שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תוכנית הנשק הגרעיני המעודכנת של איראן
    איראן נמצאת בשלב הראשון בדרך, בו היא מעשירה אורניום ברמה נמוכה. המעבר לשלב הבא יהיה מהיר - ולא ייקח זמן רב עד שלאייתוללות בטהרן יהיו פצצות אטום

    כמעט כל שרותי המודיעין הנחשבים במערב מעריכים, כי אם ההנהגה האיראנית היתה מחליטה ללכת במסלול הישיר והמהיר לפצצה, היא היתה יכולה לערוך פיצוץ-ניסוי של מתקן גרעיני כבר בתחילת שנת 2010.

     

    אבל הלחץ הבינלאומי ושיקולים טכניים-צבאיים הביאו את האייתוללות, כבר לפני שנה, לאמץ אסטרטגית פיתוח איטית ומתוחכמת יותר; אסטרטגיית שני השלבים: בשלב הראשון, הנוכחי, הם צוברים כמות גדולה של אורניום ברמת העשרה נמוכה - 3.5 - 4 אחוזים - ובמקביל בונים מערכים גדולים של אלפי צנטריפוגות מודרניות, שיכולות להעשיר בבת אחת כמויות גדולות של אורניום.

     

    בשלב זה, איראן אינה מפרה, לכאורה, את כללי האמנה למניעת תפוצה של נשק גרעיני. אורניום ברמת העשרה נמוכה משמש כדלק בכורים לייצור חשמל ואי אפשר לייצר ממנו פצצה גרעינית, מבלי להעשירו לרמה גבוהה. לכן ראש הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה גרעינית של האו"ם (סבא"א), שפקחיו רואים את צבירת האורניום בדרגה נמוכה, אינו יכול לדווח במפורש למועצת הביטחון כי טהרן חותרת לנשק גרעיני. הוא יכול, לכל היותר לומר שהוא חושד, אך לא להוכיח; מה שנותן לרוסיה וסין תירוץ מצוין למנוע הטלת סנקציות חריפות על איראן.

     

    השלב השני בתוכנית הגרעין האיראנית הוא הקריטי. בשלב זה ייקחו האיראנים את הכמות הגדולה של האורניום המועשר בדרגה נמוכה שצברו, יזינו אותה למערכי הצנטריפוגות הענקיים והמודרניים שהקימו בשלב הראשון, ובתוך כמה חודשים תהייה בידם כמות של אורניום מועשר בדרגה גבוהה - 90 אחוז - המספיקה לייצור לפחות ארבע ראשי נפץ גרעיניים בעוצמת הרס של 20-40 קילוטון ט.נ.ט. - שתיים לניסוי ושתיים לשימוש מבצעי. 


     

    את הנשק עצמו, כלומר את הפצצה או ראש הקרב הגרעיני להתקנה על טיל, יכולה איראן לייצר כבר היום; על פי תוכניות שמכרו לה מדען הגרעין הפקיסטני, עבד אל קדיר חאן, ואולי אף צפון קוריאה.

     

    בשלב הזה איראן כבר לא תוכל להסתיר, ואולי גם לא תרצה להסתיר, שהיא מייצרת נשק גרעיני. ראשי הקרב הגרעיניים שהיא תייצר במהירות ישמשו אותה לא רק כדי להפגין את עוצמתה, לאכוף את ההגמוניה שלה במזרח התיכון וכדי לתת חסות לארגוני הטרור הפועלים בחסותה, אלא גם כדי להרתיע מדינות בעולם, בעיקר מדינות המפרץ הערביות וגם באירופה ואסיה מביצוע הסנקציות שיוטלו עליה.

     

    זה התרחיש שסביר שיקרה אם יכשל "הדיאלוג" הדיפלומטי שהממשל האמריקני מקווה לפתוח בו עם המשטר באיראן בקרוב. עם זאת, מעריכים בישראל ובארצות-הברית, גם אם יכשל הדיאלוג, ניתן יהיה לעצור את המרוץ האיראני לפצצה באמצעות הטלת סנקציות כלכליות חמורות.

     

    הסנקציה היחידה שבאמת מפחידה כעת את האיראנים הוא אמברגו על יבוא תזקיקי נפט. איראן, יצואנית הנפט הגולמי מהגדולות בעולם, מייבאת כיום יותר מ-40% אחוז מתצרוכת הדלקים, שמני הסיכה וחומרי הגלם לתעשיית הפלסטיק והסיבים שלה. יש למצב מוזר זה סיבות היסטוריות, אבל זו עובדה שהופכת את איראן כיום לפגיעה מאוד לסנקציות - בהנחה לא כל כך סבירה שרוסיה וסין ישתפו פעולה עם המערב ויסכימו להטיל סנקציות כאלה.

