שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ניו-יורק: אסור להכניס מחשבים ניידים לבתי קפה
    לבעלי בתי הקפה נמאס לתת אינטרנט וחשמל חינם ללקוחות שמזמינים אספרסו ב-2 דולר, אז הם מבקשים להשאיר את המחשב הנייד בתיק או חוסמים את השקעים בקיר

    המשבר הכלכלי הביא גם את בתי הקפה של ניו-יורק להחלטה לקצץ בעלויות, ולאסור על שימוש במחשבים ניידים בשטחם בשעות הצהריים, כך מדווח הוול סטריט ג'ורנל.

     

    לפי העיתון, פחות ופחות בתי קפה בניו-יורק מרשים שימוש במחשבים ניידים בשטחים בין השעות 11 בבוקר ל-2 בצהריים, או 3 בצהריים בסופי שבוע, אלא אם כן הלקוח אוכל ומקליד באותו זמן.  בתי קפה אחרים, שהופכים למקומות בילוי אופנתיים בשעות הערב, אוסרים על הכנסת לפטופים אחרי השעה 8 או מחשיכים את האור. הסיבה לכך: לקוח שנכנס לבית הקפה עם לפטופ נוטה להזמין ספל אחד בלבד של קפה ולבלות במקום שעות ממושכות, למרות ששילם סכום זעום יחסית.

     

    ההתרחבות של שוק המחשבים הניידים הזעירים (נטבוקים), הזולים וקלים לנשיאה במיוחד, הגדילה את נוכחות הלקוחות הממוחשבים של בתי הקפה בניו-יורק - יותר מ-11.4 מיליון מחשבים כאלו נמכרו במהלך 2008 ברחבי העולם, ולפי תחזיות, במהלך 2009 יימכרו כ-35 מיליון. בחלק מבתי הקפה המוכרים בעיר רק מחמיצים פנים אל מול בעלי המחשבים הניידים, אך באחרים חוסמים לחלוטין את שקעי החשמל במכסי פלסטיק עם מנעולים, רמז דק כפיל.

     

    בבית הקפה Naidre, שבקרבת גני קרול, למשל, תלו שלט מנומס ובו ביקשו מהלקוחות להזמין משהו לאכול אם הם מתכוונים להשתמש בלפטופ. הבעלים, ג'ניס פוליסינו בת ה-53, הסבירה כי מספר המקומות במקום מוגבל, ובעלי המחשבים תופסים מקומות של לקוחות אחרים למרות שאינם מזמינים ארוחות צהריים מלאות. בבית קפה אחר בסן-פרנסיסקו תלוי שלט דומה, המבקש מבעלי מחשבים ניידים להצטופף ולחלוק שולחנות עם אחרים.

     

    הנפגעים: הומלסים וחסכנים

    במי המצב הזה פוגע? אנשים שעובדים מהבית בדרך כלל, ורוצים לרענן את סביבת העבודה שלהם מפעם לפעם, נאלצים לכתת רגליים קצת יותר כדי למצוא מקום ידידותי שיסכים לארח אותם. 

     

    מאמר אחר, שפורסם בוול סטריט ג'ורנל במאי האחרון, מראה כי מקומות שהציעו גלישה ונקודות חשמל חופשיות משמשים גם את חסרי הבית לעתים. עבורם, האינטרנט הוא לעתים הדרך היחידה להישאר מחוברים למציאות ולקבל תמיכה, אך מציאת נקודת חיבור הופעת למשימה לא פשוטה.

     

    אך בעלי בתי הקפה טוענים שהם הנפגעים בסיפור: מסעוד סולטני, הבעלים של "קוקו בר", כתב כי לקוחות "חסכניים" במיוחד מגיעים, מתיישבים, מחברים את הלפטופ לחשמל ושולפים שקיות תה שהביאו מהבית, כשאת המים החמים הם מבקשים מהמלצר. האמיצים עוד יותר מביאים גם כריכים מוכנים מהבית, עטופים בניילון.

     

    טענה רווחת נוספת נגד הניידים היא הריסת האווירה של בתי הקפה - בלעדיהם, אנשים ממש מרימים את הראש מהמסך ומדברים זה עם זה, המטרה לשמה הומצאו בתי הקפה במאה ה-16 בפרס.

     

    "הייתי אחד מהנצלנים. לגמתי כוס קפה של שני דולר במשך שעות", מודה בלוגר בשם נורם אלרונד, איש שיווק מובטל שנהג לבקר ב"אספרסו 77". עד שגילה מכסי פלסטיק על שקעי החשמל הבין שהוא לא רצוי שם, והפסיק להגיע. "אספרסו 77" אולי הרוויחו כיסא פנוי, אבל הפסידו לקוח.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים