שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    מי גר בארסוף בתקופה הביזנטית?

    אתר אפולוניה, השוכן ליד הישוב ארסוף שמצפון להרצליה, ממשיך לספק תגליות ארכיאולוגיות חשובות. בחפירה האחרונה נחשפה גת מהתקופה הביזאנטית ועליה כתובת המעידה כי המבנה היה בבעלות שומרונים, עד אמצע המאה ה-6 לספירה

    גת רחבת מימדים (7.5 על 9.8 מטר), המרוצפת אבני פסיפס, נתגלתה לאחרונה באתר אפלונויה שליד הישוב ארסוף. במרכז משטח הדריכה של הגת נקבעה כתובת הקדשה ביוונית, שלשונה "אל אחד ויחיד, עזור לקאסיאנוס יחד עם אשתו, ולילדיו ולכולם".

     

     

    נוסח הכתובת והממצאים שהתגלו בחפירות מרמזים על בעלות שומרונית על המבנה שבתחומו נתגלתה הגת בתקופה הביזאנטית (המאות החמישית-השישית לסה"נ). הכתובת אמנם נחשפה כבר בעונת החפירות הקודמת (אוגוסט 2006), אך רק עתה נודע במדויק מה היה המכלול האדריכלי שבו היא שימשה.

     

    כתובות הקדשה מסוג זה מוכרות בעיקר ממבני פולחן (בתי כנסת) שומרוניים ולא מן הנמנע כי הגת שנחשפה שולבה במבנה ציבורי שייתכן והייתה בו פעילות פולחנית. בור התסיסה שבגת (כ-3 מטר קוטרו ו-2.25 מטר עומקו) הוא מן הגדולים שנחשפו בארץ.

     

    מהעדויות הארכיאולוגיות שנחשפו בחפירה, ניתן לקבוע כי פעילותה של הגת הופסקה במחצית הראשונה של המאה ה-6 לסה"נ (ייתכן שבהקשר למרד השומרונים

    שפרץ ב-529 לסה"נ). הגת נפגעה מרעידת אדמה, ככל הנראה של שנת 749 לסה"נ, כלומר לאחר שכבר יצאה מכלל שימוש.

      

    בשטח המבצר הצלבני, שמהווה למעשה את המכלול האדריכלי המרשים ביותר באתר, התרכזו החפירות בחלקו המערבי, כנגד המצוק החופי, לטובת חשיפת מכלולים תת-קרקעיים והקלה בעומסי העפר על המצוק לטובת הסדרת עתידית של ניקוז מי גשמים. בחפירות התגלה חלק מאולם תת קרקעי במערב המבצר שטרם הושלמה חשיפתו במלואה, אך ניכר בו שימוש משני לאחר חורבן המבצר בשנת 1265.

     

    החפירות במבצר הם המשך ישיר להכרז על האתר כגן לאומי (גן לאומי אפולוניה) בשנת 2001, הכרתו כאחד ממאה אתרי מורשת עולם שבסכנת הכחדה על ידי ה-World Monuments Fund בשנת 2004, והכללתו ברשימה הטנטטיבית של מבצרים צלבניים שהם מורשת עולם על ידי UNESCO בשנת 2006.  


    הגת שנחשפה (צילום: פבל שרגו)

     

    גלגוליו של מקום

    האתר אפולוניה-ארשוף שוכן בגבול הצפוני-מערבי של הרצליה, על מצוק כורכר חופי. חפירות ראשוניות באתר נערכו בשנת 1950. למן 1977 נחפר האתר מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים ומ-1982 ע"י משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב בהנהלת פרופסור ישראל רול.

     

    בשנים האחרונות (למן 2006) מנהל ד"ר אורן טל מן המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב את החפירות באתר. למן המאה השישית לפנה"ס יושב האתר באופן רציף עד לתקופה הצלבנית. מן התקופה הפרסית וההלניסטית נחשפו קטעי קירות דלים, בורות פסולת וקברים אחדים.

     

    הממצא האדריכלי החשוב ביותר שנתגלה באפולוניה מהתקופה הרומית הוא וילה הפונה לים, בעלת חצר פריסטלית, שמחוץ לה מסדרון היקפי וחדרים מכול עבריו. בתקופה הביזנטית השתרעה סוֹזוּסה (אפולוניה) על מרחב פרוז של כ-280 דונם. בין ממצאיה כנסייה ורובעי תעשייה עם גתות, בתי בד, ברכות מטויחות וכבשנים לייצור זכוכית גולמית.

     

    בימיו של הח'ליף האומאיי עבד אל מלכּ (705-685) הוקפה ארסוּף בחומה (כ-77 דונמים שטחה). עם אחרית התקופה נהפך היישוב לרִבָּאט (מצד), בו פעלו חכמי דת מוסלמיים. ב-1101 נפל האתר בידי הצלבנים. לקראת אמצע המאה השתים-עשרה נמסר האתר למשפחת אצילים מבין נושאי הצלב והפך למרכזה של סניוריה פיאודלית. הקמתו של המבצר החלה ב-1241 ובשנת 1261 נמסרה השליטה על המבצר, העיר והסניוריה של ארסוּר לידי האבירים ההוספיטלרים. בתום מצור ממלוכי ב-1265 חרבה העיר המבוצרת והמבצר שבצפונה, ועם נפילתם לא נושב האתר עד ימינו אנו.

     

    עונת החפירה הנוכחית (יולי-אוגוסט 2009) ה-19 במספר, היא פרי שיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל-אביב לבין קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בראון (שבראשם פרופסור דיוויד ב' קופר), ובמימון חלקי של ה-National Scientific Fund.

     

    בחפירות השתתפו חוקרים מן הארץ ומחו"ל, שלצידם סטודנטים מתחילים ומתקדמים מאוניברסיטת תל-אביב, מתנדבים מן הארץ ומחו"ל ועובדים בשכר. תוצאות החפירות של העונה האחרונה מאפשרות הבנה טובה יותר של האתר לאורך כל תקופות קיומו וההיסטוריה היישובית והחברתית של התקופה הביזנטית הקדומה והצלבנית המאוחרת.

     

    ynet מדע: לקריאה בכל כתבות הערוץ על ציר זמן

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים