שתף קטע נבחר

מהמערבון ועד לחלל החיצון

מהאקשן של "מחוז 9", דרך המערבון הפסיכי של טקאשי מייקה והמלנכוליה של "Moon" ועד סרט האימה של ברוס דיקינסון: המלצות קולנועיות לפסטיבל אייקון שייערך בתל אביב בסוכות

מחוז 9 (דרום אפריקה/ניו זילנד, 2009)

סרט הביכורים של ניל בלומקמפ (בהפקתו של פיטר ג'קסון) שהפך לאחת ההצלחות המפתיעות ביותר של קיץ 2009 בהוליווד. הסרט מתאר מציאות חלופית שבה ספינת חייזרים עגנה בשמי יוהנסבורג שבדרום אפריקה, ויושביה שוכנו באזור מסוגר בעיר, מה שיצר מתחים עם האוכלוסיה האנושית המקומית.

 

העלילה עצמה מתרחשת 26 שנה לאחר הגעתה של החללית, כשהמתח בין החייזרים (שנראים כמו חסילונים אנושיים) ובני האדם גואה ובצמרת המדינית מתקבלת החלטה לשכן את האורחים בשטח מבודד מחוץ לעיר.

 

הסרט, שחציו מצולם בסגנון דוקומנטרי, אמנם לא מממש עד הסוף את הפוטנציאל הגלום בבסיס העלילתי המבריק, אבל זהו עדיין אחד מסרטי האקשן המרשימים שיצאו מהוליווד בשנה האחרונה, וגם יותר מתוחכם ממתחריו. מה גם שבהתחשב בתקציב הצנוע (כ-30 מיליון דולר), הוא ללא ספק נראה נהדר.

 

  • ראשון, 4 באוקטובר, 21:30

 

!Tokyo (יפן, 2008)

עיר אחת, שלושה במאים, שלושה סיפורים. התוצאה, כצפוי במקרים כאלה של אסופות קולנועיות, אינה אחידה ברמתה: מישל גונדרי ("שמש נצחית בראש צלול") מציג סיפור חינני אבל די נטול פואנטה על בחורה שהופכת לכיסא עץ, בונג ג'ון-הו ("המארח") עוסק בצורה סתמית למדי בתופעת ההיקיקומורי, אותם אנשים שבוחרים להסתגר בביתם ולנתק עצמם מאתגרים חברתיים, והפרובוקטור הנצחי ליאו קראקס ("פולה איקס") מציג סיפור ביזארי לחלוטין על "היצור מהביבים", אדם מעוות שיוצא מהביוב והורג עשרות מתושבי טוקיו בנונשלנטיות מטרידה.

 

אף אחד משלושת הסרטים המרכיבים את האסופה אינו יצירת מופת של ממש. הפרק הראשון, בבימויו של גונדרי, מציג אמנם דמויות חינניות למדי אך מתקשה לייצר אמירה משמעותית על העיר והשפעתה על הגיבורה. הפרק השלישי, זה של ג'ון-הו, לא מצליח לספק נקודת מבט ייחודית השונה מזו שהוצגה בסרטים שעסקו בתופעות דומות.


"!Tokyo". היצור מהביבים מציל את הסרט 

 

בסופו של דבר, חרף העובדה שהוא מותיר את רוב הקצוות פתוחים, הפרק השני בבימויו של קראקס הוא המעניין ביותר – בעיקר בזכות הדמות שבמרכז העלילה, בגילומו של דני לבאן. אבל גם בחלקיה הפחות מוצלחים של הטרילוגיה, היא בהחלט תעניין חובבי ביזאר קולנועי.

 

 

Moon (בריטניה, 2009)

עוד סרט ביכורים, הפעם של דנקאן ג'ונס, שידוע בעיקר בתור בנו של הזמר דיוויד בואי. "Moon" הוא סרט מדע בדיוני קודר, סרט עם אווירה מלנכולית ומנותקת, שעלילתו מתרחשת בתחנה על הירח אותה מאייש אדם אחד, סם בל (סם רוקוול באחד מתפקידיו המרשימים ביותר).

 

סם, ששוהה בתחנה עם המחשב האינטליגנטי גרטי (קולו של קווין ספייסי), עומד לחזור לכדור הארץ - או כך לפחות הוא חושב. החוזה בן שלוש השנים עומד להסתיים, והגעגועים לאשתו ובתו מכרסמים בנפשו. אלא שבעקבות תאונה, לפתע יש שני סם בל בתחנה: מי מהם האמיתי, אם בכלל? וכמה סם בל ישנם במקום, ממתינים לשעת הקריאה?

 

"Moon" מציג את המצב הביזארי הזה באופן טבעי למדי. הכל מתקבל כמובן מאליו, ומה שמעורר עניין הוא גורלו/ם של סם. קשה לומר שמתעורר כאן דיון עמוק במיוחד בסוגיית השיבוטים, אבל האווירה הייחודית של הסרט (לא מעט בזכות המוזיקה של קלינט מנסל) הופכת אותו לאחד המעניינים שיוצגו במהלך ימי הפסטיבל.

