גומא אגייאר: "פוליטיקה לא מעניינת אותי"

שמו של גומא אגייאר עלה בחצי השנה האחרונה כמטאור בשמי תקשורת הספורט בישראל. איש העסקים האמריקני-יהודי, שעשה את הונו בתחום בארות גז, החליט לתרום ארבעה מיליון דולר לבית"ר ירושלים, ולפני כשבועיים עוד כמיליון וחצי לקבוצת הכדורסל של העיר.

• שום לשחקניו: "אני שם את העבר בצד"
  

האישיות החברמנית, שמחת החיים והחיוך שנסוך על פניו, מסגירים אולי כי נולד במולדת הסמבה, ברזיל. בגיל צעיר עבר אגייאר לארה"ב והשתלט על באר שהצליחה להפיק כמויות גז אדירות. משם כבר הכל כבר היסטוריה. כששואלים אותו כיצד התחיל לעשות כסף, אגייאר רק מסביר: "לקחתי קצת סיכונים, לא תמיד זה השתלם לי, אבל ברוב הדברים זה עשה את שלו".

שחקן טניס, מחובר לספורט

את אגייאר פגשנו במרכז הטניס בהדר יוסף, שם שיחק קצת עם ילדי העתיד של הענף, ועל הדרך הבטיח גם לתרום קצת מהונו גם לתחום הספורט אליו הוא קרוב יותר מכל: "לא התאמנתי בטניס מאז שהייתי בן 19. שיחקתי בקולג' וכשעזבתי לימדתי טניס בכמה מועדונים בארה"ב. גדלתי לתוך זה, על מגרש הטניס השקעתי את מרבית הזמן שלי כילד".

"בתור ילד, ספורט תמיד היה חלק מרכזי מהחיים שלי וזה היה טבעי מצידי להיכנס לתחום בשלב הזה של החיים שלי. זה טוב לבוא עם אנרגיה מהתחום, עם ההתמודדות שלך מול יריבים, התחרות טובה וכולם נהנים".

גם מרינה קבישר הגיעה לבוקר של טניס עם אגייאר (צילום: עוז מועלם)

- רואים שאתה אוהב לעבוד עם ילדים

"כן, אני מקווה שיהיו לי עוד הזדמנויות כאלה, לפעול ולעודד ילדים לקחת את הכשרון שלהם לשלב הבא. הם יהיו השגרירים הבאים של ישראל וזה נהדר עבורם. הילדים שבאו היום הם מכל הארץ, מאילת, מהצפון, לא רק מירושלים".

ואז אגייאר מסגיר סקופ קטן, בנוגע לתמיכה עתידית גם בענף שהביא לנו הכי הרבה כבוד השנה: "כנראה שאתרום לטניס גם בעתיד. אולי צריך עוד כמה אנשים שיבואו ויתרמו, כדי לעזור לצעירים במדינה הזו. דרך הספורט אפשר להשיג הרבה דברים".

"כמו שמדונה אמרה, 'י-ם היא מרכז העולם'"

אגייאר החליט להתיישב בישראל לפני קצת יותר משנתיים וחצי, והעביר את מרבית הזמן בירושלים. זו גם העיר לה תרם עוד לפני שרגלו נחתה בישראל, ועכשיו זו העיר שזכתה לקבל תמיכה לקבוצות הספורט שלה.

"בחרתי בירושלים מסיבות שונות", מסביר אגייאר, "אבל ספורט בעיר זה משהו שמתאים למה שרציתי לעשות. מדונה סיכמה את זה יפה השבוע, כשאמרה ש'זה מרכז העולם'. קפצתי לכאן עם שתי הרגליים קדימה. לא נתתי לעצמי דרך מילוט, רציתי להיות כאן. זה היה חלום ילדות שלי להגיע לכאן".

איצטדיון טדי. ירושלים היא מרכז העולם (צילום: עטא עוויסאת)

לאגייאר שלושה ילדים; לילי הקטנה בת השנתיים, ג'ייקוב בן הארבע וג'ונתן שנולד רק לפני תשעה חודשים. כשמזכירים לו אותם, פניו זורחות מאושר. לפני כשלושה שבועות חזרה לישראל אשתו של גומא, ג'יימי, ביחד עם שלושת ילדיו, אחרי חודשיים בהם לא ראה אותם.

"אתה חי רק פעם אחת. התרגלתי לעשות את ההפרדה, מנסה לצמצם את הדברים הרציניים. יש אנשים עם כסף שלא מפסיקים לעבוד ורק רוצים עוד ועוד. אני בשלב אחר בחיים, בו אני רק רוצה להיות קצת עם המשפחה, עם החברים וליהנות קצת. אין בזה כל רע".

"המפלגה היחידה שאקים היא לחגוג"

בזכות התמיכה בשתי הקבוצות הירושלמיות והאופי הפתוח, אגייאר הזכיר להרבה אנשים את הבעלים הקודם של בית"ר ירושלים, ארקדי גאידמק. על כך הוא אומר: "לא הכרתי אותו, כך שאני לא יכול להגיב על כך. הוא לא נמצא כאן עכשיו, אבל אני מתכוון להישאר כאן".

כששואלים אותו אם כמו גאידמק, גם לו יש שאיפות פוליטיות, הוא עונה במשפט שנשמע הרבה יותר טוב באנגלית ואומר: "אין, המפלגה היחידה שמעניין אותי להקים היא 'לחגוג'".

לאחרונה נקשר שמו של אגייאר עם מספר פרשיות עגומות, שקשורות כולן בצורה כזו או אחרת לתביעה הגדולה עמה מתמודד דודו בפלורידה. עכשיו מקבלת כל פרשייה כזו גם כותרות גדולות בישראל, אבל את הבוס החדש של בית"ר זה לא ממש מדאיג.

"לא יודע עוד כמה הסבלנות שלי תחזיק עם עוד תיקו"

- אז מה התכניות של אגייאר עבור שתי הקבוצות הירושלמיות לעתיד הרחוק?

"אני מקווה. אנחנו מנסים למצוא הסדר שיתאים לטווח הארוך עם הקבוצות. אנחנו לא מחוייבים לעשות את זה אם הדברים לא יסתדרו, או אם העניין יהווה עול גדול מדי, אבל נכון לעכשיו אנחנו ממשיכים קדימה בתקווה שהכל מסתדר".

"אנחנו נהנים, קבוצת הכדורסל עדיין לא התחילה את העונה ובכדורגל התחלנו בצורה בינונית, אבל כולם צריכים להיות סבלניים ולזכור שכמעט שלא היתה קבוצה להעלות על המגרש. נקווה שבמשחק הבא נראה יכולת אחרת. הסבלנות שלי נמצאת בנקודה רגישה. אני לא יודע כמה עוד משחקים אוכל להחזיק מעמד בתיקו או הפסד".

"לא, החלום שלי היה לגור בישראל. להיות בעלים של קבוצה זה רק הדובדבן שבקצפת".