שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחוברת
    נועה תשבי השיגה תפקיד בדרמה של ABC, דוחפת קדימה את הגרסאות האמריקאיות של "מרחק נגיעה" ו"מסכים", מפטפטת עם ביל קלינטון ועוד מוצאת זמן לקפוץ הביתה לדגמן. הישראלית הכי בכירה בהוליווד מגישה מדריך לביזנס ופלז'ר בעיר האשליות

    אני כזאת בלבוסטע", צוחקת נועה תשבי כשהשיחה שלנו גולשת מאזור האולפנים בהוליווד למתכונים מנצחים לשקשוקה. "אבל אתה יודע מה, אני בלבוסטע בסטילטו". למרות הקונוטציה המיושנת, בלבוסטע, סוג של אם בית/ביג מאמא שמנהלת את העניינים, היא מילה מגדירה יפה את תשבי.

     

    בגיל 34, השחקנית-דוגמנית-מפיקה-מתווכת מתעסקת כמעט בכל: היא (קחו אוויר) מפיקה את הגרסה האמריקאית של "בטיפול" (שעכשיו סיימה עונה שנייה); עובדת על הפקת ארבעה פרויקטים נוספים, שניהם מהם ל־HBO (עיבוד אמריקאי ל"מרחק נגיעה" ו"מסכים"); משחקת בסדרות פריים טיים (תפקידים ב"אהבה גדולה", "NCIS" ובפיילוט לסדרה המשפטית "The Deep End" ברשת ABC - על כולן נתעכב בהמשך) ובסרטים ("אקסיות לכל הרוחות" בכיכובו של מתיו מקונוהי), מספיקה לתחזק נישואין עם אנדרו גינזבורג, הידוע גם כאנדרו ג'י, מנחה הגרסה האוסטרלית של "אמריקן איידול" ובאופן כללי שוחה חזק בתעשייה בלוס אנג'לס, לשם עברה לפני כעשור.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    צילום: אורלי דיין, עריכה: נדב בן סימון
     

    בשבוע שעבר היא גם הגיחה לישראל, הפעם כדי לצלם את קטלוג החורף של אופנת ml. כהרגלה, במהלך הביקור היא דחסה אינספור פגישות, ראיונות, צילומים והרצאות, בקצב שהיה גורם לאדם רגיל התקף אפילפסיה קליל. במהלך הבילוי המשותף שלנו התגלתה תשבי כדינמו, אשת עסקים אנרגטית שיודעת ליצור אינטימיות אינסטנט.

     

    "האמת שרק באתי להצטלם ל־ml, אבל על הדרך אני מתראיינת ועורכת פגישות", היא אומרת על ביקורה בן עשרת הימים. "באתי עם בעלי, אנדרו. זה מצחיק, בזמן שאני רצה הוא ישן. אתה מכיר את זה שאתה מגיע לחופשה ומתרסק? אז זה מה שקרה לו פה. חמוד כזה, הוא ישן עכשיו וכבר צהריים".

     

    תשבי היא ותיקת ביצה, גם כאן וגם בהוליווד. היא התחילה כנערה בלהקת השכנים של צ'יץ'. אחרי שירות צבאי בלהקת חיל החינוך היא התגלגלה לתפקיד משמעותי ב"רמת אביב ג'", ואחריו ניסתה להזניק קריירה מוזיקלית במסגרת ההרכב נונה, עם בן זוגה דאז, גל אשר.

     

    עסוקה כל הזמן בחיפוש הדבר הבא

    לפני כעשור עברה להוליווד, ואחרי כמה שנים לא פשוטות החלה לראות פירות בדמות תפקידים קטנים בסדרות כמו "ניפ/טאק", "מכושפות", "CSI: NY", הסרט "האי" ועוד. בארבע השנים האחרונות היא עסוקה כל הזמן בחיפוש הדבר הבא, במסגרת כובע המפיקה אותו היא חובשת. מאז שתיווכה והשתתפה כמפיקה ב־"In Treatment", הגרסה האמריקאית ל"בטיפול", תשבי נכנסה לעסקי ההפקה ביג טיים, כשהפרויקטים האחרונים שלה הם כאמור האמריקניזציה של "מסכים" ו"מרחק נגיעה".