     

    "חלון ההזדמנויות" מצטמצם

    אולם בעוד כמה שנים המצב יהיה שונה. לא רק מפני שאיראן תוכל לאיים במלחמה, כולל שימוש בנשק גרעיני, על מי שיאכוף עליה אמברגו, אלא גם מפני שההנהגה בטהרן עושה כעת מאמץ אדיר לבנות מהר מערך זיקוק נפט בשטחה ומשקיעה מיליארדי דולרים בהקמת מספר קומפלקסים פטרוכימיים במקביל. לכן גם "חלון ההזדמנות" להטיל סנקציות אפקטיביות על איראן הוא מוגבל בזמן.

     

    זו סיבה נוספת שבגללה ההנהגה האיראנית נוקטת באסטרטגיית השלבים,

    שמאפשרת לה למשוך זמן. אך לא הכל אבוד. בשנתיים-שלוש, או עד 2014 לפי הערכת ראש המוסד, מאיר דגן - שיידרשו לאיראן כדי להשלים את השלב הנוכחי בתוכנית הגרעין - יכולות להיות התפתחויות בזירת פנים-פוליטית.

     

    ההתקוממות שדוכאה בחודש שעבר לא דעכה לגמרי והיא עשויה להביא בטווח הארוך יותר לשינוי המשטר באיראן או להכריח את המשטר הנוכחי להתגמש. בשני המקרים יש סיכוי טוב שתוכנית הגרעין הצבאית האיראנית תוקפא או תבוטל כליל. היטיב לתאר זאת פרופ' דוד מנשרי, ראש המרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב, שכתב במאמר: "שתי רכבות יצאו מהטרמינל באיראן: האחת נושאת את בשורת השינוי החברתי-פוליטי, האחרת את בשורת הגרעין". השאלה הגורלית היא איזו רכבת תגיע ראשונה ליעדה הסופי.


    תוכנית הגרעין האיראנית - המוקדים העיקריים

    תוכנית הגרעין האיראנית - המוקדים העיקריים
    אתר מיקום

    פעילות

    מתקן העשרת אורניום 

    נתנז "הלב" של תוכנית הגרעין. 9,000 צנטריפוגות הפועלות ב"קסקדות" (מערכים) של 164. אתר תת-קרקעי המבוצר בבטון מזוין ומוגן בעזרת סוללות נ"מ
    מתקן העשרת אורניום פורדו, ליד קום

    נכרה בצלע הר בבסיס של משמרות המהפכה ליד העיר הקדושה לשיעים. 2,140 צנטריפוגות הותקנו במקום, אך רק מעט מהן פועלות

    מתקן להמרת אורניום איספהאן מפעל קריטי, המשרת את מתקני ההעשרה. האורניום הגולמי, "העוגה הצהובה", מאוחסן כאן ומומר לגז UF6, שאותו מזינים לצנטריפוגות בנתנז וקום
    כור גרעיני על בסיס "מים כבדים" אראק מסלול נפרד ומקביל להעשרת האורניום בנתנז וקום - כור לייצור פלוטוניום בקיע. צפוי להפוך למבצעי ב-2013, אז יפיק 9 ק"ג פלוטונים בשנה, שמספיקים לייצור שתי פצצות
    בסיס צבאי פרצ'ין

    בבונקרים תת-קרקעיים נערכו ניסיונות להפעלה בו-זמנית של חומרי נפץ שהם חלק ממנגנון הפצצה, וכן ניסויים הידרודינמיים שקשורים לפיתוח נשק גרעיני

    כור ניסיוני טהרן כור למטרות מחקר שנפתח מחדש אחרי המהפכה בסיוע מארגנטינה. משמש להכשרת מדענים ולטענת האיראנים נועד לסייע בפיתוח תרופות למחלות חשוכות מרפא כסרטן
    מכרות אורניום דרום ומרכז המדינה על פי הערכות, באיראן עד 10 מכרות. בגדולים - סקאנד וגצ'ין - כורים 70 טונות אורניום בשנה.
    כור גרעיני אזרחי בושהר כור "כשר" להפקת חשמל הפועל תחת בקרה רוסית. מוטות הדלק המשומשים מועברים לעיבוד מחדש ברוסיה. אם איראן תפר את החוזה, עשוי לסייע בייצור פלוטוניום

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אחמדי-נג'אד בכור בנתנז
    צילום: איי אף פי
    הכור "הכשר" בבושהר
    צילום: איי פי
    מומלצים