חתול כפייתי? כלב בחרדה? יש תרופה

כלבים הסגורים בבית שעות ארוכות סובלים ממגוון של בעיות על רקע פרידה מבעליהן, חתולים שלא מורשים לצאת מהבית עושים את צרכיהם מחוץ לארגז החול מסיבות שונות. ד"ר נועה הראל על שימוש בתרופות פסיכוטרופיות לשיפור בעיות התנהגות בקרב כלבים וחתולים

ד"ר נועה הראל, חיות וחברהפורסם: 11.08.09 , 12:34

טיפול וטרינרי תרופתי המיועד לשנות את התנהגותם של בעלי חיים נהוג מזה עשרות שנים, כחלק ממערך טיפולי מקיף, הכולל טיפול התנהגותי, סביבתי וכירורגי. בשלושת העשורים האחרונים תפס הנושא תאוצה בעקבות התפתחותו של התחום.

חיות המחמד זוכות ליחס של בן משפחה ומקומן במשק הבית הולך ומתרחב. כתוצאה מכך, כלבים וחתולים מבלים כיום חלק גדול יותר מזמנם בבית ותוחלת חייהם עלתה באופן ניכר. במקביל, מערכות היחסים ביניהם לבין בעליהם הפכו קרובות יותר ומאופיינות בהתקשרות חזקה.

לצד התופעות החיוביות הללו נוצרו גם בעיות חדשות וייחודיות, המצריכות טיפול. למשל, כלבים הסגורים בבית שעות ארוכות סובלים ממגוון של בעיות על רקע פרידה מבעליהן, חתולים שלא מורשים לצאת מהבית עושים את צרכיהם מחוץ לארגז החול מסיבות שונות. בעלי החיות, בהיותם ערים וקשובים לבעיות ההתנהגות ולמצוקות של חיות המחמד שלהם, מחפשים פתרונות בעבורן.

מזה שני עשורים שתחום הרפואה ההתנהגותית נחשב לתחום התמחות ידוע ומוכר ברפואה הווטרינרית. אחד ההבדלים המשמעותיים בין רפואה פסיכיאטרית אנושית לרפואה התנהגותית וטרינרית הוא חוסר היכולת לקבל מהמטופל מידע סובייקטיבי על בעיותיו, מניעיו ותחושותיו.

הבעלים ערים יותר למצוקות החיות (צילום: ויז'ואל פוטוס)

גם חיות סובלות הפרעות חרדה והתנהגות כפייתית

כווטרינרים הניצבים בפני בעיית התנהגות של חיית מחמד, אין לנו ברירה אלא להסתמך על צפייה בבעל החיים, להשוות את הממצאים למאגר הידע שנאסף במחקרים אתולוגיים וביהביוריסטים, לקבל מידע עקיף ומפורט מבעליה ולהעריך באופן מדויק את מצבה הרפואי על מנת לפסול בעיה רפואית כגורם לבעיה ההתנהגותית.

הידע הקיים כיום מאפשר, גם אם עדיין באופן מוגבל, להשליך מהפרעות פסיכולוגיות או פסיכיאטריות מסוימות, המוכרות באנשים, על בעיות דומות המופיעות בבעלי חיים, כשהבולטות ביניהן הן הפרעות חרדה והתנהגות כפייתית, ולטפל בצורה דומה במטופלים הווטרינריים.

מתן תרופות פסיכוטרופיות ואחרות לטיפול בבעיות התנהגות בחיות מחמד הוא חלק מהליך רפואי סטנדרטי, המתקיים בכל פרוצדורה רפואית וטרינרית. הליך זה נפתח באבחון, הכולל לקיחת אנמנזה מפורטת, צפייה בבעל החיים, בדיקה גופנית וביצוע בדיקות מעבדה לפי הצורך.

על פי האבחנה יש לתכנן ולהרכיב את הטיפול, או הטיפולים, המתאימים לבעל החיים, לאופן ביטוי הבעיה ולחומרתה ולסביבה החברתית והפיזית שבה הוא חי.

בדיוק כפי שאין לספק טיפול רפואי על סמך סימפטומים בלבד אלא לאור אבחנה מסודרת, כך גם ברפואה התנהגותית. בתום פרק זמן שנקבע מראש יש להעריך מחדש את המצב, את יעילות הטיפול ואת מצבו של המטופל.

לא בכל מקרה של בעיה התנהגותית ניתנת תרופה פסיכוטרופית. הקו המנחה בתכנון הטיפול הוא, בראש ובראשונה, הסתמכות על טיפול התנהגותי ו/או סביבתי, המלווים בטיפול תרופתי מתאים לתקופה של מספר חודשים. השאיפה היא להפסיק בהדרגה את השימוש בתרופה לאחר פרק זמן של שיפור ויציבות אצל המטופל.