    תשבי. ותיקת ביצה, גם כאן וגם בהוליווד (צילומים: יניב אדרי)

     

    התחלת בהוליווד כשחקנית, ואת עדיין עובדת בתחום. העיסוק הכפול הזה לא גורם לאנשים להרים גבה?

    "בהתחלה אולי כן, כי הייתי נכנסת לאודישנים והמפיקים התפלאו כי הם הכירו אותי מהצד השני. הרי בפרויקטים שלי אני יושבת בצד המלהק. אבל היום זה מעולה. זה די מצחיק, אבל מאז שהתחלתי להפיק ולא להתעסק במשחק כעניין עיקרי, אני זוכה בתפקידים על הדרך".

     

    "כנראה שברגע שמסירים את הלחץ הרבה יותר קל באודישנים. אבל אני באמת אוהבת לעשות גם וגם. אם זה לקום ליום צילום בארבע לפנות בוקר - מהמם. אם זה לקום ליום של מלא פגישות פיתוח - מהמם פלוס. אני מאוד נהנית מזה. בוא נאמר שהסבלנות משתלמת. לקח לי הרבה זמן, הרבה צעדים קטנים ונכונים, כדי להגיע למקום בו אני נמצאת, שהוא בעיניי מקום טוב".

     

    "כשהגעתי ללוס אנג'לס לפני עשר שנים, לא היה אף אחד. היה אלון ארניה, תסריטאי וחבר טוב, מילי אביטל, וזהו. מבחינת טאלנטים ואנשים בשטח - כלום. היום זה הכי כיף. יש הרבה ישראלים שהתברגו בתעשייה, אם זה בתפקידי משחק או בתפקידים אחרים, ויש עם מי לדבר. מאז ההצלחה של 'בטיפול' הרבה יותר קל לעניין בסדרות ישראליות".

     

    מה באמת מצב השוק האמריקאי ביחס לתוצרת ישראלית?

    "כמו כל דבר שהוא אופנתי, אחרי 'בטיפול' הרשתות האמריקאיות רצו לקנות כל דבר שבא מישראל. כמעט כל פרויקט עורר התעניינות, היו המון סדרות ששמו עליהן אופציות. אבל כמו תמיד, מה שמגיע לתוצאה הסופית אלה הדברים האיכותיים".

     

    "כן, היה סוג של גל, אבל עכשיו הוא נרגע. זה פחות ההייפ של 'מה שמגיע מישראל הוא מדהים' ויותר הסתכלות לגופו של כל עניין. לפני 'בטיפול' לא היתה בכלל אופציה. אני מרגישה שעם 'בטיפול' הצלחתי לפתוח את הדלת. איך זה קרה? אני אומרת כל הזמן לאנשים לא להתייחס למילה 'לא', כי 'לא' זה בעיקר 'לא כרגע'. אתה רוצה משהו? אז אתה אומר 'ומה עם עכשיו? ועכשיו? ועכשיו? ועכשיו?' ובסוף אומרים 'כן'. היום הדלת פתוחה, אבל לדברים הטובים".


    "אני מרגישה שעם 'בטיפול' הצלחתי לפתוח את הדלת" 

     

    יש הרבה ניסיונות של ישראלים למכור סדרות בהוליווד?

    "המון. כל אחד רוצה שהסדרה שלו תיחשף לכמה שיותר אנשים, ויש גם את המרכיב הכלכלי, שכן בארצות הברית מוכנים לשלם סכום יפה עבור תוכן טוב. אם כי לא מדובר במיליונים, כמו שכולם חושבים".

     

    "כרגע יש לי ארבעה פרויקטים מכורים"

    עד כאן טוב ויפה, אבל מה בעצם תשבי עושה בפועל? אם תלוו אותה ביום יום, אותו היא בדרך כלל פותחת בדירתה הצנועה למדי בשכונת אקו פארק במרכז לוס אנג'לס ("זו דירה קטנה, ממש לא גדולה כמקובל בעיר. אבל רואים את השלט של הוליווד מהחלון"), תגלו אשת עבודה חרוצה כנמלה עמלנית שחורשת את העיר על עקבים. היא קמה בין שש לשבע בבוקר ("אני הכי בן אדם של בוקר"), מתארגנת על הקפה והוצאת הכלבה, ומיד מתחילה סבב של פגישות.

