סיבה למסיבת רעש

המונוטוניקס כבר הרוויחו את מעמד הקאלט שלהם ביושר. ההופעות מפוצצות (כל מי שהיה בערב הקטן והדחוס בשסק בתל אביב בקיץ שעבר, מבין במה מדובר) וטעונות אנרגיה, נטולות מעצורים מהסוג שקשה למצוא בהרכבים מקומיים, שלרוב יעדיפו לפנות לכיוונים סולידיים יותר.

המונוטוניקס נותנים שואו נדיר, ערב שכולו חדוות רעש ואנרגיה, וזה מסביר למה הם הולכים לחלוק במה אחת עם הענקיות דינוזאור ג'וניור ופיית' נו מור בגני התערוכה ב-1 בספטמבר. אגדות רוק אמיתיות. לראות את עמי שלו, יונתן גת וחגי פרשטמן בלייב זו תמיד סיבה למסיבה, ואם כבר יש אלבום חדש וטרי לקדם, מה טוב.

"Where Were You When It Happened", אלבומם השני של מונוטוניקס, שיוצא תחת לייבל "Earsay" של "האוזן השלישית", הוא המשך סגנוני של קודמו מ-2007, האי.פי "Body Language". הוא דחוס, קצר וקולע, חורק ויותר מהכל – משוחרר. לעתים נראה שאת מה שהרכבים אחרים מנסים ללכוד, ולעיתים רבות מפספסים בגדול, מונוטוניקס עושים בטבעיות חיננית, אם אפשר לקרוא כך לחגיגת הדיסטורשן הרועשת הזו.

עמי שלו, הסולן האמביציוזי - גם אם בעיית המבטא שלו באנגלית בולטת (לעתים, נראה, באופן גלוי ומכוון) -  נראה כמו הכלאה בין פרנק זאפה לרוברט פלאנט ומעביר בזכות קול חורק וצרחות כאב, תחושה של הופעה חיה ולא מתוכננת. האתגר הגדול שעמד בפני ההרכב, לפחות מבחינת הקהל הנאמן שלהם, היה לעבור מהאולמות הדחוסים והמעושנים אל אולפן ההקלטות. החשש העיקרי היה אובדן הטבעיות ואלמנט ההפתעה שיש לחבר'ה האלה להציע בכל מפגש שלהם מול קהל חי, בין אם הוא מתרחש בתל אביב או בדרום קרוליינה.

מונוטוניקס. תירוץ מצוין לראות אותם בהופעה (צילום: Adam PW Smith)

החדשות הטובות הן ש-"Where Were You" נשמע ומרגיש כמו ג'אם אנרגטי במיוחד (ממש כאן בשיר "My Needs"), ניינטיזי לפרקים ("I Can't Take It Anymore") וגאראז'י במהותו, שמצליח להעביר משהו מהגרעין התמציתי של ההרכב הזה. "Set Me Free" הוא קטע סטונר-רוק סבנטיזי עם השפעות הנדריקס, מחופה בסאונד כל כך מלוכלך, שלפעמים הוא מעפיל על קולו של שלו, הסולן. וזה, חברים, לא דבר קל.

מונוטוניקס הם בהחלט לא לכל אוזן. שועלי הווליום הגבוה האלה מכוונים לקהל ממוקד, שמעדיף את הערב שלו חורק ולא תמיד מכוון. לא בהכרח למטאליסטים שבינינו, למרות שגם הם יתענגו מתצוגת הכנות הנדירה הזו, ועל אף העובדה שהאזנה לאלבום תגרום גם לחברי בלאק סאבאת' להתגאות בהישגיהם.

האזנה לחדש של מונוטוניקס מסגירה בדיוק מופגן את עובדת היותה להקת הופעות משופשפת. את הקהל הישראלי הם הולכים לפגוש, בין סיבוב אמריקאי לאירופאי והאלבום החדש הוא תירוץ מצוין ללכת לראות אותם לייב ולהרגיש לרגע כמו בהופעת צהריים מבוסמת בפסטיבל דונינגטון המיתולוגי. או לפחות כמו צפייה בתכנית ישנה של "Headbanger's Ball". איך אמר הזקן מתכנית הרוק של VH1? רוק און.