שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    עשור לפוטין: הסוכן שהגיע מהכפור והפך לגיבור

    כשוולדימיר פוטין מונה לראש הממשלה על ידי בוריס ילצין, איש לא האמין שהביורוקרט הנמוך ישרוד בתפקיד. אחרי שחיבק טיגרסים, ניהל קרבות ג'ודו וחשף חזה, האיש החזק של רוסיה סוגר עשור כנשיא ושוב ראש ממשלה. עידן פוטין במבט לאחור

    לפני עשר שנים הופיע לראשונה בפוליטיקה הרוסית סוכן לשעבר בקג"ב שאיש לא הכיר. מינויו של ולדימיר פוטין לראש הממשלה הפתיע רבים שסברו כי מדובר בכישלון מוחץ, וכלי התקשורת ניבאו כי הוא יוחלף במהרה. אולם כעבור עשור אפשר לקבוע שהאיש החזק ברוסיה לא הולך לשום מקום.

     

    בשנת 1999 נראה היה כי משטרו של בוריס ילצין על סף הקריסה, והנשיא דאז החליף חמישה ראשי ממשלה בתוך פחות משנה. האחרון ברשימה הארוכה היה פוטין שנכנס ללשכת ראש הממשלה בחודש אוגוסט. כך הוא הפציע בן רגע מן הבירוקרטיה האנונימית אל שמי העשייה הציבורית.

     

    כלי התקשורת הפגינו אז לגלוג מהול בהפתעה ביחס ל"מחדל האחרון" של ילצין. איש לא חשב שהגבר נמוך הקומה ישרוד בפוליטיקה יותר מכמה חודשים. "כולם חשבו שהוא הוא אדם חסר חשיבות עם סיכויי הצלחה ששואפים לאפס", אמר סרגיי סטרוקמן, בעל טור בעיתון הרוסי הליברלי "קומרסנט", לעיתון "כריסטיאן סיינס מוניטור". "ממשל ילצין נתפס כספינה טובעת שכל אדם בעל יכולת כלשהי - כבר נטש אותה מזמן". 


    חולי מול בריאות. ילצין ופוטין משוחחים בשנת 2004 (צילום: רויטרס)

     

    מאז חלף בדיוק עשור והתפיסה הרווחת השתנתה מן הקצה אל הקצה. ילצין התפטר במפתיע בערב ראש השנה האזרחית, ואת מקומו תפס הנשיא בפועל - פוטין. כמה חודשים אחר כך הוא זכה בניצחון משכנע בבחירות, ומאז מעולם לא הביט לאחור.

     

    לפני כשנה וחצי הוא פרש מהנשיאות בשל מגבלות החוקה. עם שובו לכס ראש הממשלה, אחרי שתי קדנציות מוצלחות בקרמלין, נחשב פוטין כמנהיג שרוסיה פשוט לא יכולה לוותר עליו. הוא זוכה לתמיכה ציבורית רחבה וקבועה - ממוצע אדיר שעומד על 74 אחוזים ב-10 השנים האחרונות. זו תמיכה גבוהה בהחלט מזו של יורשו, הנשיא דמיטרי מדבדב. מומחים רבים סבורים כי פוטין הוא זה שלמעשה שולט ברוסיה, והודות לתיקונים החוקתיים שעברו בפרלמנט בשנה שעברה - סביר להניח שהוא עוד יחזור לכהונה נשיאותית ארוכה במיוחד ב-2012.

     

    סוכן קג"ב קשוח ונאהב

    בחינה של הסיקור התקשורתי ברוסיה לאורך השנים מציגה חלק מסודות הצלחתו: שילוב בין דיבור קשוח - כיאה לסוכן קג"ב לשעבר - הבטחות לבנות מחדש את רוסיה כמעצמה בינלאומית ואישיות ציבורית רהוטה - כל אלה הם בין הגורמים שהעלו אותו לגדולה.

     

    מחבר הספר "המלחמה הקרה החדשה", אדוארד לוקס, שכיהן כראש מערכת החדשות של העיתון הבריטי "אקונומיסט" כאשר פוטין עלה לשלטון לראשונה, מדגיש את תחושת המשבר ששררה ברוסיה בימי ילצין. "היה צורך אדיר בהתחלה חדשה ואני חושב שפוטין גילם את זה מהרבה בחינות. הוא היה חרוץ, פיכח וכשיר למראית העין", אמר לאתר האינטרנט של רשות השידור הפרו-אמריקנית "Radio Free Europe".

