התפרעות באוטובוס? הנהג לא יתערב
האם אפשר לצפות שנהג האוטובוס יצליח להרגיע מספר ילדים בני 12, שהחליטו להשתולל ולהציק לנוסעים? דובר חברת דן מסביר שהמדיניות היא לא להתערב, "אבל אם הקו עובר ליד תחנת משטרה, אפשר אולי לעשות משהו"
גם אתם משתמשים קבועים בתחבורה ציבורית? אם כן, סביר להניח שכבר יצא לכם לפגוש בילדים שעלו לאוטובוס אחרי בית הספר או בחופשה. חבורות רעשניות קצת יותר מדי, המכניסות לחלל האוטובוס אנרגיות של גיל הנעורים. כולנו מכירים את זה, וכולנו מן הסתם חווינו בעברנו הערות של נוסע מבוגר המביט בתוכחה ופוקד בקול סמכותי "להוריד את הרגליים מהכסא, כי האוטובוס לא של אבא שלך". אלא שהיום, תתפלאו לשמוע, אבא של הילדים המשתוללים הספיק לרכוש כבר את כל האוטובוסים בעיר.
יאללה, בלגאן
לפני מספר ימים עליתי בתל אביב על אוטובוס בקו 5 המוכר, בשעת ערב מאוחרת. הנסיעה שלווה, אין חשש מבעיית חניה, ואין צורך להאבק בנהגים אחרים על הכביש. עד שבאחת התחנות עלתה חבורת נערים כבני 12, שחזרה כנראה מאימון כדורגל. בתחילה מדובר היה בצהלה ופיזוז והחלפת מחמאות הנוגעות ליכולתם והוריהם. קצת דחיפות הדדיות, קצת קפיצות ורעש. ואז, לאחר שביססו טריטוריה והחלו להשתעמם, ועברו לבדוק את יושבי האוטובוס. והנה, הפלא ופלא, זיהו שתי דמויות טלויזיוניות מוכרות שניסו לשמור על פרופיל נמוך, אך הבינו שזה כבר בשום פנים ואופן לא יקרה.
חבורת הנערים לא הצליחו לרסן את התרגשותם, וביקשו להצטלם עם הטאלנטים. בעצם, "ביקשו" אינה מילה המתארת את מה שקרה. "דרשו בכל תוקף" יהיה תיאור מדויק יותר. מה חושבים על כך שני הנוסעים האומללים, או שאר נוסעי האוטובוס, לא היה חשוב. וככל שגדלה ההתנגדות מצד הנוסעים, כך גברו והחריפו הצעקות וקריאות ההתרגשות. לבסוף החליטו לשחרר כל רסן, והחלו לטפס על המושבים, מכוונים את מכשירי הטלפון אל פרצופם של הנוסעים. הבלגאן הלך והחריף, הנערים הפכו פראים וקולנים מרגע לרגע, אך איש מהנוסעים לא מצא לנכון להעיר אפילו הערה קטנה אחת. הנהג? הוא כאילו ולא ראה כלום, לא שמע דבר.
נקודת השבירה שלי הגיעה כאשר אחד הפרחחים דחף את הסלולרי המשוכלל שלו מול פרצופי, כנראה כי מזווית זו יכול היה לצלם טוב יותר את הנוסעים המבועתים מאחור. כשביקשתי ממנו בתקיפות לזוז, הוא פתח פה גדול ועבר לשפה אותה למד כנראה בבית - "למה מי את בכלל שתגעי בי?" זעק והתקרב עוד יותר.
לא יודע, לא רוצה לדעת
ניגשתי אל הנהג, וביקשתי ממנו שיורה לנערים להתיישב במקומותיהם, להפסיק להטריד את שאר הנוסעים ולסכן את הבטיחות של כל נוסעי האוטובוס. אלא שאיש "דן" החל לגמגם. "את יודעת כמה ילדים כאלה יש לי ביום? ומה אני כבר יכול לעשות, הם ממילא לא יקשיבו לי". אפשר להבין את הנהג, אבל אין כל סיבה להסכים עמו. לי דווקא נראה כי הנהג אמור להיות - לפחות במידת מה - האחראי על האוטובוס, על בטחון הנוסעים ונסיעתם הנינוחה. עניין די טריוויאלי לדעתי. למשל, נראה לי לגיטימי לחלוטין שהנהג יודיע לחבורה צעירה כזו כי במידה ולא ירגעו ומיד, ימצאו עצמם - במקרה הטוב - ממתינים לאוטובוס אחר. מיותר לציין שהוא לא עשה דבר, והם המשיכו בשלהם.
החלטתי לבדוק את העניין. כלקוחה ותיקה ונאמנה, הרגשתי שמישהו כאן חייב לי הסבר. בשירות הלקוחות לא התרגשו, אם תהיתם. אמנון שענה לשיחה, הסביר לי בפשטות כי התשובה היא "לא". הנהג אינו שוטר, כך הסביר לי. הוא יכול אמנם לעשות משהו בעניין, אבל רק אם הקו עובר דרך תחנת המשטרה, הסביר לי ברצינות. "המדיניות של חברת דן היא לא להתערב, כי אין לנו סמכות".
שלא במקרה, התשובה הזו לא ממש סיפקה אותי. אבל גם בדוברות דן לא נתנו לי תשובה מניחה את הדעת, וחזרו וטענו כי יש בעיה לפעול כנגד מתפרעים או מפריעים לשאר הנוסעים, בעיקר כאשר מדובר בקטינים. "על פי חוק, הנהג אינו מוסמך ואין זה מתפקידו לפעול כנגד נוסעים אלימים, ויתרה מזו, כל מטלה שאינה קשורה ישירות לתפקידו כנהג עלולה להסיט את תשומת לבו והתמקדותו בנהיגה ולסכן את שלומם של הנוסעים באוטובוס ובסביבתו".
ובכן, בשלב זה כבר הבנתי את העניין. אם יש לי בעיה כלשהי עם נוסע מתפרע, או מפריע, או משתולל באוטובוס, טוב אעשה אם פשוט ארד בתחנה הקרובה. הנוסעים יחששו מן הסתם להתערב, הנהג אינו יכול או מוסמך. עכשיו גם אתם יודעים.
