פרשת השופט הנמלט: "אפשר להסגיר ללא אמנה"

בקשת המדינה להסגיר את השופט לשעבר דן כהן מפרו היא האחרונה בשורה של בקשות מעצר שהגישה ישראל נגד ישראלים שנמלטו לדרום-אמריקה. למדינת ישראל כ-50 הסכמי הסגר עם מדינות שונות בעולם, אבל רבות ממדינות דרום-אמריקה לא נכללות בהן. כך קורה שעניין הסגרתו של השופט שנחשד במעילה בסכום של כ-16 מליון שקל אינו ברור מאליו, כמו גם המקרים של מנהיג "כת הסדיסטים", אליאור חן, שנמלט לברזיל, או של רוצחו של נהג המונית דרק רוט, משה בן-איבגי, שברח לארגנטינה.

במעצר בלימה (צילום: רויטרס)

אבל למעשה, גם דרום אמריקה אינה בהכרח מקום בטוח לנמלטים - המומחים מסבירים כי ניתן להסגיר אדם גם ללא אמנה. "לישראל אין הסכמי הסגרה עם רבות ממדינות דרום-אמריקה מסיבות היסטוריות", מסבירה עו"ד עירית קאהן, לשעבר מנהלת המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה. "בשעתו, בשל שיטות ממשל ומשפט שונות, לא ראו בישראל בעין יפה כינון הסכמים עם אותן מדינות.

אבל היום, עם ריבוי המקרים של עבריינים שחוצים גבולות, יש בהחלט נטייה ללכת לקראת הסכמים מסודרים. בעתיד נראה פחות פושעים בורחים לדרום-אמריקה, אבל יש עוד הרבה מדינות ללא הסכם הסגרה עם ישראל, כך שתמיד יהיו מקומות לברוח אליהם".

לדברי פרופ' קנת מן, הסנגור הציבורי הראשון, קיימת מגמה הולכת וגוברת בעולם בנושא שיתוף פעולה בהסגרת עבריינים. "לארצות-הברית, למשל, יש למעלה מ-100 הסכמי הסגרה עם מדינות שונות. זה קורה כי הפשע של היום הוא פשע גלובלי, וכל המדינות מבינות שאם הן לא יסגירו, הן תהיינה בבעיה ברגע שהן יצטרכו לבקש הסגרה ממדינה אחרת".  

פרופ' מן מוסיף שלמרות שמעולם לא נחתמה בין ישראל לפרו אמנת הסגרה, סביר להניח שהרשויות במדינה ייענו לבקשתה של ישראל. "לפרו יש אמנת הסגרה עם עוד כ-15 מדינות, בהן ארצות-הברית, סין, מדינות אירופה ודרום אמריקה - אבל לא אם ישראל. באופן כללי, ברבות ממדינות דרום-אמריקה לא קיימים דיני הסגרה, אבל גם במקרה שאין אמנת הסגרה, יש מה שנקרא עקרון ההדדיות. לפי עיקרון זה, כל מדינה רשאית להסגיר אנשים שנמצאים בשטחה למדינה אחרת, גם ללא אמנה. בדרך כלל במדינות הללו יש הליך פלילי מסודר שמתייחס למקרים כאלו.

"העיקרון הזה קיים ברוב מדינות העולם - גם במערב וגם בעולם השלישי - והוא קיים באופן ספציפי בפרו. מטעות מאוד הן המדינות שלא מכבדות את העיקרון ומוכנות להיות מקלט לעבריינים, כמו בלארוס למשל. בכל מקרה סביר להניח שהבקשה של הפרקליטות בארץ נעשתה בתיאום הפרקליטות בפרו, למרות שבסופו של דבר מי שקובע אם ניתן להסגיר או לא הוא בית המשפט במדינה".

עו"ד קאהן מציינת בהקשר זה את בקשת המדינה להסגרתו של בן-איבגי, שנתקלה בקשיים משפטיים רבים. "בזמנו, בית המשפט בארגנטינה סירב לבקשת ההסגרה של המדינה, כיוון שעל פי החוקים שם פנייה להסגרה נעשית על ידי בית משפט מחוזי ולא כמו בישראל על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

זה עניין פרוצדורלי פעוט על פניו, אבל יש לכך חשיבות גדולה. כאשר אין הסכמי הסגרה הנהלים לא ברורים, וצריך ללמוד מטעויות. הבקשה לרשויות פרו, למשל, כבר נחתמה בידי בית המשפט המחוזי".

ומה יהיה לאחר ההסגרה? מי ישפוט את השופט לשעבר, שלא מעט מחבריו עוד מכהנים בבתי המשפט? "בוא נגיד שזו לא הבעיה", אומרת עו"ד קהאן. "כשאנחנו מבקשים הסגרה, זאת אומרת שיש תשתית ראויות מוצקה. בטח הרבה שופטים יפסלו עצמם מלטפל בנושא כהן, אבל יש הרבה שופטים בארץ, ואני מניחה שלא חסרים כאלו שלא הכירו אותו".