בונו של ההיפ הופ

הייתם מצפים שבשלב הזה של הקריירה שלו, שלב הפוסט-פרישה הפיקטיבית, לג'יי זי כבר לא יהיה כל כך אכפת מה אומרים עליו. חשבון בנק תופח, אלבום חדש כמעט כל שנה, סוללת בני טיפוחים וביונסה אחת שעושה לו נעים היו גורמים הרבה נחת ליוצר הממוצע. תשאלו את בונו, שהחשדות לגבי איזשהו אינטגריטי אמנותי התבדו מזמן לטובת התחככות עם מנהיגי עולם ומעמד בלתי מעורער כנודניק הגדול של הרוק.

לא במקרה נחשב ג'יי זי ל-U2 של ההיפ הופ. הוא היה מעדיף דווקא להיות מושווה לפרנק סינטרה, אבל השנים האחרונות, וגם אלבום האולפן האחרון שלו, "The Blueprint 3", מעידים אחרת. זה לא שג'יי זי לא עושה את הקטע שלו מצוין. הוא עדיין יודע לבחור את המפיקים הטובים והנוצצים ביותר, אלה שיודעים להתאים את המקצב והפלואו בדיוק למידותיו הגדולות.

ללא האנרגיות של ה-Blueprint הראשון (עטיפת האלבום) 

הבעיה שב-"Blueprint 3", החלק השלישי בטרילוגיה שהחלה לפני שבע שנים, היא שהוא מתאמץ קצת יותר מדי: מתאמץ להחזיר למלעיזים ("Thank You" הציני), לענות לעלבונות ("Already Home" שמארח את הכוכב הלוהט של הרגע, קיד קאדי) ואפילו מתייחס להשוואות התכופות בינו לבין גמל. יציאה כמו "Reminder", שיר הלל להישגיו הרבים ולמעמדו הרם בעולם הראפ, יכולה להתפרש כגאוותנות בריאה בעולם שנמדד בבלינג בלינג ואגו, אבל דווקא כאן היא יוצאת קצת מתגוננת. 

אבל זה לא שחסרים כאן רגעים מצוינים, אפילו מרגשים לפרקים: "Run This Town" הוא שיתוף פעולה מצוין עם ריהאנה, ב-"Hate" משתתף קניה ווסט, אחד ממפיקי האלבום, וגם "Off That" הוא ללא ספק להיט פוטנציאלי. נראה שג'יי זי בשיא כוחו בדיוק כשהוא מארח את החברים החדשים בשיכון, אבל מצחיק שדווקא הוא, איש הגווארדיה הישנה והאיכותית, נאלץ להסתמך דווקא עליהם בתחום.

ג'יי זי וביונסה. עושה לו נעים (צילום: AP) 

השיר האהוב על ג'יי זי באסופה, די בצדק, הוא "Empire State Of Mind" והוא בערך היחיד שמזכיר את האנרגיות שב-Blueprint הראשון והמיתולוגי. אבל במונחים של איכות, רעננות ועמידה במבחן הזמן – ג'יי זי רחוק מאוד מאלבום הבכורה "Reasonable Doubt".

זה מוזר, כי על אף העובדה שתוצריו האחרונים לא היו בדיוק יצירות מופת, הבחור עדיין עומד בראש שרשרת המזון. וגם הניצחון של אובאמה בבחירות לנשיאות צריך היה למצב אותו כנושא הלפיד ההולך וכבה של ההיפ הופ. כך שכשהוא שר על זקנים שלא ישבו לו על הברך, כי סנטה קלאוס לא שחור, הוא קצת מפספס את הרעיון. במקום לחגוג ניצחון גדול לקבוצה שהוא נמנה עם מייצגיה החשובים ביותר, נראה שהוא בוחר להתעסק במלחמות פנימיות ולהדוף אש.

ג'יי זי, "The Blueprint 3", היי פידליטי

• לעוד ביקורות ולכל חדשות המוזיקה - לחצו כאן