יעל התאהבה קודם כל בתמונות הינשופים שלו
היא החמיאה לו על תמונות אוסף הינשופים שפירסם באתר שלו וכתבה לו מייל, אבל לא ציפתה שיגיב כל כך מהר. "שמח שאהבת", ענה לה ולקח אותה לדייט של צילום ינשופים
בין אלפי סיכומים, מאמרים ותקופת מבחנים מתקרבת, העבירה יעל שפירא עוד ערב בבית מול המחשב, וכדי לנקות קצת את הראש נדדה קצת למחוזות רחוקים ולתחביב שלה, איסוף ינשופים. רועי צילם ציפורים נודדות, ובעיקר אהב את העובדה שהן חופשיות בטבע, ואת התמונות העלה לאתר הצילום שלו. יעל התאהבה קודם כל בתמונות שלו.
היא החליטה להחמיא לו על התמונות, ובפרט על אוסף הינשופים, שהיה חביב עליה במיוחד. למרות שהשעה היתה כבר שתיים בלילה היא לא היססה לכתוב לו. אבל לאפשרות שיגיב למייל שלה מיד לאחר כן, ממש לא ציפתה. "תודה רבה, שמח שאהבת", השיב לה בנונשלנטיות טיפוסית, ומשם הדרך להתאהבות כבר היתה קצרה.
את הדייט הראשון, הלא קונבנציונאלי בהחלט, יזם רועי בתוך פחות משבוע מההתכתבות הראשונה. "הצעתי לה לבוא איתי לצלם ינשופים בלילה בעמק חפר", מספר רועי, "ובתמורה אמרתי לה שתוכל להחזיק לי את הפלאש של המצלמה, כיוון שהדבר הכרחי בצילומי לילה מהסוג הזה". יעל כמובן לא חשבה לרגע לפספס את ההזדמנות לראות ינשופים חיים באמצע הלילה, והסכימה להצעה המפתה.
הם נפגשו בביתו של רועי בנתניה ומשם נסעו לשדות של עמק חפר. הערב היה מלווה בהרבה דיבורים, ועם השקיעה קיים רועי את הבטחתו והם צילמו ינשופים ותנשמות. הדייט הלא שגרתי הסתיים בביתו של רועי כשהם מרוצים ומלאי אדרנלין, והם נפרדו בנשיקה.
עברו יומיים בלבד והם קבעו להיפגש שוב, הפעם למשהו קצת יותר סטנדרטי - הצגה שביים חבר של יעל. הערב היה סוער ומעניין והביא אותם למסקנה שהם רוצים להמשיך להיפגש שוב שוב. חששות לא היו בכלל, אלא הרבה סקרנות ורצון להכיר. "הדברים המשיכו בקצב מהיר ביותר, כאילו פיספסנו שנים של היכרות ודחסנו אותם לתוך פרק זמן קצר", אומר רועי.
הדייט הראשון היה לא קונבנציונאלי בהחלט. יעל ורועי
יש בחורים שאולי קצת נרתעים מהמפגש הראשון עם ההורים, יש בחורות שמהססות בכלל להציע, אבל בסיפור של רועי ויעל היתה זו נסיעה על כביש מהיר מבלי אפשרות להוריד את הרגל מהגז. "רועי פגש את ההורים שלי תוך שבוע", אומרת יעל, "ועברנו לגור ביחד תוך שבועיים. דיברנו על חתונה לראשונה ביום החודש שלנו, וכדי שלא יחשבו שאנחנו משוגעים החלטנו לחכות ליום החודשיים".
טבעת צפונה בתוך ורד
יום החודשיים להיכרות יצא בדיוק בט"ו באב, תאריך שחייב מבחינתו של רועי פעולה מיוחדת. התכנון המקורי היה מסעדה, או זה לפחות מה שיעל חשבה, אבל רועי החליט להכניס קצת שינויים בתפריט ואירגן את הטבעת מבעוד מועד. את הנאום כתב בבית.
"באמצעות חבר שלי שעובד בעזריאלי אירגנתי לנו כניסה למנחת המסוקים על גג הבניין העגול", משחזר רועי את ההצעה, "ויעל חשבה שאנחנו הולכים למסעדה בקומה ה-49, אבל הפתעתי אותה ואמרתי לה שממשיכים עד לגג".
"טיילנו לאור הירח המלא ונהנו מאורות תל אביב המופלאה. אחרי הנאום הקצר שלי שלפתי ורד מקטיפה, היא הריחה ואמרה 'מריח נחמד', ביקשתי ממנה לפתוח את הוורד, בפנים היתה צפונה הטבעת וגם העתיד המשותף שלנו. יעל כמובן הסכימה, ומשם חזרנו לתכנון המקורי, מסעדה ופילה בקר איכותי".
הצעת נישואים אחרי חודשיים של היכרות אינה דבר שגרתי, ולכן תאריך החתונה נקבע לשנה מאוחר יותר, כדי שיוכלו להספיק לבחון את הקשר במגוון תחומים ולהחליט גם עם הראש ולא רק עם הלב, לדבריהם.
"בתקופה הזו עד החתונה", אומרת יעל, "הספקנו לשרוד את תקופת המבחנים שלי עד לסיום התואר ברפואה, טסנו לחודשיים לניו זילנד, בילינו ביחד וטיילנו בטרקים במקומות היפים ביותר בעולם ולמדנו להכיר זה את זה".
"אי אפשר לדעת מהיכן זה יבוא"
אחרי שצלח את תקופת ההכנות לחתונה, נישא הזוג ב-17.09.07 בחתונת גן ירוקה ופרחונית ב"באר של סבא" בפתח תקווה. נושא החתונה, איך לא, ינשופים, הופיעו על ההזמנות, על השולחנות ואפילו על בקבוקי היין.
רועי גליץ, בן 28, הוא בעלים של בית ספר לצילום ומוציא לאור של מגזין הצילום "קומפוזיציה". יעל שפירא-גליץ, בת 27, משרתת בתל השומר כרופאה צבאית. יחד הם גרים ברמת גן וחובקים בן ששמו אייל, בן חצי שנה. "הוא המתנה הכי טובה שיכולנו לבקש", הם אומרים. בנוסף, הם נוהגים לטייל הרבה בארץ ובעולם.
"בזכות הצילום והינשופים שחברו יחדיו נולדה לנו משפחה וחיים חדשים", אומרים יעל ורועי. "הסיפור הזה מזכיר לנו עד כמה דברים לא היו מובנים מאליהם, ועד כמה הגורל/אלוהים/מזל או מה שתרצו, היו מעורבים בסיפור שלנו. אי אפשר לדעת מהיכן זה יבוא, אי אפשר לצפות את זה בשום צורה, ואפשר רק להישאר עם ראש פתוח ועיניים ערניות - אותו אחד או אחת שלנו יופיע בבוא העת".
- זוגות שסיפוריהם יתפרסמו בערוץ יחסים יוכלו לקבל ספר אישי, מתנת "יוליה - הפתעות מתוקות".