 

  • שבת, 10 באוקטובר, 22:00

 

Chemical Wedding (בריטניה, 2008)

על פניו, זהו סרט אימה טראשי מהזן הקלאסי: מרצה באוניברסיטה משתנה מן הקצה אל הקצה ומשוכנע כי נשמה עתיקה ומרושעת השתכנה בנפשו, ופיזיקאי ועיתונאית צעירים מנסים לעצור אותו ולגלות מה באמת קורה שם.

 

אלא ששיבוצו של הסרט ברצועת הטראש הכיפי של הפסטיבל מתעתעת: עם קצת הבנה ברקע ההיסטורי לסיפור, הצופה ישים לב שיש כאן שילוב מתוחכם של אישיות היסטורית מרתקת, זו של המשורר וחוקר תורת הנסתר אליסטר קראולי, עם אלמנטים השאובים מסרטי אימה קלאסיים. הטראש נמצא כאן רק למראית עין.

 

את הסרט כתב ברוס דיקינסון, סולן להקת "איירון מיידן", וביים אותו ג'וליאן דויל, שידוע בעיקר כעורך הצמוד של טרי גיליאם, מימי "בריאן כוכב עליון" (1979) ועד "ברזיל" (1985). דויל עצמו יגיע לארץ בשבוע הבא כאחד מאורחי הפסטיבל.

 

  • שני, 5 באוקטובר 00:30 ושישי, 9 באוקטובר, 17:00

 

Sukiyaki Western Django (יפן, 2007)

קשה לעמוד בקצב של הבמאי היפני טקאשי מייקה, אפילו למעריציו (כותב שורות אלה ביניהם). גם לפסטיבל אייקון, כך נראה, קשה לעמוד בקצב הנפקת הסרטים שלו: "Sukiyaki Western Django" שיוקרן בפסטיבל הוקרן בבכורה כבר לפני שנתיים, ובמהלך הזמן הזה הספיק מייקה לביים לא פחות מחמישה סרטים.

 

המסה הזו של עשייה קולנועית גורמת כמובן לכך שסרטיו נבדלים זה מזה ברמתם, ואפשר לומר ש"Sukiyaki" נמצא במקום טוב באמצע. לא רע בכלל, אבל לא מתקרב לסרטיו המרשימים ביותר של הבמאי, כמו "אודישן" או "Ichi The Killer".

 

הסרט הוא למעשה מעין מערבון ספגטי המשלב אלמנטים של פנזטיה ואימה, כשהגיבור הוא אקדוחן מיומן שמגיע לעיירה בה נלחמים שני שבטים על השליטה באוצר מסתורי. יצירה טראשית מבדרת, עם לא מעט תחכום בין השורות והומאז'ים חינניים למערבוני הספגטי הקלאסיים. בתפקיד אורח מכובד: קוונטין טרנטינו.

 

 

Sexykiller (ספרד, 2008)

קבלו את אחד מסרטי האימה המצחיקים ביותר של השנים האחרונות: ברברה (מקרנה גומז) היא לא רק סטודנטית יפה, היא גם רוצחת סדרתית חסרת רחמים. אבל לזכותה ייאמר שהוא עושה את מלאכתה בסטייל, בדיוק כמו שהיא חיה את חייה.

 

הסרט, שבהתחלה נראה כמו פרודיה גרוטסקית ולא ממש מתוחכמת על סרטי "צעקה", הופך במהרה לקומדיה קצבית וברוטאלית, שחולפת על פני ז'אנרים במהירות מסחררת. מבלי לקלקל עם ספוילרים, נאמר רק שבשלב מסוים הסרט הופך בדרך לא דרך מפרודיה על סלאשרים לסרט זומבים לכל דבר, ודי בכך. מומלץ לחובבי אימה עם חוש הומור.

 

 

המלצות בקטנה:

"Mega Shark Vs. Giant Octopus": סרט טראש מבית היוצר של "The Asylum", החברה שהנפיקה את המוקבסטרים ההיסטריים "Snakes on a Train" ו"Transmorphers". אל תצפו לאיכות, אקשן, אפקטים או דיאלוגים הגיוניים.

 

"Zombie Girl": סרט תיעודי אופטימי וקסום על ילדה בת 12 באוסטין, טקסס, שמביימת בעצמה סרט זומבים. הסרט הזה, למרות שאינו מבריק במיוחד, יגרום לכם לחשוב מחדש על החיבור בין ילדים צעירים לסרטי אימה.

 

"The Secret of Kells": סרט אנימציה שמתבסס באופן חופשי למדי על מיתולוגיה אירית. העלילה עצמה לא מחזיקה יותר מעשר דקות, אבל סגנון האנימציה הייחודי מספק ערך מוסף לילדים ומבוגרים כאחד.

 

"Let The Right One In": סרט ערפדים שבדי שהפך ללהיט עולמי וכבר ערך סיבוב הקרנות בסינמטקים המקומיים. לפרקים איטי מאוד, אבל ללא ספק אחד מסרטי הערפדים המסקרנים של השנים האחרונות.

 

לכל כתבות המדור לחצו כאן

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"Sukiyaki Western Django". מערבון ספגטי תוצרת יפן
"Let The Right One In". ערפדים קצת אחרים
לאתר ההטבות
מומלצים