולמה הלילה בבית החולים העמק בעפולה. הבוקר הוא הגיע לבית החולים על מנת לקחת את בתו לקבורה - בפעם השנייה תוך יממה.

 

חבשי ואשתו נהיה ניסו במשך 11 שנים להביא ילדים בעולם וטופלו בבית החולים כרמל. לפני חצי שנה, כאשר התבשרו על ההריון, השמחה הייתה גדולה. "שמחנו כולנו כשגילינו שמדובר בתאומים, במיוחד כשהבנו שמדובר בבן ובת", מספר חבשי, "במשך כל התקופה הזאת היינו מאושרים".


חבשי (משמאל). "ראיתי שהיא זזה, כולנו הופתענו" (צילום: חגי אהרון)

 

אתמול הגיע האושר לקיצו. אשתו של חבשי, שהרגישה לא טוב בשבועיים האחרונים וסבלה מדימומים, הפילה את אחד העוברים בבית החולים האיטלקי בנצרת. "שאלתי איך זה קרה ואמרו לי שאם הילד הראשון נפל - אז יש סיכוי של אחוז אחד שהעובר השני יחיה", סיפר האב.

 

"הכניסו את אשתי לחדר הניתוח. אני לא ידעתי מה קורה ואז אחרי הניתוח הודיעו לי שנפטרו שני הילדים. אשתי יצאה מהניתוח, ראיתי אותה, שאלתי אותה מה שלומה ואז ביקשתי לקבור את הילדים".

 

"הדודה אמרה שהיא מרגישה שהילדה זזה"

חבשי נטל את העוברים ונסע לכפר אכסאל על מנת לקבור אותם. "צריך לרחוץ את הילדים לפני הקבורה. אני רחצתי את הילד והנשים במשפחה, דודה, אמא, רחצו את הילדה. פתאום הדודה שלי אומרת שהיא מרגישה שהילדה זזה, מסובבת את הראש ימינה שמאלה, יש לה דופק. ראיתי שהיא זזה, כולנו הופתענו. הרגשנו שיש לנו ילדה חיה בידיים שלנו, האמנתי באמת שהיא בחיים ורצתי ישר לד"ר דראושה, הוא מנהל חדר מיון וגר אצלנו בכפר".


המשפחה האבלה (צילום: באדיבות bokra.net)

 

הדודות פתחיה וסובחיה הן שרחצו את הפגה. סובחיה סיפרה: "התחלנו לרחוץ אותה ופתאום הרגשתי שיש לה דופק. היא זזה, היו תנועות והיא פתחה את הפה שלה, התחלנו כולנו לצעוק". בעלה של פתחיה, פתחי זועב, סיפר: "התחילו צעקות, כל האנשים היו בהלם. הילד כבר היה מוכן לקבורה ואנשים רחצו את הילדה ואמרו - 'בוא תראו, היא חיה, היא חיה. היא לא מתה, היא פותחת את הפה'".

 

אריג', גיסתה של האם נהיה, סיפרה על התקוות שהתעוררו כשהתגלה שהפגה בחיים: "אכרם ידע שהבן מת, אבל כשראה שהבת זזה חזרה התקווה, כולנו בכינו. קיווינו שהאמא תתעורר מהניתוח ותקבל מתנה מאלוהים, שיגידו שיש לה ילדה חיה. זו מכה קשה ולא קלה בשבילנו, 11 שנים אנחנו מחכים שיהיו לה ילדים. הילדים שלי כבר קיוו לשחק עם הילדים שלה".

 

חבשי מספר שלמקום הוזעקה ניידת טיפול נמרץ שהגיעה לכפר בתוך דקות. "הבנתי שהילד נפטר, אבל הילדה היתה בחיים ואושפזה בבית חולים העמק".

אולם, השמחה הייתה מוקדמת ובשעה 2:30 בלילה נקבע מותה. הבוקר, עם הגעתו לקחת את בתו לקבורה בפעם השנייה, אומר האב: "זה דבר מוזר, דבר שקשה לקבל אותו. אני מאוד כועס. כשהודיעו לי שהם נפטרו אני כעסתי הרבה. ניסינו הרבה פעמים להיכנס להריון והייתה הצלחה רבה אחרי 11 שנים. פתאום שישה חודשים אחרי יש הפלה, זה מאוד קשה".

 

פתחי, בן דודו של האב, הפנה אצבע מאשימה כלפי בית החולים האיטלקי בנצרת: "לא האמנו שייקרה דבר כזה. זו פשלה, רשלנות. לא מתאים לבית חולים שקיים הרבה שנים שיקרה לו כזה מקרה".

 

חבשי סיפר כי אשתו עדיין אינה יודעת על הדרמה שהתחוללה. "אני מקווה שהיא תשתחרר הביתה היום או מחר ואז נראה מה נעשה בהמשך", אמר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חבשי, הבוקר. אשתו עוד לא יודעת על הדרמה
צילום: חגי אהרון
הפגיה בבית החולים העמק
צילום: חגי אהרון
מומלצים