הכלב הורס את הבית; החתול מסמן את הקירות בשתן

סוג ההפרעות ההתנהגותיות הנפוץ ביותר, המטופל בתרופות פסיכוטרופיות, הוא הפרעות חרדה למיניהן בכלבים ובחתולים. הפרעות חרדה מתבטאות בטווח רחב של התנהגויות, הכולל התנהגות הרסנית, התנהגות תוקפנית, עשיית צרכים בבית, פגיעה עצמית ועוד. חשוב מאוד לאבחן את הסיבה המדויקת להתנהגות.

לדוגמה, כלב המתנהג בהרסנות כשהוא נשאר לבדו בבית עלול לנהוג כך מסיבות שונות, למשל חסך בפעילות גופנית, תגובת פחד לרעשים חזקים בחוץ, התנהגות גורית של בדיקת חפצים שונים בפה וכרסומם, חרדת נטישה ואף רעב. כמובן שבכל אחד מהמקרים נדרש טיפול שונה.

תרופות נגד חרדה לכלבים

כך, כלב המפגין התנהגות הרסנית כתוצאה מחרדת רעמים יוכל להיעזר בטיפול תרופתי נוגד חרדה בתקופת החורף, שיסייע לו להתגבר על תחושת הפחד, המחמירה כאשר הוא חשוף לרעמים בעודו לבד בבית. טיפול זה, או כל טיפול תרופתי אחר, לא יתאים לכלב הסובל, למשל, מחסך בפעילות גופנית.

חתולים וכלבים רבים מסמנים את סביבת המחיה שלהם בשתן עקב הפרעות חרדה שמקורן בסביבה חברתית מאיימת, טיפול והתייחסות בלתי עקביים ועוד. בנוסף לטיפול סביבתי, חברתי והתנהגותי במטופלים אלה, יש בעלי חיים הזקוקים לתמיכה, זמנית או קבועה, של טיפול תרופתי נוגד חרדה כדי לצאת ממעגל החרדה. הסיבות לכך, במקרים אלה כמו גם בהפרעות חרדה אחרות, הן רמות חרדה גבוהות מאוד המחבלות בתפקוד יומיומי תקין, שאף מכשילות את הטיפול ההתנהגותי מכיוון שהן מונעות מהמטופל ללמוד לחוות את הסביבה באופן נורמטיבי יותר.

האם התרופות מקלות על סבל החיות והבעלים?

הפרעות כפייתיות הן סוג נוסף של הפרעות התנהגות. הרקע לבעיות אלה משתנה וכולל ממשק בלתי מתאים, אירועים טראומטיים והפרעות חרדה, אך יש לו גם רקע גנטי. התנהגות כפייתית מתבטאת בביצוע פעולות מסוימות, לכאורה ללא מטרה, במשך שעות ארוכות, ומפריעה לתפקוד יומיומי תקין. לעתים הן אף כרוכות בפגיעה עצמית. במקרים רבים מסוג זה קיימת מעורבות עצבית בהתפתחות ההפרעה, המחייבת טיפול תרופתי.

על הרופא לשקול את טובת המטופל

האם באמצעות מתן טיפול תרופתי אנו הופכים את חייהם של בעלי הכלבים והחתולים לקלים יותר, תוך מיסוך הבעיה והתעלמות ממצבו הסובייקטיבי של בעל החיים? או, האם במקרים אלה אנו מזהים סבל ומקלים על בעל החיים בעזרת תרופות?

בחלק מהמקרים שבהם קיימת מעורבות אורגנית אין תועלת בטיפול התנהגותי סביבתי בלבד, וקיימות ראיות מדעיות לנחיצותו של הטיפול התרופתי. במקרים אחרים, למרבה הצער, לא תמיד קיימת נכונות מספקת להשקיע מאמץ בטיפול התנהגותי, ויש המבקשים לספק לבעל החיים טיפול תרופתי שאינו דורש משאבים רבים.

בעבור כל מטופל ומטופל, על הרופא להשתמש בקודים האתיים הרפואיים על מנת לבדוק מה הם אופני הטיפול האופטימליים ולשקול את תועלת הטיפול מול חסרונותיו. בקבלת ההחלטה על הטיפול המתאים ביותר על הרופא לשקלל את טובת המטופל, אך לא פחות מכך את בטיחות הבעלים ובני ביתם ואת מערכת היחסים בין המטופל לבעליו.

ד"ר נועה הראל, רופאה וטרינרית. מרצה לרפואה וטרינרית התנהגותית בבית הספר לרפואה וטרינרית, האוניברסיטה העברית. עוסקת בתחום ב-11 השנים האחרונות. המאמר המלא "טיפול תרופתי בחיות מחמד - סיבות, סוגים וסוגיות", התפרסם בגיליון 38 של כתב העת החדש של "חיות וחברה"

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו