שתף קטע נבחר

חלק אחד בתוכי שונא אותך, חלק אחר עוד מחבב

חלק אחד בתוכי מאוכזב ממך. זה החלק שתמיד ראה בך יותר ממה שבאמת קיים. חלק אחד בתוכי עדיין כואב, החלק שלא מאמין שלא נלחמת עליו אפילו לרגע אחד. פאזל שחסר בו חלק

חלק אחד בתוכי שונא אותך. שנאה אמיתית, שנאה של אויבים. החלק הזה מרגיש שניצלת, שמעולם לא אהבת, שמעולם לא הערכת. החלק הזה נוטה להקצין, לפעמים הוא מעוות את פניך, ובכל פעם שאתה מחייך אליי את חיוכך התמהוני, החלק הזה מזכיר לי שגם לשטן חיוך זדוני.

 

חלק אחד בתוכי מאוכזב ממך. זה החלק שתמיד ראה בך יותר ממה שבאמת קיים, החלק שתמיד חשב שאתה אדם ראוי, גם אם אתה קצת מופנם. זה החלק שתמיד ניסה ללמד אותך שיש דרך אחרת, שחשב שגם אתה פיתחת איזושהי תלות. החלק הזה שיכנע אותי תמיד שאתה חושב שאני מיוחדת, שלא תוותר עליי כל כך בקלות. זה החלק שתמיד ניסה לתת לך הרגשה שאתה שייך ומוחלט. זה החלק שאף פעם לא הבין למה אתה מסתפק במועט. זה החלק שלפעמים הטיף לך, זה החלק שהרגיש שקיבל סטירה כואבת ממך. זה החלק שעדיין כואב לו, והוא עדיין מחזיק את הלחי בשתי ידיו, מבט של תדהמה על פניו, לא מאמין שלא נלחמת. לא נלחמת עליו לרגע אחד.

 

אתה שברת, אבל הרסיסים עוד כאן

חלק אחד בתוכי עוד מחבב אותך. זהו חלק שאני מנסה כל הזמן למחוק. לפעמים הוא עולה בי כשאני לא מוכנה, זה חלק שמושרש עמוק. זה חלק שניסיתי לכרות ממני, אך הוא מסרב להינתק. זה חלק שקיוויתי שייעלם עם הזמן, אך הוא ממשיך וחונק. החיוך שלך עדיין מבויש, למרות שאני יודעת שזו רק הצגה. הדיבור שלך עדיין מטופש, וזו טיפשות כזו מצחיקה. אינני רוצה לחבב אותך, כפי שאינך מחבב אותי. אני מזכירה את זה לעצמי כל הזמן, אבל החלק הזה עדיין קיים ואמיתי. אתה שברת, אבל הרסיסים עוד כאן. אני צריכה להתמודד עם כך שעזבת, לנסות שלא לעשות עניין. הפנים אדישות, אבל הידיים עדיין מבקשות. תכף אשוב, צריכה להירגע, לשנוא אותך שוב.

 

לפעמים עוברות שעות, אפילו ימים אם אני עסוקה

חלק אחד בתוכי קצת שכח ממך. החלק הזה מתעורר בבוקר ומורגל להיעדרותך. החלק הזה מצחצח שיניים ולא מחפש את המברשת שלקחת, פותח רדיו ולא על תוכנית הבוקר לה תמיד האזנת. החלק הזה לפעמים בכלל שוכח מקיומך, החלק הזה יוצא מהבית ומתנהל בלי להיזכר בך. לפעמים עוברות שעות, אפילו ימים אם אני עסוקה, לפעמים שבועות, רצופים בשיכחה. החלק הזה לא יודע מי אתה, לא נזכר, לא חושב מה עשית, אתה לא מוכר, כאילו מעולם לא היית. זה מציף אושר אבל גם קצת עצוב, לשכוח ככה מישהו שהיה כל כך חשוב. אבל החלק הזה בתוכי לא מספיק חזק, ותמיד בסוף הוא נשבר ושובר. כי כמו אבק, לא משנה כמה מנקים - תמיד בסוף הוא חוזר.

 

חלק אחד בתוכי עוד מוקסם ממך. זה החלק הילדותי, החלק השטותי. זה החלק שאין לו הערכה לעצמו, ולכן לא מגיע לו להתקיים. זה החלק שכשרע לו, הוא מחפש להתנחם. גם אם המגע כבר הוחלף וגם אם המיטה עדיין חמה, מישהו אחר לעולם לא יהיה אתה, ולכן החלק שלי לא מצא נחמה.

 

אם תהיה מאושר בלעדיי, מה זה בעצם יגיד עליי

חלק אחד בתוכי מתעלם ממך. זה החלק הגדול, רוב הזמן הוא מרגיש שהוא חזק. אבל זה חלק שכל הזמן יכול ליפול, וכשהוא נופל הוא מרוסק. זה חלק של העמדת פנים, הוא לא באמת רוצה להיות מי שהוא. זה חלק שעמוק בפנים, מקווה שהמצב ישתנה איכשהו. הפנים קבורות באדמה, אבל העיניים רואות הכל. הן נודדות על גבך, מבקשות מבטך, מחכות שתיפול. כי אם תהיה מאושר בלעדיי, מה זה בעצם יגיד עליי. שאולי אני לא כזו מיוחדת, כמו שפעם חשבתי. שאולי באמת המשכת הלאה, ממש באותו הרגע בו עזבתי. שאולי רק אני פה עדיין שואלת שאלות, כמו איך להתעלם ממך אבל עדיין להמשיך לראות.

 

חלק אחד בתוכי היה רוצה שתיעלם. חלק אחר רוצה שתתקיים. חלק אחד בתוכי מחכה שתדפוק על דלתי. חלק שני מוכיח כל יום מחדש שעדיף לי לבדי. חלק אחד בתוכי התבגר, חלק שני ממשיך להתפזר. היום אני שונאת אותך, מחר אולי אדמיין אותך שוב. מחרתיים ודאי אתעלם מקיומך, בעוד שבוע אולי ארצה שתשוב.

 

חלק אחד בתוכי הוא עדיין אתה. וככל שעובר הזמן, החלק הזה נהיה קצת יותר קטן.

 

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
זהו חלק שאני מנסה כל הזמן למחוק
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים