שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    הבדרן של המדינה

    מבמת התיאטרון אל משחקי הטלוויזיה של שנות ה-80, מהצ'חצ'חים ועד "הראשון בבידור". ערוץ התרבות של ynet מסכם 40 שנות קריירה של מלך הרייטינג ששם קץ לחייו

    מאחורי דודו טופז, שמת הבוקר בתא מעצרו, כמעט 40 שנות קריירה. הוא החל כמטאור בעולם הבמה, ובהמשך גם בטלוויזיה, אך התרסקותו, למרבה הצער, היתה צורמת, כואבת ובעיקר אלימה מאוד, כלפי התעשייה בה עבד.

     

    צילום: ערוץ 2

     

    טופז החל את עבודתו על הבמה במסגרת תיאטרון חיפה, לאחר שחרורו מצה"ל, שם שירת בצוות הווי גדנ"ע. מפקדו שם היה דודו דותן, שהלך לעולמו לפני שמונה שנים. את לימודי המשחק שלו רכש טופז בלונדון.

     

     

    במקביל להצגות התיאטרון בהן לקח חלק, החל להעלות מופעי בידור קטנים, ואף לקח חלק בתוכנית רדיו הומוריסטית.

    בטלוויזיה, החל טופז את דרכו דווקא לא כקומיקאי, אלא כמורה לאנגלית בטלוויזיה החינוכית, שהיתה אז בראשית דרכה ועוד כונתה "לימודית".

     

    אבל הפריצה הגדולה של טופז אל תודעת הקהל היתה בשנות ה-80, אז הגיש מספר שעשועוני בידור בערוץ הראשון, ביניהם "צא מזה", "זה הסוד שלי" ו"תן קו", אך זכור מכל הוא "שחק אותה", ששודרה בין 1980 ל-1983, שם הגיש, לצד יגאל שילון. התוכנית התבססה על הפורמט האמריקאי "Pyramid". 

     

    סערת הצ'חצ'חים

    כבר מתחילת הדרך, נודע טופז בלשונו החדה ובהסתבכויות שונות, ובראשן באותה תקופה "נאום הצ'חצ'חים" בכיכר מלכי ישראל.

     

    אז, במהלך עצרת בחירות של מפלגת המערך, אמר "תענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אסיפות בחירות". מנחם בגין, מועמד הליכוד לראשות הממשלה באותה מערכת בחירות, אמר בתגובה למחרת בבוז: "עד אתמול לא הכרתי את המילה צ'חצ'חים". בעקבות המקרה, הושעה טופז מעבודתו בטלוויזיה, והוא גזר על עצמו שלוש שנות שתיקה והיעדרות מהתקשורת.


    טופז. פליטות פה בלי חשבון (צילום: אייל לנדסמן)

     

    טופז ידע לנצל היטב את הסערה התקשורתית שחולל, כאשר חזר לבמה כבדרן פעם נוספת, עם המופע המצליח שלו "פליטת פה", בה על אף חיקויים רבים למבטאים של יוצאי עדות שונות, אמר כי ניסה להעביר מסר ש"נאום הצ'חצ'חים" שלו לא הובן כראוי. כמעין סגירת מעגל, שודר המופע גם בערוץ הראשון, אותו ערוץ שהדיח אותו משורותיו.

     

    הצלחת "פליטת פה" הולידה מספר מופעים נוספים של טופז, בהם המשיך לצחוק ולהצחיק על חשבון הישראלי המצוי. בין היתר היו "בלי חשבון", שכלל את מערכון האורנג'דה המפורסם. מופע הבידור האחרון שהעלה באותה תקופה נקרא "טיפול נמרץ".

     

    בשולי עבודתו, השתתף טופז בסרט הקולנוע "תל אביב - לוס אנג'לס", שעבורו כתב את התסריט הספק-אוטוביוגרפי. כמו כן הגיש את "ציפורי לילה משוחחות", תוכנית של שיחות לילה עם מאזינים בגלי צה"ל.