     

    "יש לי חברה, Noa's Arc, שעוסקת בהפקת פרויקטים לטלוויזיה", היא מספרת. "כרגע יש לי ארבעה פרויקטים מכורים. על 'מרחק נגיעה' ו'מסכים' אני מוכנה לדבר כי כבר נכתב כאן שזה קורה. שתיהן עדיין בשלבי פיתוח ויצירה, כלומר HBO קנו את הזכויות, אבל עדיין לא צולם אפילו פיילוט. אנחנו עדיין בכתיבה. אני מאמינה שצריך לחכות שדברים יבשילו לפני שמדברים, אבל מנכ"לית HBO דיברה על הפרויקטים בתקשורת, אז קטונתי".

     

    "יש עוד הרבה מאוד עבודה. המכירה היא רק השלב הראשון. עכשיו אני צריכה לדאוג שזה ייעשה וייעשה טוב. על שני הפרויקטים האחרים אני בכלל לא יכולה להרחיב את הדיבור. אני פשוט לא אוהבת לדבר על משהו עד שהוא סגור לגמרי".

     

    למה?

    "כי השיטה האמריקאית עובדת אחרת. המון פעמים דברים נופלים באמצע. כל התהליך של מכירת סדרה לוקח המון זמן. בין השלב שבו ערוץ אהב את הסדרה ורוצה לקנות ועד שהיא באוויר יש הרבה עבודה. בעצם, רק מי שחי שם מבין את העניין הזה. בארץ פחות מבינים, כי הכל פה הרבה יותר מהיר. בארץ ערוץ קונה סדרה וזהו. באמריקה זה לא עובד ככה. קודם כל קונים אופציה, אחר כך מתחילים לפתח, אחר כך עושים פיילוט. זה תהליך מאוד ארוך".

     

    איך באמת התהליך קורה?

    "כל מקרה לגופו. בדרך כלל, כמו שהיה עם 'מסכים' ו'מרחק נגיעה', זה מתחיל מלמצוא סדרה שתעבוד טוב בשוק האמריקאי. ברגע שיש, אני מתחילה לעבוד על הצגת הפרויקט. בדרך כלל אני מחפשת את התסריטאי הנכון וביחד אנחנו מציגים את הפרויקט לנציגי הרשת, נותנים להם לראות את הגרסה הישראלית ומסבירים איך תעבוד האדפטציה. שיחק לי המזל ואני כיום במדיניות דלת פתוחה ברוב הערוצים".


    בפרימיירה של "האי" עם ג'ף גולדבלום. אשפית נטוורקינג

     

    "הפגישות נערכות ברובן ברמת מנכ"ל הרשת, ראש חטיבת הדרמה, אנשי התוכן והתסריטאי. במקרה של 'מרחק נגיעה', באתי לפגישה ב־HBO עם קייט רובין, שהיתה תסריטאית ב'עמוק באדמה'. החלטנו שזו תהיה סדרה על מהגרים, כי כל אמריקה הרי מורכבת ממהגרים. אז הצגנו את זה בתור סיפור על מהגרים יהודים אורתודוקסיים בשכונת וויליאמסבורג בברוקלין. הם אהבו והחלטנו לרוץ".

     

    "חלום זה נהדר, אבל צריך להיות ריאליים"

    בשלב הזה את כבר עם הצ'ק בכיס?

    "לא. כל עוד זה לא עלה לאוויר לא קיבלתי כלום. התסריטאי והיוצרים מקבלים סכומים נאים, ברמה שלא מכירים בארץ, אבל לא גדולים מאוד מאוד. מדובר בדרך כלל בכמה עשרות אלפי דולרים. רק אחרי שהתסריט מאושר ומתחילים לצלם פיילוט, אני רואה משהו. אחר כך צריך לאשר את הפיילוט, ואם הוא מאושר נכנסים לעבודה על הסדרה".

     

    כמה כסף יש בזה?

