שתף קטע נבחר

אם יש לכם שמש - למה שלא תייצרו חשמל?

יותר ויותר אנשים מנצלים את שטחי הגג שלהם להפקת חשמל מאנרגיה סולארית. זו אינה רק בשורה ירוקה של חיסכון בחשמל אלא גם אפשרות להפוך את הנכס שלכם לכלי כלכלי שאף יניב בעתיד רווחים. איזה גודל של גג צריך, אילו אישורים דרושים, כמה כסף מקבלים עבור החשמל והאם זה משתלם? מדריך

בשנה האחרונה, מאז אושרו התקנות המאפשרות הפקת חשמל באופן פרטי, יותר ויותר אזרחים מנצלים שטחי גגות כדי ליצור חשמל מאנרגיה סולארית. האנרגיה שמופקת נמכרת לחברת החשמל כסחורה שנושאת רווח לבעל המתקן. אין ספק שמדובר בבשורה ירוקה ואופטימית, שבאה לאחר שנים של עיכובים וסחבת, ומציבה את ישראל בקו אחד עם מדינות רבות בעולם בהן מיושמת השיטה, כמו ארה"ב, גרמניה, ספרד ואיטליה. איך מתחילים והאם זה משתלם? הנה התשובות:

 

מהי מערכת סולארית לייצור חשמל בטכנולוגיית PV?

על מנת לייצר חשמל מאנרגיית השמש אנו משתמשים בטכנולוגייה הפוטו-וולטאית (PV). התאים הפוטו-וולטאים עשויים מסיליקון או Thin Film, הקולטים את אנרגית השמש והופכים אותה לחשמל DC. במערכת המותקנת משלבים גם ממירי מתח שהופכים את חשמל ה DC לחשמל AC, וכך מתאפשרת הזרמתו לרשת החשמל הארצית. את הפאנלים הסולאריים - לוחות מתכת דקים (כמו קולטי השמש של הדוד) - מציבים על הגג. חשיפת הלוחות לשמש מייצרת חשמל אותו נוכל למכור לחברת החשמל.


פאנלים סולאריים על גג רפת בנגב (צילום: יוסי מלול, התאחדות מגדלי הבקר) 

 

מה הופך גג לאטרקטיבי (מבחינת השמש, ומבחינת חוזק המבנה)?

גג אטרקטיבי הוא גג הנקי ממכשולים בגודל נטו של כ 500 מטרים רבועים למערכת של 50KWP (קילוואט שיא) עבור המגזר העסקי, ובגודל של כ-150 מטרים רבועים עבור מערכות קטנות יותר המותאמות למגזר הפרטי. ישנה עדיפות לגג שטוח או גג בעל שיפוע הפונה לכיוון דרום או דרום מזרח. באופן זה ניצול שטח הגג הוא מיטבי, וגם מערך ההתקנה פשוט יותר.

 

עוד על אנרגיה סולארית:

 

המבנים יכולים להיות גם מבנים מסחריים או חקלאיים כמו לולים, רפתות, מחסנים וכדומה, אך במקרה זה יש לוודא יציבות וחוזק של המבנה טרם הצבת המערכת באמצעות קונסטרוקטור מוסמך. יש לוודא גם חיבור חשמל קיים התואם לגודל המערכת הנדרשת - חד פאזי למערכות הקטנות ותלת פאזי (3X80) למערכות הגדולות.


פאנלים סולאריים בכפר הבדואי דריג'את בנגב (צילום: שרון ברוורמן)

 

לאלו אישורים זקוקים? ממי מבקשים?

טרם התקנת המערכת נדרש היתר בנייה מטעם הרשות המקומית בה נמצא המבנה. רק בהינתן היתר הבנייה ניתן להתקין המערכת. הגורם השני שיש לערב אותו הוא חברת החשמל, שצריכה לאשר את המערכת ולחברה לרשת החשמל הארצית בסיום ההתקנה.

 

כל התקנה של מערכת מחויבת באישור בודק מטעם חברת חשמל והתקנת מונה ייצור. כיום ניתן לרכוש ליווי מקצועי מחברות מקצועיות שיבצעו את כל שירותי הרישוי הנדרשים.


פאנלים סולאריים על גג חניון בדרום צרפת (צילום: AFP)

 

האם יש לקבל אישור מהשכנים?

בעל המערכת צריך להיות בעל הגג או הנכס, או להיות מצויד בחוזה שכירות המציין במפורש את מטרת שכירת הגג לטובת הקמת מערכת סולארית.

 

כמה משלמת חברת חשמל עבור החשמל?