     

    המשך דרכו של טופז היה מהוסס משהו. הוא נע בין תפקידים שונים, כדוגמת מנחה "טוטו משפחתי" בערוץ 3, בימיה הראשונים של הטלוויזיה בכבלים, וכמובן "דודו מספר לגולו" בערוץ 2, שהיה אז בימי שידורי הניסיון שלו, עוד לפני עלייתו הרשמית לאוויר. כמו כן, הגיש את "סופשבוע" בימי שישי בערוץ הראשון, במקביל לרבקה מיכאלי.

     

    מי מפחד מדודו

    כיבושו של דודו את המסך הגיע, כמובן, עם "רשות הבידור" ולימים "הראשון בבידור", שעלתה בימיו הראשונים של ערוץ 2 הרשמי, ראשית שנות ה-90, וזכתה להצלחה חסרה תקדים בטלוויזיה בישראל. היתה זו בעצם גרסה משודרגת של תוכנית סוף השבוע שלו בערוץ הראשון.

     

    בין היתר, זכורה התוכנית בזכות הבמה שנתן לאמנים מתחילים, מרואייניו המרגשים של טופז, אך בעיקר בשל המשימות הרבות שחילק לקהל והפרסים שהמטיר עליו. התוכנית שברה את שיאי הצפייה בערוץ 2 וזכתה לכ-50 אחוזי צפייה, שיא שלא נשבר עד לעצם היום הזה והושג בתוכנית בה הבטיח טופז כי ינחית חייזרים באולפן.

     

    בסופה של התוכנית, כזכור, הגיעה לאולפן ציפי שביט בתלבושת חייזר, לא לפני שחצי מדינה הוציאה ראשה מהחלון כדי לחכות לחלליות שינחתו בחצר אולפני הרצליה.

     

    "הראשון בבידור" ירדה מהאוויר בסוף 2004, אגב קריאות מחאה שנשמעו בתעשיית הטלוויזיה, שגרסו כי טופז הוסר מלוח השידורים כדי "לנקות את המסך" מהתכנים שהציג, שנחשבו פרובוקטיביים ורדודים. מקץ אותם ימים גדולים על מסך "קשת" בערוץ 2, החלה הידרדרות הקריירה של טופז.

     

    ב-2005 העלה את המחזמר "משה", גרסה עדכנית לסיפורי התנ"ך שכתב. עומר, אחד מבניו של טופז, השתתף במופע אך טופז עצמו לא לקח בו חלק על הבמה. ביקורות קשות שנשמעו על המחזמר גרמו להורדתו מהבמות.

     

    את תפוח האדמה שעדיין היה לוהט, אימץ לחיקו ערוץ 10, שהעלה באותה שנה תוכנית חדשה של טופז, "הכל זז". לאחר גיחה קצרה בחזרה לערוץ 2, הפעם אל הזכיינית "רשת", שב לערוץ 10 והגיש את "הכל עשר" שלא זכתה להצלחה מרשימה על אף שידורה ברצועת הפרה-פריים (19:00).

     

    מאז ירדה "הכל עשר" מהאוויר, לא שב טופז להגיש תוכניות טלוויזיה באופן סדיר. לימים יאמר כי במשך השנים הגיש הצעות ורעיונות שונים לראשי הזכייניות, אך אלה נענו בשלילה ובבוז.

    איש מהם, כך נדמה, לא רצה לשוב ולראות את מלך הרייטינג על המסך, והוא מצא עצמו במרכז סדרה אוטוביוגרפית כושלת בערוץ 10 ובתפקיד אריק צרפתי בטלנובלה "בובות" של הכבלים.

     

    את זעמו על כך שאין רוצים אותו על המסך, פרק טופז בבלוג שלו ב"תפוז", שם כתב: "אני בסך הכל רוצה רק להודות שוב לכולכם על המחמאות ועל כך שחלק גדול מכם מביע רצון לראות אותי שוב מנחה תוכנית בטלוויזיה. ייתכן שזה יקרה. ייתכן שלא. זה לא תלוי בי, אלא בקובעי המדיניות בטלוויזיה... תודה מקרב לב לכל המגיבים. בבקשה, אל תכעסו שזאת תגובה כוללת ולא אישית לכל אחד מכם. באהבה גדולה, דודו טופז".

     

    • לכל כתבות התרבות

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טופז. "לא רוצים אותי על המסך"
    צילום: ירון ברנר
    לאתר ההטבות
    מומלצים