שתף קטע נבחר
 

האמת מאחורי חולה הצרעת בהרצליה

כשאנשי יחידת "עוז" התפארו בלכידת עובד זר חולה צרעת, הם השתמשו בשיטות הבזויות ביותר כדי להטות את דעת הקהל לטובתם

אמצעי התקשורת רעשו בעקבות הודעה לעיתונות שפרסם משרד הפנים, ולפיה אנשי יחידת "עוז" לכדו פליט חולה צרעת המועסק במסעדה.

 

אז מיהו המצורע מודל 2009? מדובר בגבר צעיר, בן 35, יליד חוף השנהב. אל מסע ההימלטות שלו הוא יצא אחרי שהמלחמה גבתה את הקורבנות היקרים לו מכל - את אשתו ושלושת ילדיו הקטנים, שנהרגו מאש המורדים. הוא נמלט על נפשו מיד לאחר מכן, ומאז, כבר שבע שנים בדרכים, לא מצא מנוח. הוא חצה את יבשת אפריקה בחיפוש אחר מקלט ובסוף שנת 2006 חצה את הגבול לישראל, ומייד נעצר. בכלא הישראלי זכה ליחס מחפיר. למרות שעצם קיום המחלה היה ידוע וברור כבר אז, שלטונות הכלא לא העניקו לו טיפול רפואי במשך כל תקופת הכליאה - תשעה חודשים תמימים. "בסך הכל צרעת", הם בוודאי אמרו לעצמם, "שיישב ויירקב עם חבר מרעיו בכלא, גם ככה הם כולם חולים". רק לאחר שחרורו, כשהגיע למרפאת רופאים לזכויות אדם, זכה ליחס הולם והופנה למרכז הארצי לטיפול במחלת הנסן.

 

בהינף קולמוס הפכו אנשי יחידת "עוז" בן אנוש שלו סיפור חיים טרגי, לכלי בתעמולת ההפחדה והשנאה כלפי זרים שמקדמת מדינת ישראל. טרם יצאה ההודעה לעיתונות, לא טרחו אנשי המשרד לשוחח עם הרופא המטפל של הקורבן התורן. אילו היו טורחים לעשות זאת, היו שומעים ממנו שמדובר באדם שנמצא במעקב ומטופל היטב, שהוא אינו מדבק, שאין מניעה מלהעסיקו. אולם, משרד הפנים אינו מתעסק בזוטות ולא נותן לאף אחד להרוס לו את החגיגה. עניינים כמו כבודו של הפליט, מצבו הרפואי, חסיון רפואי מול מעסיקו - כולם בגדר מותרות.

 

בימים כתיקונם, כשעולה החשד שעובד חולה במחלה המסכנת את בריאות הציבור, נדרשים אנשי משרד הפנים לפנות אל הרופא המחוזי ולקבל את עצתו. כך קובעות תקנות בריאות העם. נדמה שלא כך טופל המקרה הזה. כל מי שבראשו מעט בינה ודעת צריך לשאול האם משרד הפנים היה מפרסם הודעה דומה אילו העובד היה ישראלי? התשובה היא כמובן שלילית.

 

אך לשיטת משרד הפנים, כבודו של אזרח אינו ככבודו של פליט, ומה ששנוא עליך מותר וצריך לעשות לזרים. כך, עם שיתוף פעולה כמעט עיוור של התקשורת ובחסות החלטות הממשלה, מקדמים ומעודדים אנשי יחידת "עוז" פחד, גזענות ושנאת זרים - ששימוש במחלות להפצתם הוא טריק ישן. תשאלו את סבא וסבתא.

 

הפליט מחוף השנהב פוטר אתמול מעבודתו. תוך מספר חודשים הוא יסיים את הטיפול התרופתי ויחזור למולדתו. טיפול בצרעת אורך כשנתיים. אך כמה זמן יידרש לרפא את אנשי יחידת "עוז", אינני יודע. הם המתהדרים במוסר ובערכים ובדאגה למדינה, אך בדבריהם ובהתנהלותם הם אינם מייצגים אלא בורות, גזענות ודעה קדומה. על לוכדי הפליטים להתנצל הן בפני הפליט, נוכח הלבנת פניו ברבים שלא לצורך, ונוכח חשיפת פרטיו מול מעסיקו תוך הפרת כללי החסיון הרפואי, והן בפני הציבור - על זריעת הפחד והשנאה בקרבנו, כאילו אין כאן די.

 

גזענות ובורות הן לעיתים חשוכות מרפא וקשות עשרות מונים ביחס לצרעת. ובכל זאת, שלוחה מכאן ברכת החלמה מהירה למי שצריכים אותה באמת, אלו המשרתים ביחידות הגירוש.

 

רן כהן, מנהל מחלקת מהגרי עבודה, פליטים ומבקשי מקלט ברופאים לזכויות אדם

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מפגינים מול יחידת עוז
צילום: אוהד צויגנברג
רן כהן
מומלצים