תיק סכינאי

טכניקה. אם רק תלמד אותה, החיים שלך יהיו יותר קלים. יש טכניקה לכל דבר: לאיפוס דלתות של ארון, ולהשחלת חוט לקוף של מחט. טכניקה לזכירת פרטים, וטכניקה לספירת כסף. אבל לאף אחד אין זמן ואנרגיה ללמוד טכניקות חדשות. זה בדרך כלל יקר, וזה תמיד לוקח ים של זמן. בסוף יוצא שאנחנו מוכנים להשתלט על טכניקה רק בשני מקרים: אהבה לתחום מסוים, או סבל. אוקיי, יכול להיות שסבל זאת מילה קצת קשה. אבל תסכימו איתי שלעשות קווץ' מעוד עגבנייה זה לא בדיוק אושר.

לסדנה הבסיסית לאמנות החיתוך הגעתי מצויד בתסכול. שאלה אחת תמיד ניקרה לי במוח כשעמדתי מעל השיש במטבח עם סכין ביד, מול העגבנייה הבת זונה שנמעכה או הבצל שהתפזר: איך החארות האלה מהטלוויזיה עובדים כמו מכונת ירייה על החסה? הרי לא יכול להיות שככה זה וזהו. שנידונתי למאבק נצחי, חסר איכות וסגנון, בעניין פשוט ויומיומי כמו חיתוך בסכין. לא מתאים.

האמת היא שלא ידעתי כמה אני סובל עם סכינים עד שהגעתי ל"לובלינסקי". סביר להניח שלא שמעתם על המקום הזה ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב אם אתם לא פריקים של דברים חדים, אבל מדובר באחד המוסדות הוותיקים בישראל לענייני טבחות, פדיקור/ מניקור, קונדיטוריה, ספרות, כלי מטבח וגם - לא עובד עליכם - כלי שחיטה ומילה.

"אני כבר מסיים, תוציאו את הגפילטע מהמגירה של קמרלינג" 

העסק הזה התחיל כבית מלאכה קטן להשחזה עדינה, והוותק המקצועי של המשפחה מסתכם בלא פחות מ־80 שנה. מי שמנהל היום את החברה הוא שרגא לובלינסקי (הבן של), שלפני חמש שנים חבר לשף דודי גרינס ("מתוקה", "אלכסנדר"). אחד התוצרים של החיבור הזה הוא הסדנה הבסיסית של אמנות החיתוך - מפגש בן שלוש שעות שבו חבורות קטנות והטרוגניות של מתוסכלי סכינאות לומדים איך להתעורר מהסיוט.

על רקע הגיליון הקודם, אתם בטח אומרים לעצמכם עכשיו "או, הנה הכתבה השנייה בסדרה על הקוקסינלים". ובכן, נסו לעמוד פעם במטבח עם סכין משובח ומושחז וסינר - אין על זה, חובה - ולדפוק בישול עתיר חיתוכים מול העיניים שלה; ספרו לנו איך היה אחרי. בעצם עזבו, תחסכו מאיתנו. אבל דעו לכם שאין דברים הרבה יותר ממכרים מסכין מושחז ביד. וב"מושחז" אני מתכוון לרמה שפולחת עגבנייה תחת המשקל העצמי שלה בלבד. בלי ללחוץ כלפי מטה, בלי כלום.

זאת היתה ההתנסות הראשונה בסדנה. פשוט לגרור סכין טוב וחד על פני עגבנייה, ולצפות בו נושר דרך הירק עד הקרש. וכבר כאן, תובנה: מה שעושה את הטריק זה לא הלחץ כלפי מטה, אלא התנועה קדימה ואחורה.

אחרי הניסוי הזה התבקשנו לחכך בעדינות את להב הסכין על גב סכין אחר. אחר כך בחזרה לעגבנייה, והופה: אותו סכין, לא יותר משלוש שניות עברו, וכבר הוא ספג נזק שמונע ממנו אפילו לחדור את הקליפה. הטיפ השני שלנו להערב: אל תיתנו ללהב מושחז לגעת בכלום חוץ מהקורבן.

מכאן הפכה הסדנה לגן עדן למתוסכלי סכינים כמוני. למדנו טכניקות אחיזה, טכניקות חיתוך, שיטות עבודה מקצועית ובטוחה, וגם איפה מתחילה הדרך למכונת הירייה של החסה (לאט. בבודדת). בקיצור, הפכנו את החיים עם הסכין לקלים ומהנים הרבה יותר. בתור אדם שעוסק בהדרכה ויורד לעומק הטכניקה בתחומו, חשבתי שאני כבר רגיל לאפקט של החפירה לעומק. ועדיין, העונג שבחיתוך איכותי תפס אותי לא מוכן. לאיש על סף כפייתיות שכמוני לא נדרש יותר מדי זמן כדי להרגיש את הזינוק באיכות החיתוך. ואז הוא נדלק.

אחרי שלוש שעות יצאתי משם עם עשרות חתכים לא מורגשים. התקלפו ממני יריעות עור בעובי מיקרונים; היו לי שריטות על תאים בודדים של אפידרמיס. נשאתי עדויות לחדות שלא הכרתי, אבל אחרי הסדנה הזאת הבנתי בדיוק מה צריך לעשות: להשקיע בסכינים. אולי אפילו לרדת לחנות ולקנות כמה ב־20 אחוז הנחה של אחרי סדנה. כן נו, הם מנגנים לך שם בלובלינסקי על ההגנבה; עושים לך סיבוב על למבורגיני ואז זורקים אותך לתוך סופרמרקט של שיפורים לרכב. והם עושים את זה כי הם יודעים שהרגע נדלקת. שזה ממכר. שלעולם לא תוכל להתפשר.

• למידע ולרישום לסדנאות: דב לובלינסקי ובנו בע"מ, 6811007־03.
  

להב מג'ונן

האולר השווייצרי של Wenger שוקל קילו וחצי ועולה יותר מ־3,000 שקל. אבל אחרת איך תפתח את קופסת הלבבות דקל הזאת?

דור ישראל

והרי הודעה לקוראינו ברמלוד: המגה־אולר של Wenger הוא כנראה האולר השווייצרי הגדול בעולם. נכון, במבט ראשון נראה שמישהו מעט משועמם מדי השתעשע בפוטושופ. אבל תאמינו או לא, היצור הזה אמיתי לגמרי.

חוץ מפצירה, פותחן קופסאות וחולץ פקקים מהסוג שתמצאו גם באולר פושט, המפלץ הזה כולל גם חמישה להבים, שלושה פלאיירים, כלי ייעודי להסרת בידוד מחוטי חשמל, מברג עם ראשים מתחלפים, שלושה מברגי פיליפס, שלושה מברגים שטוחים, מסור, סרגל, מפתח אלן, קוצץ סיגרים, כלי לכיוון שפיצים בג'אנט, כלי לניקוי מחבטי גולף, פנס לייזר- ואפילו מבער. ווי שיט יו נוט. כל העסק המופרך הזה שוקל משהו כמו קילו וחצי, אז לא נורא אם לא תספיקו לשלוף את הלהב הנכון כדי להתגונן מהערס שבא עליכם לכלותכם: תמיד תוכלו פשוט לדפוק לו אותו בראש.

• Wenger Giant Swiss Army Knife. מחיר: 500 ליש"ט, להשיג פה