    "לא יכולה להגיד לך. החוזים מאוד ספציפיים, לכל ערוץ יש חוזים אחרים. אני יודעת שבמקרה של 'בטיפול' מאוד התבאסתי מאיך שזה יצא. לא הייתי מעורבת בפרטים, אבל אני יודעת שהדרך שבה היוצרים פוצו לא היתה חיובית. זה לא מקובל שהגורמים המעורבים יודעים כמה כל אחד מקבל, אבל כמו שאמרתי קודם, אין מחירים מטורפים, זה די ברור".

     

    למה זה חשוב?

    "זה חשוב, כי זה בעצם החלום האמריקאי. רוב התעשייה הישראלית מסתובבת עם החלום למכור סדרה לאמריקאים ולקנות אי בקאריבים".

     

    "אז אני אומרת - חלום זה נהדר, אבל צריך להיות ריאליים וחשוב לעשות את זה נכון, לא להיות חמדן. הכסף הגדול מגיע, כל עוד ממשיכים לעשות ולייצר. יכול להיות שבעונה הראשונה לא תקבל הרבה כסף, אבל בעונה החמישית כן. אני לא יכולה לשתף פעולה עם הפנטזיה. הכסף הגדול מגיע ברגע שאתה עושה שם לעצמך - דייוויד קלי, אלן בול, דארן סטאר - הם עושים כסף. יוצרים מתחילים לא מרוויחים הרבה. חלק מהיוצרים הישראלים מופתעים מהסכומים. לא מדובר בשום פנים ואופן במיליוני דולרים".


    בחתונה עם גינזבורג

     

    מה קורה כיום עם המיתון? זה משפיע על השוק?

    "המיתון בהחלט משפיע. אנשים בתעשייה נזהרים, מסתכלים מה הם מקבלים תמורת הכסף. עכשיו היתה עונת הפיילוטים, והועסקו בה הרבה פחות אנשים מהרגיל. אם בשנה שעברה הופקו בין 140 ל־180 פיילוטים, השנה הופקו בין 45 ל־65. בדרך כלל, רוב החברים שלי עובדים בתקופה הזו, השנה הייתי היחידה, עם הפיילוט שעשיתי ל־ABC".

     

    אוטוריטה בענייני השואוביז האמריקאי

    השיחה העסקית מתגלגלת די בטבעיות עם תשבי. לא מדובר במקרה: בארבע השנים האחרונות היא הצליחה להפוך את עצמה לסוג של אוטוריטה בענייני השואוביז האמריקאי, ונראה שהיא די נהנית לערבב ביזנס ברזומה.

     

    "תמיד הייתי כזו", היא אומרת. "תמיד הבנתי בחוזים, תמיד אהבתי את הצד העסקי של תעשיית הבידור. מאז גיל 16 אני מעורבת גם בשיווק, ביחסי ציבור, בכל מה שקשור. לאנשים מסביבי היה ברור שאגיע לצד הזה של העשייה, זה היה רק עניין של זמן, של גיל. זה היה מהלך טבעי, שאוסיף גם את הרובד הזה".

     

    אבל איך הצלחת להתברג בתעשייה? להגיע לזה שמנכ"לים יסכימו להיפגש איתך?

    "עד כמה שלוס אנג'לס גדולה, התעשייה מאוד קטנה. כולם כל הזמן מדברים. ברגע שיש לך שם טוב, הוא עובר כמו אש בשדה קוצים. אני מניחה שהשם שלי, שנובע מהדברים שאני עושה ומהגישה שלי, היה טוב מספיק כדי שיעבור. בשלב מסוים התחילו להתקשר אליי מנכ"לים, סמנכ"לים. הם רוצים לעבוד עם אנשים טובים. כולם מחפשים תוכן טוב, ומחפשים את זה מאנשים שסומכים עליהם. כנראה שאני אחת כזו".

     

    • עוד על מעלליה של נועה תשבי בהוליווד, התפקיד שנכתב במיוחד עבורה והפגישה עם ביל קלינטון - בגיליון פנאי פלוס החדש

     

    • צילומים: יניב אדרי, נועה תשבי, יח"צ, Imagebank, GettyImages

     


     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים