אינטל שוברת את השוק עם מעבדי Core i5
רמת הביצועים הגבוהה של מעבדי Core i7 המתקדמים, מגיעה החל מהיום באריזה קומפקטית וזולה. זהו צעד ראשון במהלך אגרסיבי שאמור להכות בבטן הרכה של המתחרה AMD
יצרנית המעבדים אינטל הכריזה היום רשמית ברחבי העולם על Core i5, קו חדש של מעבדים מהירים במחיר מוזל. תמצית ההכרזה: מעתה נוכל לקבל מחשבים שולחניים עם הטכנולוגיה האינטלית העדכנית ביותר, במחיר נמוך, החל מ-200 דולר בהשוואה למחירים שהכרנו עד היום עם Core i7. בישראל, המחיר האופייני של החל מכ-3800 שקלים למחשבים בטכנולוגיה הזו, ירד אל מתחת לקו ה-3000 שקלים.
זהו מהלך ראשון של אינטל להוזיל ולהוביל אל המיינסטרים את טכנולוגיית המעבדים המתקדמת ביותר שלה: מיקרו-ארכיטקטורת Nehalem, שיושמה כבר במעבדי Core i7 האולטרה-מהירים. מלבד דגם ראשון של מעבד i5, אינטל הכריזה גם על גירסאות מוזלות של מעבדי Core i7 ושל מעבדי Xeon לשרתים.
Core i7 לעניים?
המעבד הראשון בקו המעבדים החדש, Core i5-750 הארבע-ליבתי (Quad), הוא הראשון שמצליח להיות לא רק מהיר (כמעט) כמו מעבדי Core i7 אלא גם זול (כמעט) כמו מעבדי Phenom II של המתחרה AMD.
במצב הנוכחי, טכנולוגיית המעבדים של AMD מפגרת אחרי זו של אינטל במבחני הביצועים, אבל היא לעיתים קרובות משתלמת בגלל התמחור האטרקטיבי שלה. אינטל שואפת לשנות את המצב, ועד סוף השנה היא מתכננת להשלים את משפחת מעבדי Core עם לפחות שני קווי מעבדים נוספים, בתמחור זול עוד יותר (ראו, למשל, המאמר "The Lynnfield Preview" מהאתר AnandTech).
Core i5 הוא בעיקרו של דבר Core i7 מסורס קלות אך משודרג בכמה חידושים סיליקוניים שמעניקים לו ביצועים מצויינים, עדיין גבוהים במובהק מהמתחרה (לפי מבחני ביצועים ראשונים, רשמיים למחצה, שעלו לרשת בשלושת החודשים האחרונים. ראו, למשל, המאמר "Phenom II vs. Core i5" ב-Tom's Hardware).
לתמחור הזול בשליש בערך של המעבד עצמו (אם לשפוט לפי הדגם הראשון), מצטרפת ארכיטקטורת לוח מפושטת, שתוזיל את העלות הסופית לצרכן אך גם תגדיל את שולי הרווח של אינטל.
למעבד ה-Core i5 החדש, הצטרפו בהכרזה היום שני מעבדי Core-i7 (דגמי 860 ו-870), וששה דגמים של מעבדי Xeon לשרתים. כולם מבוססים על טכנולוגיה זהה, וכולם מרחיבים את פורטפוליו המעבדים של אינטל באופן שיהפוך את התחרות קשה יותר עבור AMD.
מה יש בתוך המעבד החדש?
המשותף לכל הדגמים החדשים היא ההתבססות על ליבת-מעבד חדשה (Lynnfield), ווריאציה על זו ששימשה בדגמי Core i7 עד עתה (Bloomfield). הטכנולוגיה הבסיסית (מיקרו-ארכיטקטורת Nehalem) היא זהה, וההבדלים העיקריים קשורים לאופן שבו מעבדי Lynnfield מתחברים ללוח-האם ולהתקנים השונים במחשב.
ליבת Lynnfield, המיוצרת בטכנולוגיית 45 ננומטר, אינה תומכת באפיק ה-QPI האולטרא-מהיר ששימש במעבדי Bloomfield. במקום זה, היא תומכת באפיק פשוט יותר בשם DMI וכוללת קישורי PCI Express 2.0 ישירים למאיץ או המאיצים הגרפיים.
במקום ערכת שבבים (Chipset) שכוללת שני חלקים ("גשר צפוני" ו"גשר דרומי"), מעבדי Lynnfield מתממשקים לשבב אחד P55, שהוא גם זול משמעותית מ-X58 ששימש עד היום עם Core i7. היא מתחברת ללוח-האם דרך תושבת מסוג LGA-1156 במקום LGA-1366 של מעבדי i7.
Core i5 גם אינו תומך בטכנולוגיית ריבוי נימים, Hyper-Threading, הזמינה בכל מעבדי i7, כולל השניים שהוכרזו היום. לעומת זאת, הוא תומך בתכונה בשם Turbo Frequency, שמאפשרת להגדיל בכ-20 אחוזים את מהירות השעון שלו ללא התערבות מצד המשתמש.
