שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הכי עמוק, הכי רחוק: תיעוד מיוחד מצוללת דולפין
    מחצית מהזמן הם נמצאים בפעילות מבצעית, רחוקים מחוף מבטחים, ספונים במעמקים ללא כל פרטיות. הקרדיט לעולם לא יינתן להם בפומבי, אבל לאנשי הצוללות - הזרוע הארוכה והעמוקה של חיל הים - יש גאוות יחידה מיוחדת. ככה זה כשאתה מפעיל את אחד מאמצעים האסטרטגיים החשובים ביותר בצה"ל. צוות ynet יצא לתיעוד נדיר

    זהו הכלי החשאי, היקר והמורכב ביותר של צה"ל. משימותיו עלומות, כמו גם יכולותיו, לפחות הרשמיות. אך על דבר אחד אין עוררין: צוללות חיל הים הן אמצעי אסטרטגי ראשון במעלה. צוות ynet בילה כמה שעות מתחת לפני הים על סיפונה של צוללת דולפין, וראה מקרוב איך מתפקדת המכונה השקטה, מה רואים הלוחמים על עשרות המסכים, איך בודקים שהמים לא נכנסים פנימה, וגם מה בתפריט.

     

    הצוללת במעמקים. "הצוות נמצא מחצית מזמנו בפעילות מבצעית"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "אין ספק שהלוחמים רוצים לקבל הכרה על מה שהם עושים, אבל הם יודעים להישאר צנועים. כדי שנוכל להמשיך לעשות דברים בהצלחה, עדיף לשתוק", מספר אל"מ ע', מפקד שייטת הצוללות. חיל הים מפעיל שלוש צוללות שנבנו עבורו בגרמניה, כולן מסוג דולפין.

     לאחת קוראים "דולפין" ולשתי אחיותיה "תקומה" ו-"ליוותן". בשנים הקרובות אמורה השייטת לקלוט שני כלים נוספים ולהעצים את כוחה באופן משמעותי.

     

    "הצוות עושה אימונים מכל הסוגים ולמעשה נמצא מחצית מזמנו בפעילות מבצעית. זהו פרק זמן ניכר לעומת יחידות מבצעיות אחרות. כמובן שלצוללות יש גם היבט משמעותי בהשגת עליונות ימית במקרה של הידרדרות למלחמה", אומר אל"מ ע'.

     

    בכל מקום - צינורות ושסתומים

    על אופי הפעילות המבצעית כמעט ולא ניתן לכתוב דבר, אבל מבט על ציוד שנמצא בצוללת נותן סוג של מושג על יכולותיה: מרכז ידיעות קרב (מי"ק), הכולל שורה של מסכי מחשב המעבדים כל נתון אפשרי בתמונת הים והיבשה, לצדם חדר שאמון על הצד הטכני, מערכת סונאר מתקדמת שמאפשרת איסוף מודיעין בדרכים שונות.

     

    הצוללת היא כלי מוביל גם מבחינת החימוש שהיא יכולה לשאת. יש בה עשרה צינורות שיכולים להכיל טילים מסוגים שונים, לרבות גרעיניים על-פי פרסומים זרים, לכל שימוש או מטרה.

     

    כבר בירידה מגשר הפיקוד לקומה התחתונה ניתן לחוש בצפיפות, אבל לדבריו המפקדים אלה הם תנאי מחייה טובים בכמה דרגות מאלה שהיו בצוללות של שנות ה-70' וה-80'. בכל מקום צינורות ושסתומים, אפילו במקלחת וליד האסלה. מול השירותים שק"ם מאולתר. מדף עם מוצרים בסיסיים, בעיקר פחיות שתייה ושוקולד, ומקום לשים את הכסף. בקרבת השק"ם נמצא "חדר האוכל". שולחן קטן ומסביבו מקום לחמישה אולי שישה חיילים. יש גם ספרים וסרטי DVD.

     

    במטבח כבר נמצא השף. הפעם זהו רס"ל ברק רצאבי, איש מילואים שנקרא לסייע. "כשאתה צוללן, אתה מאוד נהנה להפליג, שמחתי לבוא לתרום", מספר רצאבי, שאת שירותו הסדיר עשה לפני עשור. שלוש שעות לפני הארוחה, הוא שולף מהמקררים שקיות של כרעי עוף ומיני תבלינים. "אני מכין עוף ברוטב עגבניות וריבת תפוזים ואורז עם הפתעות. יש כאן 50 איש, נוציא מאה מנות בשר שכל אחד יוכל להתפנק. המטבח יעבוד קשה בשעתיים הקרובות".

     

    מפקד הצוללת הוא סא"ל מ'. זאת השנה הרביעית שלו כמפקד הדולפין. בעבר פיקד על כלים אחרים בחיל הים, כולל כאלה שתפקידם לאתר צוללות מתחת למים. למרות המשימה הכבדה שמוטלת על כתפיו, הוא רגוע ומשרה ביטחון רב. "המטרה הכי חשובה שלי היא להחזיר את כל החיילים בריאים ולשלמים לאמא שלהם. מעבר לכך, ברור שיש פה כלי אסטרטגי, שצריך לשמור עליו. אפילו בתמרון פשוט צריך לפעול במשנה זהירות, כי מספיק שנתנגש בקרקע, ואז הכלי יושבת לכמה חודשים", הוא אומר.

     

    כל נזילה קטנה - סכנה

    "מהצד נראה שהעבודה שחורה ולא זוהרת, אבל זה לא נכון. יש כאן אתגר מקצועי ופיקודי", סבור סג"מ דן גבע, תושב קרית טבעון בן, מתמחה לקצין טכני. "כל יום לומדים פה דברים חדשים. לפעמים אני לא כל כך חושב על זה, אבל אז אני עוצר, רואה את המד הדיגיטלי, את הספרות שרצות, ומבין שאני בצוללת. פתאום מגלים טפטוף, גם אם זה ממערכת מיזוג האוויר. כל נזילה קטנה, זאת סכנה שיכולה להתפתח לאירוע חמור. כל טעות יכולה לגרום לאירוע שמסכן את כלל הצוות", הוא אומר.

     

    בחיל הים זוכרים היטב את הטיל ששיגר חיזבאללה לעבר ספינת הטילים אח"י חנית, ולשם כך מתאמנים הצוותים לבדיקת תפקודם תחת לחץ. "מי שהפתיע בתחום מסוים, יכול להפתיע בתחום אחר ואני הייתי להתכונן. מה שקרה אתמול, זה לא מה שיהיה מחר, ומי שלא מניח את ההנחה הזאת יכול להיות מופתע", מוסיף מפקד הצוללת.

     

    ויש גם טקסים בצוללת: הגעה לעומק מסוים משמעותי וסמלי, מחייבת את מי שעושה זאת לראשונה ללגום את "שמפניית המעמקים". מי ים או סתם מים עם מלח, תלוי את מי שואלים. "האלחוטן שלנו מקשיב לחדשות, יש פעמים שהוא ממציא דברים שלא קרו. לא פעם אתה חוזר הביתה ומגלה שזה לא קרה", מספר סמל יואב אברהמי, תושב תל-אביב בן 21.

     

    "כולם כאן אחד בתוך השני", מתאר סג"מ גבע, "המפקד משתמש בשירותים של אחרון החיילים. קצת צפוף. זה אתגר כי אין לך פינה אישית, כולם פה חברים של כולם, מכירים אחד את השני עד הפרט האחרון, כולל השם של הסבתא. מקבלים בהבנה כל מילה שלא במקום. זו מעין משפחה. לרוב כאן יש חברות. זה קשה בהפלגות ארוכות, אבל זה מחזק את הקשר, אולי זה מה שחסר לזוגות אחרים".

     

    ומה לגבי הקרדיט שלעולם לא יינתן להם בפומבי? "יש כאן גאווה שקטה בכך שאתה לא יכול לשתף אף אחד במה שאתה עושה. אתה חולק את הגאווה בינך ובין עצמך או עם חברי הצוות. אתה יודע מה אתה שווה". מסכם אברהמי. "חברים שלי שנמצאים בתפקידים אחרים בצבא שואלים אותי לפעמים שאלות מצחיקות כמו 'האם יש חלונות בצוללת' ואני עונה 'כמה שאפשר, זה לא הרבה', והם די מתלהבים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צוללת דולפין. חיל-הים מפעיל שלוש כאלה
    צילום: AFP
    השירותים בצוללת
    צילום: עידו בקר
    כך שוטפים ידיים מתחת למים
    צילום: עידו בקר
    מומלצים