שתף קטע נבחר

זירת הקניות

המזגן של השכן חופר לכם בראש? יש פתרון

עמותת מלר"ז מציעה לטפל עבורכם במפגעי רעש טורדי שלווה: אולם אירועים מקפיץ, בית קפה הומה ואפילו מזגן מטרטר. בשלב הראשון תוכלו לקבל סיוע משפטי בחינם, ובהמשך ייעוץ של מומחים בתשלום והליך בוררות. אם כל זה לא עזר - תוכלו לקחת את התיק שגובש לבית המשפט; אולי שם יטו לכם אוזן

אם התקליטן מאולם השמחות הסמוך לא נותן לכם לישון, או שמשמרת הלילה במפעל הסמוך הופכת את הלילות שלכם ללבנים - יש לכם שתי אפשרויות: ללמוד לחיות עם זה או לנסות ולשנות את המצב.

 

לרוב, כשהגורם המרעיש הוא מסחרי - גן אירועים, מקום בילוי או חנות - תוכלו להעזר במשרד להגנת הסביבה או בפקחי הרשות המקומית. אבל לפעמים מדובר במזגן הישן והמטרטר של השכנים, בחובבי הטראנס שבדירה ממול, בשיפוצניק שמשלים הכנסה בערבים או סתם בשער חלוד שנטרק בדיוק כשאתם עוצמים עין; במקרים הללו אתם אמורים לפנות למשטרה, אבל אל תצפו לחיוך מהשכנים בבוקר שלמחרת.

  

למקרים שכאלה מציעה עמותת מלר"ז (המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל) שירות חדש, עבור מפגעי רעש שהגורמים הקיימים לא הצליחו להשקיט, או עבור מקרים בהם התערבות של המשטרה נראית כמו צעד מרחיק לכת. העמותה מציעה טיפול מדורג של שישה שלבים, במטרה להקל על הציבור להתמודד עם המפגעים שטורדים את מנוחתו, ומתוך כוונה לפתור את הבעיה ללא צורך בתביעה משפטית.

  

בשלב הראשון תסייע לכם העמותה להכין מכתב מצדכם עבור הגורם המרעיש. בשלב השני תפתח העמותה תיק, ותסייע לכם במשלוח של מכתב נוסף, חתום על ידי עורך דין. עד כאן ניתן השירות בחינם.

  

אם הרעש לא נפסק, תציע לכם העמותה בדיקה של אקוסטיקאי מומחה, שתמורת כ-2,000 ש"ח יקבע באופן מוסמך האם מפגע הרעש חורג מהוראות החוק והתקנים. אם תתברר תלונתכם כמוצדקת ואתם עדיין לא יכולים לישון, תמשיך העמותה את הליווי ותציע לשלוח בשמכם מכתב נוסף, חתום על ידי עורך הדין שלה, ובו התראה לפני הגשת תביעה משפטית. בשלב הבא תציע העמותה לשני הצדדים לגשת לבוררות, על מנת לחסוך את הצורך בהליך משפטי ארוך ויקר לעיתים. החלטת הבורר מחייבת את שני הצדדים ועבור כל ישיבה יידרש כל צד לשלם כ-500 ש"ח.

  

אם אחרי כל השלבים הללו אתם עדיין סובלים מהרעש, תמליץ לכם העמותה להגיש תביעה משפטית. העמותה אמנם לא תלווה אתכם בהליך הזה אך תוכלו לקחת ולהציג בבית המשפט את כל התיק שנפתח עבורכם, ואת כל הבדיקות והתכתובת שעברה בין הצדדים.

  

בחודשים הקרובים מציעה העמותה את השירות רק באזור גוש דן וערי השרון, אך בהמשך אפשר שהוא יתרחב לאזורים נוספים בארץ.

 

לדברי ראש מלר"ז, חיליק רוזנבלום, הבעיה בטיפול במפגעי רעש היא שאנשים לפעמים כלל לא פונים לגורם המרעיש, ומאמינים שצריך ללמוד לחיות עם הרעש. לעיתים יש גם חשש מלפנות לגורם המרעיש, מסיבות שונות. הרעש, כמובן, אינו נפסק מעצמו ברוב המקרים.

 

רוזנבלום אומר שהניסיון מלמד ש"הדברים בדרך כלל מסתדרים בשלב הטיפול הראשוני" - כלומר מכתב ההתראה. זו הסיבה שהוא מציע לכל מי שסובל מרעש אך אינו מעוניין להסתייע בשירות החדש (או שאינו גר באזור המרכז - י.ר), להוריד מאתר העמותה נוסח מומלץ של מכתב התראה, ולנסות ולפתור את הדברים בעצמו.

  

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מדינת ישראל נמצאת במקום השני אחרי יפן בשיעור האוכלוסייה החשופה לרעש. חשיפה לרעש עלולה לגרום לבעיות גופניות ונפשיות, כמו למשל איבוד השמיעה באופן זמני או תמידי, לחץ דם גבוה, שיבוש בפעילות הכליות, עייפות כרונית ופגיעה בכושר הריכוז. אך רעש מהווה בעיקר פגיעה באיכות החיים ולעיתים אף מסלים מחלוקות וגורר שימוש באלימות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים