שתף קטע נבחר
זירת הקניות

הפילים במאלי מתים מצמא

אוכלוסיית הפילים הייחודית המתגוררת במאלי אינה מסתגלת לכמות המים ההולכת ופוחתת באזור, בגלל בצורת שנמשכת כבר 26 שנים רצופות. עדרי הפילים נאלצים לבצע מסעות ארוכים באזורים לא מוכרים בחיפוש אחר מים נדירים. גם כשהם מצליחים לגלות מים, הם לא תמיד מסוגלים לשתות או לצנן את חום גופם כי החדק שלהם קצר מדי, ומפלס המים בבורות רדוד מדי

באחרונה מגיעות ממאלי ידיעות מצערות על מצב הפילים המדבריים שם. התברר כי אוכלוסיית הפילים הייחודית המתגוררת במדינת הענק אינה מסתגלת עוד לכמות המים המועטה באזור. גם כאשר הפילים מצליחים לגלות מים, הם לא תמיד מסוגלים לשתות ולצנן את עצמם. הפילים המדבריים האלה נחשבים לאוכלוסייה הצפונית ביותר מבין הפילים באפריקה (למעט כמה מאות הפילים שהתגלו בסודן ב-2007).

 

במאי 2009 התפרסמה לראשונה ידיעה בניירובי, בירת קניה, כי עתידם של הפילים המדבריים הנדירים של מאלי לוט בערפל לנוכח שנת הבצורת הקשה ביותר שפקדה את מדינת הענק המדברית, הסובלת מבצורות 26 שנים ברציפות. הידיעה נמסרה מטעם שניים מארגוני שמירת הטבע החשובים ביותר הפועלים להצלת הפילים ביבשת, כמו גם חיות בר אחרות, Save the Elephants, ו-Wildlife Direct.

 

חקר הפילים המדבריים של מאלי מצביע על אוכלוסייה שרידית המונה כ-450-350 פילים מדבריים בלבד, המתרכזים באזור גורמה (Gourma), מדרום-מזרח לטימבוקטו (Timbuktu). אולם, עדרי הפילים האלה נאלצים לבצע מסעות קשים לטווחים גדולים שלא הורגלו אליהם בעבר, תוך שהם מחרפים את נפשם באזור הסאהל שבקצה מדבר הסהרה הבוגדני, וכל זאת במטרה לאתר מקורות מים נדירים. ארגוני שמירת הטבע הזהירו כי אם לא ייעשה משהו מידי לטובתם, הם לא ישרדו את המחסור הגובר במקורות מים.

 

חקר הפילים האלה מלמד כי הצעירים מביניהם נמצאים במצב הקשה ביותר, משום שחדקיהם קצרים מדיי מכדי להגיע לעומק הדרוש כדי לשאוב מים מקרקעית בארות מים או מבורות. ולא רק, אלא שגובה פני המים הקיימים הולך ויורד, תוצאה של התחממות האקלים והשפעת הבצורות.

 


(צילומים באדיבות Wildlife Direct) 

 

לאחרונה נמצאו שישה פילים שמתו מהתייבשות. ארבעה פילים אחרים, מהם שלושה פילונים, חולצו בקושי רב מבור מים שלתוכו מעדו בחיפוש אחרי המים, אך רק הפילה הגדולה שבין הארבעה שרדה את המצוקה הקשה.

 

מהאגם נותרה עיסת בוץ

לדברי ג'ייק וול מארגון Save the Elephants, שמתחקה מקרוב אחר אורחות עדר הפילים במאלי, האגם החשוב ביותר לפילים במאלי הוא באנזיינה (Banzena), וקצב התייבשותו כה מהיר עד שנותרה בו עיסת בוץ שגובהה כ-30 ס"מ בלבד. המצב החמיר כל כך, שהפילים נמצאים כבר עתה במצב קשה, בעודם מחכים, יחד עם בני האדם באזור, לראשית עונת הגשמים.

