שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    צבועים, בקשו סליחה מה"פרטיים" והאתיופים

    "זכות משפחה לחינוך תורני לא יכולה להישלל בגלל פוליטיקה, תקשורת רעבה ואנשי ציבור המחפשים רייטינג. כל תלמיד בעל רמה תורנית שביתו מקפיד על צניעות ואווירה שאינה פרוצה לתרבות הטלוויזיה מתקבל בברכה, כולל יוצאי אתיופיה. אחרים - לא". סגן מנהל בית הספר 'למרחב' בפתח תקווה יורד להגנה

    "כתבו עליו בעיתון הרבה דברים, הוא בכלל לא ידע שהוא כזה", נכתב פעם בשיר מפורסם. השיר הזה הפך בימים האחרונים למציאות הזויה אצלי ואצל חברי, אנשי חינוך שראשם ורובם בחינוך לתורה וליראת שמיים.

      

    ייאמר בבירור: אין אפליה בקבלת התלמידים בבית הספר שלנו (ולמיטב ידיעתי גם בבתי הספר הפרטיים האחרים בעיר פתח תקווה) בשל מוצא עדתי, צבע עור, או כל קריטריון דומה לאלו. עצם הטענה מבזה, מקוממת ומכערת את מניפי האצבע, שבדרך כלל המרחק בינם לבין כל סיוע לעולים החדשים, רחוק מזרח ממערב. כל המלעיזים והמוציאים שם רע על ה"גזענים" מבלי שבדקו ומבלי שבאו לשמוע וללמוד את המציאות - אוי להם מיום הדין.

     

    בית ספר פרטי, שאינו שייך לחינוך הציבורי (הממלכתי-דתי הרגיל),

    נהנה מזכות אחת ולצידה חובות רבות: זכותו לבחור את תלמידיו על פי קריטריונים ייחודיים לבית הספר. בשל כך ההורים משלמים כסף רב מכיסם, ואילו המדינה - בניגוד לשקר המופץ ביד בעלי העניין - אינה משלמת את כל הוצאות החינוך, שלא כמו בחינוך הממלכתי-דתי.

      

    במקרה של בית החינוך 'למרחב', מה שנדרש מתלמיד המבקש להתקבל ללימודים הוא הגעה מבית שבו הרמה התורנית גבוהה, יש בו הקפדה על הצניעות, ואווירה שאינה פרוצה לתרבות הטלוויזיה והכבלים. כל תלמיד בעל רמה תורנית גבוהה העומד בקווים הללו ומבקש להתקבל ל'למרחב' מתקבל בברכה, ועל כן לומדים בבית החינוך בשמחה תלמידים שמוצאם מכל תפוצות ישראל, כולל ילדים למשפחות יוצאי אתיופיה. כל תלמיד אחר אינו מתקבל, ויהי מוצאו וצבע עורו ושם אביו ואמו אשר יהיו.

      

    זו האמת ואין בלתה! מוציאי לשון הרע על "הגזענות בחינוך התורני" חייבים לבוא ולבקש סליחה מאנשי חינוך המשרתים ציבור הורים רחב המבקש חינוך ללא פשרות לילדיהם.

     

    לא זו בלבד, אלא שאלו המבקשים לכפות על בית הספר לקבל ילד שאינו מתאים ושלא עומד בקריטריונים המקובלים בבית החינוך, ועושים זאת אך ורק בשל היותו עולה מאתיופיה - הם המפלים את העולים. הם מתייחסים אליהם שלא בכבוד אלא כ"מספר" שיש למצוא לו מקום בכיתה - לא משנה אם תתאים לו או לא – ולא כאדם שיש למצוא את המקום המתאים לו ביותר.

      

    מה יעשה ילד שאינו דובר עברית בכיתה הלומדת שש שעות ביום תורה, נביא ומשנה? הרי רבים מילידי הארץ אינם עומדים בכך - וודאי שלעולים חדשים המשימה קשה מדי! אבל מבחינת הצבועים והמתלהמים, מוטב שהילד ישב בכיתה ויסבול מאשר שילמד במקום מתאים לו, ובלבד שהמלחמה נגד בתי הספר הפרטיים תצלח. הקנאה מעבירה את האדם מן העולם, ויש מי שמוכנים לעורר ריב, מדנים וחילול השם ובלבד שישיגו את מטרתם לחסל את בתי הספר הפרטיים.

      

    לגופו של עניין: במדינה המקדשת את זכותו וחירותו של אדם לחיות את חייו כרצונו, מבלי שיפגע בכלל הציבור, זכותה של משפחה תורנית לחינוך תורני אינה יכולה להישלל בגלל גחמות פוליטיות, תקשורת רעבה או אנשי ציבור המחפשים רייטינג.

      

    למרות הכל, ובשל הבנה בצורך להירתם למען
    משימה נעלה של קליטת העלייה, הסכימו 'למרחב' ושאר בתי הספר הפרטיים באהבה לקבל על עצמם לחנך את התלמידים העולים, אבל מבחינה חינוכית הדבר חייב להיעשות בכיתת מכינה, שמתאימה לרמתם הלימודית, ולא לתת להם לשבת בכיתה שחומר הלימודים שם עבורם הוא כמו סינית לישראלי.

     

    האינטרסנטים, הפופוליזם והשקר, יחד עם תקשורת תאבת צבע וכותרות, מכריעים את האמת. הילדים, שלומדים בכיתות לא מתאימות, הם שיסבלו – אבל למי איכפת? העיקר שהיה סיפור טוב ושהאינטרסנטים השיגו פגיעה קשה בחינוך הפרטי.

      

    מה נאמר ומה נדבר? האמת כבדה ועל כן נושאיה מעטים - בעלמא דשיקרא של ישראל ה'תשס"ט.

      

    הרב שם שרפר הוא סגן מנהל בית הספר "למרחב" בפתח תקווה. דבריו נשלחו השבוע כאיגרת להורי התלמידים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים