השבוע בבורסה: אפקט אפריקה ישראל המשיך

מאיגרא רמה לבירה עמיקתא: שבוע המסחר שעבר עלינו התחיל ביום ראשון בשאגה - עם עליות של כ-2% במדד ת"א 25, על רקע הראלי בסוף השבוע בוול סטריט. אך התנודתיות של יום המסחר הראשון של השבוע היתה חריגה מאוד, וכמו שהתחיל בשאגה - סיים ביבבה, ונגמר באקורד צורם - עם ירידה של 1.27% במדד ת"א 25.

בהמשך השבוע הושפע המסחר בעיקר מציפיה להסדרי החוב של אפריקה ישראל ושל צים, וכן מהמגמה בשוקי העולם.

בסיכום שבועי מדד ת"א 25 ירד ב-0.5% ל-965 נקודות. מדד ת"א 100 ירד ב-0.95% ל-895 נקודות. מדד נדל"ן 15 ירד בכ-5.7% ומדד ת"א בנקים ירד בכ-2.2%. בתחום האג"ח הקונצרני, מדדי התל בונד נסחרו גם כן במגמה שלילית, מדד תל בונד 20 ירד בכ-0.75% ומדד תל בונד 40 ירד בכ-1.3%.

אפריקה השפיעה על התל בונד והנדל"ן

גם השבוע המשיכה אפריקה ישראל לככב בכותרות ולהשפיע על השוק, בעקבות הצורך של החברה בביצוע הסדר חוב. סדרות האג"ח של אפריקה המשיכו להיסחר בירידות שערים חדות ולהתרכז סביב רמות מחיר של כ-40 אגורות. הירידה החדה ביותר הייתה באג"ח מסדרה ט', שמועד פירעונה הוא בנובמבר השנה, שירדה במהלך השבוע בכ-15.6%. ירידות אלו נובעות מהאמון בשוק כי גם איגרת זו תיכלל בהסדר החוב, ולא תשולם במלואה במועד.

הירידות באג"ח של אפריקה חלחלו גם לאג"ח של חברות אחרות, ומדד תל בונד 60 ירד בכ-1%. חברות הנדל"ן של פישמן ותשובה נגררו לירידות חדות, בגלל חששות של משקיעים מהסדרי חוב של טייקונים נוספים. איגרות החוב של החברה הכלכלית ירדו בימים האחרונים ב-35% לתשואות של עד 33%. כלכלית ירושלים אג"ח ו' ירדה השבוע ב-13.6%, ודלק נדל"ן אג"ח ירדה ב-14.6%, כשהיא צונחת בכ-18% רק ביום שני.

אפקט אפריקה השפיע גם על המניות. מדד נדל"ן 15 ירד ב-5.7%, כאשר מניית אפריקה צנחה בכמעט 8%. גם מניית דלק נדל"ן המשיכה לרכז עניין, וירדה ב-19.9% בעקבות הודעת חברת דירוג מעלות על הכנסתה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. מנייה נוספת שנפגעה היא מניית כלכלית ירושלים, שירדה השבוע ב-17.3%. ירידת מדד הנדל"ן השפיעה לרעה בעיקר על מדד ת"א 75 שירד בשיעור של כ-1.6%.

שבוע סוער לכיל ולחברה לישראל

שבוע לא קל עבר על מניית כיל, שרשמה ירידות ביום ראשון על רקע שמועות על הצעות רכש במגזר, וכן על רקע הפער שנפתח בשבועות האחרונים מול מניות הדשנים הקנדיות בוול סטריט.

בשבוע שעבר עלתה מניית כיל ב-4.7%, לעומת ירידה של 1.59% במחיר מניית פוטאש, עלייה של 2.56% במניית אגריום ועלייה של 3.1% במניית מוזאייק - כולן חברות עולמיות מתחרות. יתכן שדווקא צניחת מחירי התירס לאזור של שלושה דולר לבושל - שפל של תשעה חודשים - היא הסיבה לסנטימנט השלילי ביום ראשון. מצד שני, כיל דיווחה על הצלחה בהנפקה לגופים מוסדיים, מה שגרם להתאוששות המנייה בהמשך השבוע.

החברה האם של כיל - החברה לישראל - ריכזה גם היא עניין, לאחר שצים - חברה בת נוספת - חשפה היום פרטים על תוכנית הבראה לחברה, והזהירה כי לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה בזמן ותדרוש גם היא הסדר חוב עם הנושים. הודעת צים הובילה לירידות חדות במחיר מניית החברה לישראל, שסיימה את יום המסחר בירידה של 3.5%.

מניות שהציגו השבוע ביצועים טובים היו מניית בריינסווי, שעלתה ב-10.2%, מניית קרדן ישראל, שעלתה ב-7.4%, ומניית אדגר, שעלתה ב-11%.

בנק ישראל התערב שוב במסחר במט"ח

במסחר במטבע חוץ נרשם שבוע פעיל במיוחד. הדולר המשיך להיחלש בעולם. כאשר שער הדולר ירד לפחות מ-3.75 שקל לדולר, התחיל בנק ישראל לרכוש דולרים בכמויות גדולות - לפי הערכות, רכש הבנק המרכזי כ-700 מיליון דולר ביום אחד.

בנק ישראל מנסה לשמור על שער חליפין גבוה יחסית, כדי לתמוך ביצואנים. לפי

הערכות, הבנק המרכזי הגיב למעשה להתקפה ספקולטיבית של גופים זרים, שניסו להחליש את שער החליפין כדי לרכוש דולרים בזול.

להערכתנו, בטווח הארוך, למדיניות בנק ישראל אין השפעה על שער החליפין, והכוחות הכלכליים יפעלו בסופו של דבר לחיזוק השקל. עם זאת, בטווח הקצר מצליח בנק ישראל להחזיק את שער החליפין יציב, ולהדוף מתקפות ספקולטיביות מהסוג שהתרחש השבוע.

כאשר מסתכלים על צד הרווח או ההפסד של המדינה מרכישות אלו, הדעות חלוקות. לדעת רבים, הדולר צפוי להמשיך ולהיחלש, מהלך שיגרור הפסדים לקופת המדינה. אבל צריך לזכור שבנק ישראל משקיע את הדולרים בניירות ערך ובמטבעות אחרים, וייתכן כי בסופה של תקופה ירוויח בנק ישראל מהשקעות אלו. בכל מקרה, נראה שהעלות אינה בהכרח גבוהה למשק ביחס לתועלת שתיווצר לתמיכה בצמיחה והיציאה מהמשבר.

הכותבים הם כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, אורי גרינפלד ואנליסטית בבית ההשקעות, יסמין אורנשטיין