Core i5 אינו מנצל עד תום את היכולות של הטכנולוגיה האינטלית, אבל התכונות ה"חסרות" הן לאו דווקא כאלו שיחסרו למשתמשי המחשבים השולחניים. אלו תכונות שיש להן חשיבות רבה בעיקר בתחנות עבודה מתקדמות ובפלטפורמות שרת, מרובות מעבדים, ליבות ונימים (Threads), ולא בהכרח במחשבים ביתיים.
הביצועים היום, הביצועים בעתיד
בשורה התחתונה, נראה שביצועיו של המעבד Core i5-750 זהים כמעט לאלו של Core i7-920 (ראו לדוגמא את מבחן הביצועים הזה, באתר הטכנולוגיה הטיוואני INPAI), ברוב השימושים הנפוצים, לרבות במשחקים. הדגמים המהירים יותר של i7 ימשיכו להציע עוד ביצועים ויותר אפשרויות שדרוג, אך הם פונים לפלח שוק מקצועי קטן.
השימוש ברכיבי זיכרון מסוג DDR3 (ולא DDR2) עם מעבדי Core i5, משאיר את החבילה השלמה מעט יותר יקרה מהאלטרנטיבות (לרבות חלק ממעבדי Core 2 Quad), אבל האפשרות לקבל ביצועים גבוהים דרמטית (בחלק מהמקרים) בהשקעה נוספת שכעת היא קטנה יחסית (מאות שקלים במחירי ישראל) היא בוודאי לא משהו שהשוק יישאר אדיש אליו.
חלק מדגמי Core i שצפויים להיות מושקים בהמשך השנה, ייוצרו ככל הנראה בתהליך הליתוגרפי החדש ב-32 ננומטר. אם לסמוך על ניסיון העבר, המשמעות תהיה גידול נוסף במהירויות השעון, שיאפשר לאינטל, לפתוח פער על המתחרה. אינטל צפויה לספק את הטכנולוגיה בווריאציות שונות, דו-ליבתיות (Dual Core) תחת השם Core i3 ו/או דלות הספק במיוחד.
ליבות -Bloomfield של Core i7, ו-Gulftown של ממשיכו Core i9 (יגיע שם עם שש ליבות ותמיכה ב-HyperThreading), ימשיכו לשמש כפתרונות מועדפים עבור פלחי ה-High End המקצועיים והארגוניים, אבל בשימושים האחרים דגמי Core i3/i5 ודגמי Core i7 עם ליבת Lynnfield - יציעו תמורה עדיפה במונחי מחיר/ביצועים.
התשובה של AMD
AMD צפויה לבצע מהלך דומה רק לקראת אמצע השנה הבאה, ולא צפויה להציג מיקרו-ארכיטקטורה חדשה לגמרי לפני 2011. עד אז, היא תנצל מן הסתם את האפשרויות הגלומות עדיין בליבות Deneb ו-Propus המשמשות בדגמי Phenom II הקיימים ובדגמים הבאים שיוכרזו.
היא תוכל להאיץ אותם באמצעות הגדלת מהירות השעון, והיא שוקדת גם על צמצום ההספק החשמלי ופליטת החום שלהם, כדי להציג פורטפוליו תחרותי בשווקי השולחניים הקומפקטיים.
AMD קוצרת הישגים יפים, טכנולוגיים ושיווקיים, גם במחשוב הנייד - ענף צומח מאד ורווחי הרבה יותר מהמחשבים השולחניים. בנוסף, חטיבת המאיצים הגרפיים שלה (לשעבר ATI), ממשיכה להעניק תחרות קשה למתחרה Nvidia, עם טכנולוגיות שמקדימות את אינטל בשנים.
האסטרטגיה של AMD במהלך השנתיים האחרונות, מבוססת על אינטגרציה טובה ותמחור אטרקטיבי של השילוב בין טכנולוגיות המעבדים שלה לבין ההאצה הגרפית המיושמת במוצרי Radeon, כהמשך לרכישת ATI לפני כשלוש שנים.
AMD בונה על הדקים
השילוב הזה הוכיח את עצמו כמשתלם במחשבים שולחניים שמיועדים לשימושי וידאו ומשחקים, וטמון בו עדיין פוטנציאל שיספק לחברה אורך נשימה. AMD מנסה להעתיק את ההצלחה (היחסית) גם למחשוב הנייד. במקביל, היא מתחרה באינטל על השוק המבטיח של הניידים הדקים (Ultra Thin) עם פלטפורמת Athlon NEO.מפת הדרכים של AMD מתזמנת ל-2011 את ההכרזה של מיקרו-ארכיטקטורה חדשה הידועה בשם הקוד Fusion. במיקרו-ארכיטקטורה הזו מתכוונת AMD להציע אינטגרציה מושלמת של טכנולוגיות המעבד (CPU) וההאצה הגרפית (GPU ), על פיסת סיליקון אחת.
אך אינטל צפויה להקדים אותה ולהציג שילוב כזה במהלך השנה הבאה ואולי עוד השנה; AMD, מצדה, טוענת שהטכנולוגיה העתידית שלה תהיה פורצת דרך במידה כזו שתמחוק את היתרון של אינטל ותהפוך את הקערה על פיה.
לכל כתבות הטכנולוגיה בארכיון זמן ynet מחשבים