 

באמצע מאי 2009 היה אירוע יחיד של גשם שוטף בזמן סופת רעמים שהתחוללה כ-20 ק"מ מאגם באנזיינה, אירוע שהעניק להם עוד כמה ימי חסד. בשיאה של עונת היובש נותרו במאלי רק כמה אגמים רדודים, ומקווים כי פני המים בהם יתחדשו בעתיד הקרוב לאחר גשמי יולי-אוגוסט הקרובים.

 

תחרות עם חיות המשק

ד"ר דגלס-המילטון עוקב אחרי תנועת הפילים במאלי מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. לדבריו, אזור גורמה במאלי הוא אזור המחיה האחרון במדינות רצועת הסאהל שבו מתקיימת עדיין אוכלוסיית פילים באפריקה. שטחי המחיה שלהם הצטמצמו בצורה דרסטית בגלל שינויי אקלים וגידול במספרם של ראשי הבקר וחיות המשק האחרות של הרועים. רעיית יתר היא רק חלק מהסיבות לבעיה. חקר נתיבי הנדידה של אוכלוסיית הפילים המדבריים של מאלי מגלה כי הם הארוכים ביותר ביבשת, וכי הפילים נודדים במסלול מעגלי שאורכו המצטבר מגיע לכ-700 ק"מ, בערך פי שניים ממסלולי הנדידה של הפילים מסודן לפארק הלאומי האוגנדי מפלי מרצ'יסון.


(צילומים באדיבות Wildlife Direct) 

 

בשנים האחרונות, במסגרת המאמץ המחקרי, חיברו לתשעה מהפילים במאלי משדרים נעקבי לוויין בשיטת ה-GPS. מדי שעה משגרים המשדרים את נקודות המיקום שלהם, ושלוש פעמים ביום מעלה תחנת הממסר את מיקומם על המפה. כך מתקבלת תמונת מצב עדכנית על פעילותם ותנועתם בשטח.

 

לדברי החוקרים, גם מצוקתם של הרועים בני הטוארג (Touareg) והפיול (Pheul) במאלי, שאף הם מתבססים על אגם באנזיינה עבור עדרי הבקר שלהם, היא קשה ביותר. פרות רבות מתות מצמא מדי יום, והעלייה בטמפרטורה הסביבתית עד כדי 50 מעלות צלסיוס בצל אינה מועילה במאומה לקידום הישרדותם של האדם וחיות המשק באזור הלוהט. צחנה וסירחון כבדים משאריות המים שאינם ניתנים עוד לשתייה ממלאים את האוויר, והשלווה ויחסי השכנות הטובים ששררו בין הפילים והרועים הם רק זיכרון רחוק. כצפוי, המאבק על המים ומקורות המים הולך ומחריף.

  

כמה פילים הרחיקו כ-50 ק"מ ממזרח לאגם באנזיינה, והגיעו לאגם אחר שקרקעיתו נמצאה יבשה לחלוטין. שישה פילים זכרים שרדו לאחר שירדו על ברכיהם בניסיון להגיע למים בעומק כשלושה מטרים מתחת לפני הקרקע, מתוך בור המים המקומי שנחפר על ידי בני הטוארג. הפילים הצעירים יותר לא הצליחו להגיע למים משום שחדקיהם היו קצרים מדי.

 

המרחק הרב שעל הפילים לצעוד, הטמפרטורות הסביבתיות הגבוהות והחולשה המצטברת מאיימים על חייהם. בניסיון להבטיח מים זמינים הותקנו תוך שיתוף פעולה בין ארגוני שמירת הטבע וממשלת מאלי, הפועלים בצוותא לקידום המצב, שתי משאבות שאמורות להזרים מים ממעמקי אגם באנזיינה, אך הבעיה היא מחסור בדלק להפעלתן, וגם איכות המים שיישאבו אינה ידועה.

 

  • הכותב הוא זואולוג, אתיקן ואקולוג.

 

  • הכתבה התפרסמה בגיליון יולי של הירחון "טבע הדברים"

פורסם לראשונה 03/09/2009 23:58

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פילים מדבריים במאלי
באדיבות Wildlife Direct
מומלצים