שתף קטע נבחר

גידול ניכר בחוב הלאומי של ישראל בשל המשבר

מנתוני האוצר עולה שחל גידול מואץ של כ-5% בחוב הלאומי במחצית הראשונה של השנה. זאת, בד בבד עם זינוק בגירעון הממשלתי, מ-1% ל-6%

גידול ניכר בחוב הלאומי של ישראל כתוצאה מהמשבר הכלכלי - שגרם לזינוק בגירעון הממשלתי (מ-1% ל-6%). זאת, עקב הירידה הדרמטית בהכנסות ממסים. נתוני החשב הכללי באוצר שפורסמו היום (ה') מצביעים על גידול מואץ של כ-5% בחוב במחצית הראשונה של השנה. החוב הלאומי מורכב מחובות הממשלה לתושבי המדינה ומהחוב החיצוני של הממשלה כלפי תושבי חוץ ומדינות זרות.

 

תוך 6 חודשים גדל החוב ב-27 מיליארד שקל מ-547 מיליארד שקל בסוף 2008, ל-574 מיליארד שקל בסוף החודש שעבר. מתוך 27 המיליארד, 26 הם כתוצאה מגיוסי הון. מדובר בגידול נטו שהוא הפער לחובה בין גיוסי ההון מראשית השנה – בהיקף של 60 מיליארד שקל – להחזר חובות (אגרות חוב וכו') שמועד פדיונן חל בחודשים אלה.

 

החוב הלאומי מורכב מחובות במטבע חוץ בשווי 116 מיליארד שקל, ומחובות שקליים בסך 458 מיליארד שקל. גיוסי ההון השנה התפצלו בעיקר בין 48 מיליארד שקל באג"ח שקליים ל-10 מיליארד חוב במט"ח. היתר הוא חוב שקלי לא סחיר.

 

הטווח הממוצע לפדיון מלאי החוב נשמר 

יחידת ניהול החוב בחשב הכללי מסבירה את הפחתת עומס החובות למרות ההיקף הגדול של הנפקות האג"ח הממשלתיות, ביחסי הכיסוי הגבוהים אשר נרשמו בין היקף הביקושים לכמות המוצעת בשוק הראשוני. זאת במכרזים שבהם מונפקות אג"ח חדשות לטווח ארוך כנגד פדיון מוקדם של אג"ח לטווח קצר.

 

הטווח הממוצע לפדיון מלאי החוב הממשלתי עמד השנה על כ-7 שנים. מנהלי החוב בחשב הכללי מציינים את יציבות הקצב שנשמרה בשנים האחרונות, קל וחומר בשנה האחרונה, למרות המשבר. אלו חדשות טובות.

 

יציבות זו היא שעודדה את אגף התקציבים להסתכן בהגדלה הדרמטית של הגירעון בתקציב הדו-שנתי, כאמור מ-1% לפי חוק הגירעון ל-6%. זאת כצעד חד פעמי שמבוסס על הורדה הדרגתית של הגירעון לשיעור החוקי תוך 4-5 שנים מבלי להסתכן בהורדת דירוג האשראי של ישראל בשוקי ההון בעולם.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שר האוצר, יובל שטייניץ
צילום: גיל יוחנן
מומלצים