הטיעון הסופי של המלכים

Ultima Ratio Regum

הָרוֹבִים מְאַיְּתִים אֶת הֶגְיוֹן הַמָּמוֹן הַמֻּחְלָט

בְאוֹתִיּוֹת עוֹפֶרֶת עַל צֶלַּע הַגִּבְעָה הָאֲבִיבִי,

אַךְ הַנַּעַר הַמּוּטָל מֵת מִתַּחַת לַעֲצֵי הַזַּיִת

הָיָה צָעִיר מִדַּי וֶאֱוִיל מִדַּי

שֶׁתַּבְחִין בּוֹ עֵינָם הַחֲשׁוּבָה.

הוּא הָיָה מַטָּרָה טוֹבָה יוֹתֵר לִנְשִׁיקָה.

גַּם דַּלְתּוֹת הַזְּכוּכִית הָרְקוּעָה שֶׁל מִסְעָדוֹת לֹא סָבְבוּ כְּדֵי לְהַזְמִינוֹ פְּנִימָה.

שְׁמוֹ לֹא הוֹפִיעַ מֵעוֹדוֹ בַּעִתּוֹנִים.

הָעוֹלָם קִיֵּם אֶת חוֹמָתוֹ הַמְּסוֹרָתִית

סְבִיב הַמֵּתִים כְּשֶׁזְּהָבָם שָׁקוּעַ עָמֹק כִּבְאֵר,

בְּעוֹד חַיָּיו, לֹא-מַמָּשִׁיִּים כִּשְׁמוּעַת בּוּרְסָה, מְרַחֲפִים הַחוּצָה.

יוֹם אֶחָד כְּשֶׁהָרוּחַ נִעֲרָה טְרָפִים מֵהָעֵצִים.

הַחוֹמָה הַבִּלְתִּי-מְלַבְלֶבֶת הִצְמִיחָה רוֹבִים,

זַעַם מִקְלָעִים כִּסֵּחַ חִישׁ מַהֵר אֶת הַעֲשָׂבִים;

דְּגָלִים וְעָלִים נָשְׁרוּ מִיָּדַיִם וּמֵעֲנָפִים;

כּוֹבַע הַטְּוִיד נִרְקַב בַּסִּרְפָּדִים.

בְּמוּנָחִים שֶׁל תַּעֲסוּקָה, רְשׁוּמוֹת בָּתֵּי-מָלוֹן, תִּיקֵי חֲדָשׁוֹת.

תְּנוּ דַּעְתְּכֶם. כַּדּוּר אֶחָד מִתּוֹךְ רִבּוֹא הוֹרֵג אָדָם.

שַׁאֲלוּ. הַאִם הוֹצָאוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ מֻצְדָּקוֹת

עַל מוֹת פְּלוֹנִי כֹּה צָעִיר וְכֹה אֱוִיל

הַמּוּטָל מִתַּחַת לְעֵץ הַזַּיִת, הוֹ עוֹלָם, הוֹ מָוֶת?

ב-28 בפברואר השנה מלאו 100 שנים להולדתו של סטיבן ספנדר, מהנודעים במשוררי בריטניה בדורות האחרונים. הוא נולד בלונדון, סבתו היתה יהודיה-למחצה, והחל לכתוב שירה בנעוריו. כשלמד באוניברסיטת אוכספורד הסתפח לחבורת הפייטנים הצעירים, בעלי הכיוון החברתי-שמאלי, שבראשה עמד וו. ה. אודן.

שנים מספר עשה בגרמניה שלפני היטלר. כשחזר למולדתו המשיך לכתוב שירה בעלת מודעות חברתית

ופוליטית (הוא גם הצטרף למפלגה הקומוניסטית, שלאחר שנים פרש ממנה והוקיע בחריפות את מגמותיה), ואף יצא לספרד כדי לסייע לרפובליקנים במלחמת האזרחים הספרדית, אף כי לא כלוחם אלא כתועמלן.

פירוש שם השיר הלטיני המובא הוא "הטיעון המוחלט (או הסופי) של מלכים". כתובת זו הופיעה על תותחי הצבא הצרפתי במאה ה-17. בריאותו הלקוייה גם פסלה אותו לשירות צבאי בפרוץ מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה השתתף בעריכת כתבי-עת אינטלקטואליים אנטי-קומוניסטיים ושירתו לבשה אופי הומאניסטי שאיננו מוגבל על-ידי מסגרות פוליטיות.

ב-1975 ביקר בישראל, שבה תמך בכל לבו, ושהה ב"משכנות שאננים". ספנדר הלך לעולמו ב-1995.