שירים שיביאו לכם אהבה
האוסף הכפול של גלי עטרי, התוספות המקסימות ל"שלושרים", הגילוי המחודש של יהונתן גפן, המאגר המרתק של עמיר בניון והקלאסיקה השובבה של שמשון בר-נוי: המלצות מוזיקליות לחג
שוב מתחילה שנה חדשה ומביאה איתה שפע מוזיקלי. אלבומים ישראליים, חדשים ומחודשים, מצטרפים בהמוניהם לקודמיהם, מתחרים על תשומת לבנו ומפצירים: קנו אותנו ליקיריכם, העניקו אותנו גם לעצמכם.
הנה כמה הצעות, מתוך ים האפשרויות המפתות, שבאמת קשה לבחור ביניהן. זה בדיוק מה שנקרא "צרות טובות" - כשם אחד השירים של "השלושרים", שגם הם בהמלצות שלנו. שנה טובה לכולם.
"האיש שבקיר", שמשון בר נוי, סדרת "נוסטלגיה"
שמשון בר נוי נחשב לכוכב הזמר הראשון בישראל. בשנות ה-40 וה-50 היו לו להיטים, תהילה ומעריצות. האלבום "האיש שבקיר" המלקט את שיריו, הוא עוד יצירה ממפעל חייו הקדוש של נחום (נחצ'ה) היימן, שגואל מהשיכחה נכסים קלאסיים של הזמר הישראלי, ומוציא אותם מחדש במסגרת סדרת ה"נוסטלגיה" שלו.
לבר נוי יש קול בס סמכותי – עמוק, ברור ומתמסר. גם לשירים שלו כדאי להתמסר. הם אמנם נשמעים היום איטיים והקצב שלהם שונה מהתזזיתיות שהורגלנו בה, אבל יש עונג מיוחד במפגש עם התמימות העצובה (וגם השובבה) ההיא. "יש לי כנרת" שהיום מקבל משמעות כאובה, "האיש שבקיר" המסתורי גם היום, "קרה זה רק הפעם" עם יפה ירקוני והקסם של תקליט ישן וחורק, ועוד של שירי מולדת, יין ורומנטיקה, שהולכים טוב עם חגים.
"השלושרים", NMC
"השלושרים" היו אחת מהלהקות הכי מקסימות ששרו כאן. מה הפלא? מדובר בשילוב הקולות של בני אמדורסקי, חנן יובל ושלום חנוך. 40 שנה אחרי צאת אלבומם היחיד, הוא יוצא מחדש במהדורה כפולה הכוללת גם ממתקים: DVD עם תשעה קליפים שלהם שצולמו ב-1970 וגם שני שירים מהאיחוד של ההרכב, לכבוד מופע המחווה לבני אמדורסקי ב-1993.
כיף להקשיב לצליל המתוק שלהם, שנבנה בקלילות מתוך ההרמוניה המושלמת של שלושתם - הקול הגבוה של חנוך, הנמוך של אמדורסקי והחם של יובל (שגם כתב הקדמה יפה למהדורה זו). והשירים? חמודים כמו "לו הייתי פירט", "ציף ציף מעל הרציף" ו"צרות טובות", עצובים כמו "איפה נטשה ופייר" ומנציחים תמונת מצב של נשיות – של אהבת נעורים כמו ב"לילי שלי" או מתוחכמת כמו "מי מפחד מגברת לוין". מצחיק, מלא חן ועדיין טרי.
"המיטב" גלי עטרי, "NMC"
בגלל שכבר "אמצע ספטמבר" ו"סוף העונה", מתאים מאוד להקשיב לאלבום הכפול הזה, עם המיטב של גלי עטרי. להצטרף אליה, כשבסוף "דרך ארוכה" היא פוגשת את "נסיך החלומות" ("ולנטינו ולנטינו, מי היה מאמין?"), להסתובב איתה על "גלגל ענק", לשמוע אותה ב"סתיו ישראלי" "בין האש ובין המים", ולקוות שתמשיך לשיר "מה שאת אוהבת".