התעריף אותו משלמת חברת החשמל לייצור חשמל על בסיס טכנולוגיית PV, נקבע על ידי רשות החשמל במסגרת ההסדרה שיצאה לדרכה ביולי 2008. מאז שיצאו התקנות לעידוד חיבור מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות יכול כל בעל גג ובעל מונה חשמל של חברת החשמל לרכוש מערכת סולארית, להתקין אותה על הגג והרי לו נכס מניב.

 

התקנות החדשות, אומרות שהמדינה מחויבת לרכוש מכל בעל מתקן סולארי את כל החשמל שהוא מייצר למשך 20 שנה, ולשלם לו תעריף הגבוה עד כפי ארבעה מהתעריף שלפיו כל צרכן במדינת ישראל רוכש חשמל. במסגרת זו עד לסוף שנת 2009 יעמוד התעריף על סך של 1.97 ש"ח לכל קילוואט חשמל מיוצר, שנמכר לרשת. התעריף מוצמד גם למטבעות הזרים ומתעדכן אחת לשנה. סך ההכנסות השנתי מחברת חשמל למערכות עסקיות (50 קילוואט כ-500 מ"ר) יכול להסתכם ב-150 אלף ש"ח ויותר בשנה. כמובן שככל שהמערכת קטנה יותר, סך התשלומים השנתי מחברת החשמל פוחת בהתאמה.


פאנלים סולאריים על גג קתדרלה בוותיקן ברומא (צילום: AP)

 

כמה היא ההשקעה הראשונית?

ההשקעה תלויה באופן ישיר בגודל המערכת שמבקשים להתקין. ההערכה למערכות ביתיות (פרטיות) יכולה להגיע לסכומים של עד כ-280 אלף ש"ח למערכת בגודל מירבי (של 15 קילוואט). סך ההשקעה למערכות עסקיות יכולות להגיע עד לכמיליון ש"ח למערכת של 50 קילוואט.

 

חשוב להדגיש כי בשוק ישנן הרבה מאד מערכות מסוגים ויצרנים שונים. כמו בכל שוק, ישנם מוצרים נחותים ומוצרים טובים יותר. כיום ישנה גמישות רבה יותר בהתאמת המערכת לתקציב הלקוח.


פאנלים בבית הספר "סולם צור" בגליל המערבי

 

מתי כבר רואים הכנסות? ומה מחזירים את ההשקעה ורואים רווח?

את ההכנסה הראשונה רואים כבר בתום החודש הראשון שהמערכת מחוברת ומייצרת חשמל. חברת חשמל מציבה מונה נפרד המודד את ייצור החשמל על ידי המערכת ובהתאם לזה מחשבת את סך התשלום המגיע ללקוח באותו חודש. ההכנסות הן כאמור המכפלה של כמות החשמל שהמערכת יצרה בפועל בתעריף של 1.97 ש"ח לקילוואט. 

 

חישוב החזרת ההשקעה והרווח מורכב קצת יותר משום שצריך להתחשב בהרבה גורמים משתנים כמו גובה ההשקעה הראשוני, קצב החזרי ההלוואה (אם נלקחה) כושר יצור החשמל (שתלוי בתנאי הסביבה) וכן בלאי של המערכת, שיכול להוסיף לטור ההוצאות. לגבי הבלאי - אורך חיים ממוצע של מערכת הוא 20 שנה, במהלכם יש צורך בהחלפת ממירים. לגבי הפנלים, לפי הגדרות היצרן לא צריך להחליף באופן יזום. במקרה של פגיעה בפאנל יש להחליף אותו.

 

האם הבנקים גמישים במתן הלוואות לפרויקטים מהסוג הזה?

הבנקים מכירים את סוגיית ההתקנות הסולאריות, וכבר כיום חלקם מציעים מגוון של הלוואות ומשכנתאות ללקוחות המבקשים להתקין מערכות סולאריות. ניתן לגשת היום לבנקים ולקבל הלוואות תואמות, זאת בכפוף לאישורים ובחינת מבנה העסקה שמבקש הלקוח לבצע.

 

מה ניתן לעשות עם תכנון של בית חדש?

תכנון מוקדם של מערכת סולארית, גם אם לא תותקן בשלב הראשון של ביתכם, תחסוך כסף רב לכשתחליטו להתקין מערכת סולארית בעתיד: תכננו גג שטוח או גג משופע הפונה דרומה; הקפידו להשאיר שטח גג פנוי ככל שניתן; תכננו את הבית וסביבתו כך שלא תהיה הצללה (עצים או בניינים) על הגג המיועד לקולטים הסולאריים; תכננו את המערכת הסולארית בתכנית החשמל של הבית בהתייעצות עם איש מקצוע מתאים. 

 

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת ברן רביב בע"מ, העוסקת בתכנון, הקמה וביצוע פרויקטים בתחומי התקשורת, הבינוי והאנרגיות החלופיות
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פאנלים סולאריים על גג בית באילת
צילום: יוסי דס סנטוס
מומלצים