     

    פוטין הביא עמו לשלטון בריאות טובה, צלילות דעת ואורח חיים פעלתני - הכולל חגורה שחורה בג'ודו - שהוכיחו כי מדובר בשינוי מרענן לעומת ילצין המבולבל. תדמית ה"אקשן-מן" משרתת אותו היטב גם היום: בשבוע שעבר הציגו עיתוני רוסיה תמונות שצולמו במהלך חופשה. בתמונות נראה פוטין שועט בחזה חשוף במים הסיבירים הקפואים, רוכב על סוס במעלה הר ונערך לצלול לקרקעית אגם בייקל בצוללת מיר-2. בתקופת שלטונו הוא גם הספיק להצטלם עם טיגרסים ולטוס במטוס קרב. 
    צילום: AP

     

    פוטין יודע היטב לאן הוא רוצה להוביל את רוסיה. כבר בימיו הראשונים בקרמלין, הוא פרסם מודעה באינטרנט שבה פירט את חזונו. הוא הכריז על עצמו כמי שמאמין בשלטון ריכוזי וששואף להביא את מוסקבה אל העולם המודרני. זאת, באמצעות שילוב בין המסורות הלאומיות לערכי הדמוקרטיה האירופים.

     

    "הרעיון המרכזי של פוטין היה ליצור מדינה רוסית מאוחדת וחזקה ולעשות זאת דרך מערכת שלטון קפדנית, מאורגנת מלמעלה, שמאוישת בנאמניו", אמר אלכסי מוקהין, מנהל המרכז העצמאי לטכנולוגיות פוליטיות במוסקבה. "הוא ניסה למצב את עצמו בדעת הקהל כ'קיסר הטוב', והוא עשה עבודה בכלל לא רעה".

     

    מומחים ברוסיה טוענים כי הפופולריות לה זכה פוטין הכתיבה במידה רבה את מדיניותו. בחלק מהמקרים, הוא חשש להנהיג רפורמות נועזות או לנקוט צעדים שעלולים לעלות לו בתמיכה הציבורית. ניקולאי פטרוב, ממכון

    קרנגי במוסקבה, סבור כי ניתן לחלק את כהונתו לשתי תקופות מרכזיות - התקופה הראשונה הייתה תקופת הרפורמות. בתקופה השנייה, עשה הכל כדי להישאר בשלטון.

     

    "הוא רצה להיות ראש ממשלה ייצוגי בכל מה שקשור למערכת הפיננסית. מצד שני, עכשיו הוא נמצא בעמדה מאוד פונקציונאלית, שהוא לא היה מוכן אליה. לכן, השאלה איזה חותם ישיר על ההיסטוריה עדיין פתוחה", אמר לעיתון הרוסי "פרוודה".

     

    סרגיי סטרוקן מסביר שפוטין היה "אביר על סוס לבן". לדבריו, פוטין "הגיע בזמן שנראה היה שהדמוקרטיה קורסת, והצליח לשמור על תדמית של חייל נקי-כפיים עם לב נחוש. זה קָסם לאנשים, אבל הכל היה חלק ממסע יחסי ציבור. ברגע שהוא עלה לשלטון, הוא השתלט על אמצעי התקשורת המובילים כדי להבטיח שאיש לא יוכל להשתמש באותם תכסיסים".

     

    בתוך כמה שנים, אחז הקרמלין בכל ערוצי הטלוויזיה הממלכתיים, ובעלי התחנות שהעזו להתנגד לו - אילי הון כמו בוריס ברזובסקי וולדימיר גוסינסקי - נאלצו לעזוב את המדינה. בעוד המחלוקות הציבוריות הצטברו, התרחבה הכלכלה במהירות - בין השאר בגלל העלייה התלולה במחירי הנפט. השגשוג חלחל מטה ורבים מאזרחי המדינה ויתרו על התביעות הפוליטיות לטובת חיי רווחה ונחת.

     

    היריבים הפוליטים? נמחצו

    לא כולם רואים בפוטין "טלית שכולה תכלת". שנותיו בתפקיד הוכתמו במלחמות ובפיגועים - בהם השתמש פוטין בעיקר כדי למחוץ את יריביו הפוליטים ולהגביר את שליטתו בקרמלין.

     

    שבועות ספורים לאחר שמונה לתפקיד ראש הממשלה בפעם הראשונה, הוכתה רוסיה בשורה של פיגועים בהם נהרגו כ-300 בני אדם. המדינה נכנסה לפאניקה, והקרמלין הכריז על מלחמה במורדים הצ'צ'נים. בדיוק באותה תקופה, נקראו האזרחים להצביע בבחירות הכלליות, ומפלגתם של תומכי פוטין זכתה בתמיכה גורפת.  


    רלוונטי מתמיד. פוטין ונשיא ארה"ב אובמה בחודש שעבר (צילום: רויטרס)

     

    הלחימה בצ'צ'ניה - כמו גם האסון בתיאטרון במוסקבה, בו נהרגו 120 בני אדם, והפשיטה על בית הספר בבסלאן, בה נהרגו מאות נוספים - הובילו לרעידת אדמה פוליטית ממנה צמחו הקרמלין והשירותי הביטחון בכוחות מחוזקים. "לכל משבר, הגיב פוטין בייצוב והגברת השליטה", אמרה מאשה ליפמן, עורכת המגזין פרו אט-קונטרה במוסקבה. "המדיניות הציבורית ברוסיה נשלטת היום במאה אחוז מלמעלה. איש לא יכול לעלות ולצבור כוח ללא אישור הקרמלין".

     

    לב פונמרב, אחד מפעילי זכויות האדם הבולטים ברוסיה, הסביר כי החשיבות ההיסטורית של פוטין נמדדת בכך שבתקופתו הפסיקה המדינה לנוע לעבר תהליך דמוקרטי, והחלה לנוע במסלול של התנגשות עם המערב. "בתקופת ילצין ניתן היה לומר שהדמוקרטיה נבנית שלב אחר שלב. ברגע שפוטין הגיע, נראה שיש תנועה שיטתית לאחור", אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית.

     

    פוטין אייש את הקרמלין ביוצאי הקג"ב ועצר את בעלי ההון – טייקונים כדוגמת איל הנפט מיכאיל חודורוקובסקי - באשמת שחיתות, מעילה והעלמת מסים. אולם מבקריו טוענים כי "האנשים החדשים" שהביא איתו למוסקבה זרעו במערכת יותר שחיתות מאי פעם.

     

    "פוטין מינה אנשי ביטחון, בעיקר משום שסבר שהם היחידים שיוכל לסמוך עליהם", אמר אנדריי סולדטוב, עורך אתר האינטרנט אג'נטורה, המסקר את תחום הביטחון. "אבל למעשה, פוטין יצר מדינה בה העסקים הגדולים והמדינה הם אחד. השירותים החשאיים עובדים עבור התאגידים יותר משהם עובדים עבור המדינה".

     

    המשבר הכלכלי העולמי לכד את פוטין במערכת שהוא עצמו יצר - אומרת ליפמן. "הוא פרש ממוסד הנשיאות בשנה שעברה, אך נשאר לכהן כראש

    ממשלה - בעיקר משום שהוא לא יכול להרשות לעצמו לעזוב. הוא חיוני לתפקודה של המערכת. אם הוא ייעלם - היא תאבד יציבות במהרה".

     

    ייתכן שראש הממשלה פוטין אכן חיוני למערכת וההערכה היא שהוא ישוב בתוך שנתיים גם לקרמלין בתור הנשיא. כך או כך, התמיכה הגואה ואחיזת הברזל במוסדות המדינה ובכלי התקשורת, מרמזים על כך שהוא לא הולך לשום מקום. את העשור הראשון של המיליניום הנוכחי אפשר בקלות לכנות "עידן פוטין", לפחות ברוסיה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    איש הברזל
    צילום: איי אף פי
    מי שולט? פוטין ומדבדב
    צילום: איי פי
    משקם את האימפריה. בפגישה עם בוש
    צילום: רויטרס
    צילום: איי פי
    חגורה שחורה בג'ודו
    צילום: איי פי
    מחבק טיגרסים
    צילום: AP
    מומלצים