כי לכל אחת ש"ממריאה ברוח" מגיע לשמוע את "השיר שיביא לך אהבה" ולכל אחד ש"מקיץ אל החלום" מגיע שיוציאו למענו "ערמונים מהאש". וגלי עטרי "חזקה מהרוח" כבר יותר משלושים שנה, ולכן מגיע לה "הללויה".
"שעה של אור", עמיר בניון, "נבל עשור"
באלבום הכפול המרתק הזה, עמיר בניון מבצע מחדש שירים מכל אלבומיו, לצד שירים שרואים אור בפעם הראשונה. בניון ממשיך לרגש בטונים הגבוהים והנמוכים, כשהוא שר בעדינות הלוהטת שלו.
חשיפה מרוכזת למאגר השירים האלה, שנפרסים לאורך כל שנות היצירה של בניון, מעמיקה את הקביעה שמדובר ביוצר חשוב ומקורי, איכותי מבלי לוותר על החום. המוזיקליות הברורה שלו משתלבת עם המילים, ביקורתיות כמו בשיר "כוכב נופל" ("אתה תהיה כאן אגדה, אבל האגדות מתנפצות בבוקר"), ליריות כמו ב"געגועים לדמיון" ("ציורים עוד מקשטים את הדממה שלך. שיהיה אפשר בה להביט אם אי אפשר לשמוע") ומשעשעות-עגומות כמו ב"בחייאת" ("אני נשבע לך שבחיים שלי לא צרבתי אף אחד מהדיסקים שלך, אבל את של כולם אני כן צורב").
"יהונתן גפן אומר שירי אהבה", "עם עובד" ו"עוג - רפאל קינן בע"מ"
המוזיקה הפעם היא בעיקר של המילים. יהונתן גפן מקריא בקולו את שיריו, שיושבים על מצע של צלילים יפהפיים. יונתן בר-גיורא הלחין ועיבד אותם, עם רפי קינן שניהל אמנותית, והצלילים האלה מנוגנים על ידי 13 נגנים ושלוש זמרות רקע. הנושא: אהבה. גפן פונה ברוב השירים אל אישה, שאמנם מתחלפת, אבל לפעמים נשמעת כמו אותה אחת, שמשתנה כמוהו.
הדיסק טמון בתוך ספר שירים, וכשמוציאים אותו, מתגלה מתחתיו שיר, כמו רצועה נסתרת: "אהובתי, תשמעי מה אומר לך / איש זקן, שהשנה חגג שישים: / רוב האנשים טיפשים ולא רגישים / הסיכויים שלהם להבין אותך / ולהרגיש אותך או את עצמם / מאוד קלושים".
ולמרות הקביעה המתסכלת הזו, האלבום מלא רגש נגיש, מחומם בתזמורתיות ג'אזית ובקולות נשיים, קלושים אך נוכחים. מדי פעם פוגשים חברים ותיקים, כמו "פחות אבל כואב", "זה היה סיפור של חורף" ו"שיר אהבה בחורף" ("אהבתנו היא תשבץ)" - ובכלל, זהו אלבום חורף אידיאלי. כשהשירים הידועים מנוטרלים ממנגינתם המוכרת ונחשפים למקור שלהם, מתקבלות משמעויות חדשות שנעים לפענח.
תזכורת לנבחרת
ולסיום, תזכורת ליוצרים שקיבלו אצלנו השנה ארבעה כוכבים ומעלה, גם מהם אפשר לשאוב רעיון למתנה: אהוד בנאי, יוחנן קרסל, יצחק קלפטר, "יאפים עם ג'יפים", רמי פורטיס, רמי קליינשטיין, עמיר לב, "אלמליח-לרוז-שטרית", דניאל זמיר, נדב אזולאי, אורי מרק, אלי רוזן, רונה קינן, "נערות ריינס", ברי סחרוף ורע מוכיח, "מריונטה סול", אביתר בנאי, גלעד כהנא, תמר אייזנמן, "הקרטל" ואביב גדג'. שיהיה תש"ע מצוינת.
עטרי. מגיעה לה "הללויה"
צילום: עמית מגל
מומלצים
