עשרת הדברות בירוק

משברים רבים מציפים בעת האחרונה את החברה האנושית. זוהי שעתם היפה של כל הבעיות והכישלונות - ההתחממות הגלובלית, המשבר הכלכלי, מחסור במים ושאר מריעין בישין. ליהדות, כיאה לדת ותיקה ועתיקה, יש כמובן מה להגיד בנושא. 

עמותת "טבע עברי", שדוגלת בחיבור בין יהדות וסביבה, מציעה את הגירסה שלה לפתרון הבעיות העולמיות. "המשברים בחברה, בכלכלה ובסביבה מתרחשים בו זמנית מאחר שהם כולם תוצאה של אותה התנהלות אנושית לא נכונה", מסבירה עינט קרמר, מייסדת העמותה, שתשתתף בפסטיבל "הקהל" בסוכות. "הפתרון למשברים לא יבוא דרך גזרות כלכליות ומיסוי על צריכת מים, אלא דרך שינוי התודעה. וכשמחפשים מקורות לטפל בבעיות האלה, מגלים שביהדות יש הצעות לא רעות בכלל".

הירוק היום קדוש מאוד 

כולנו כבר שמענו על מיחזור, נורות חסכוניות וחסכמים בשירותים. אבל איך היהדות תורמת את חלקה? קרמר מספקת את עשרת הדברות בירוק.

1) "הצנע לכת". אם היה צורך למנות את כל התורה הסביבתית על רגל אחת, ניתן היה להגדיר זאת כך: אנו צורכים יותר מדי ממשאבי כדור הארץ, ומייצרים יותר מדי פסולת. תופעה זו בולטת בעיקר באירועים שלנו, כשכולנו מאבדים פרופורציות לגבי ההבדל בין "ואכלת ושבעת וברכת" לבין "וישמן וישורון". צניעות הינה ערך יהודי חשוב - ולא רק בלבוש - ומסייעת מאוד בשמירה על הסביבה.

2) זהירות מונעת. הרמב"ם, בהלכות נזקי ממון, מפרש את מצוות "ועשית מעקה לגגך" כמניעת כל מכשול העשוי לגרום לסכנת נפשות. עקרון הזהירות המונעת, שגם מובלט בפסוק "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", אומר כי גם אם אין קשר ברור בין סיבה למסובב, כדאי להיזהר. ובתחום הסביבתי – להשתדל לאכול אורגני (אפשר להפוך את הקהילה לקואופרטיב אורגני ואז זה גם כלכלי), להשתמש בחומרי ניקוי ידידותיים לסביבה (בסופו של דבר הכל נשטף לאדמה וחוזר אלינו בדרך זו או אחרת), להפחית שימוש בסלולרי (מבלי בכלל לפתוח את עניין הסלולרי אצל ילדים) ועוד.

3). צדק צדק תרדוף. רבים מהמוצרים הזולים שאנו קונים כיום מיוצרים במדינות עולם שלישי על-ידי "עבדים מודרנים". רדיפת צדק אמיתית בימינו עוברת דרך ניסיון לקנות ככל האפשר מוצרי "סחר הוגן" – מוצרים עם "תו איכות חברתי" המעיד שלא נוצלו עובדים על מנת ליצרם. ובאותו עניין – חפשו את התו החברתי של "מעגלי צדק" במקומות הבילוי שלכם. ניצול עובדים זה לא חברתי ולא סביבתי (כי מה לעשות, הם בסביבה שלנו).

4) לצאת מהשבת אל השבוע. השבת, אחת מתרומותיו הגדולות של עם ישראל לאנושות, יכולה, אם רק ניתן לה, לסייע לנו לבנות תודעה של איזון. שישה ימים אנחנו פועלים בעולם – צורכים את טובו (או מוצצים את לשדו), מנציחים פערים חברתיים, מזהמים את האטמוספירה בנסיעה ועוד נזקים אחרים. אבל יום אחד – עצירה. מתבוננים בבריאה בהשתאות, מזכירים לנו מי הוא מלך העולם וש"עבדים היינו לפרעה במצרים" וכבר לא. משיכה מהשבת אל שאר ימות השבוע כוללת תיקון הדרגתי לאור שתי תובנות אלו, המלמדות אותנו שאנו אדונים לעצמנו ובידינו לשמור על מה שקיבלנו.

5) הורדת הבשר האדום (פרות וכבשים) מהתפריט של האירועים בבית הכנסת, ובכלל. הבשר האדום, מלבד היותו לא בריא, הינו אחד המפגעים הסביבתיים הגדולים ביותר, בכל אחד משלבי ה"ייצור" שלו. 20 אחוז מפליטות גז המתאן, הגורם לאפקט החממה בעולם, נוצר כתוצאה מנפיחות הצאן והבקר שמגודל לצורך תעשיית הבשר, וזוהי רק ההתחלה של פירוט הנגעים של תעשייה זו, הגובלת בין השאר גם בעבירה על "צער בעלי חיים". אמנם נאמר "אין שמחה אלא בבשר", אבל זה היה כשהתעשייה היתה אחרת לגמרי. למעשה, לא היתה תעשייה כלל.

6) לקנות כחול לבן. קצת ציונות לא מזיקה כאן, מה גם שקניית תוצרת מקומית הינה אקט סביבתי מובהק – שכן הוא מחזק את הכלכלה המקומית, ובמקביל חוסך טיסות ונסיעות מיותרות (של המזון), שנזקן הסביבתי הוא עצום.

7) גמ"ח קהילתי.  בית הכנסת או המרכז הקהילתי יכולים בקלות להפוך למרכזי גמ"ח שבהם מרוכזים בגדים משומשים במצב טוב, כלי בית, מוצרי חשמל, משחקים לילדים, ספרים ועוד. עקרון הגמ"ח הינו עקרון יהודי מעין כמוהו, ובמקרה הזה גם תואם היטב את מצוות "בל תשחית", הדורשת שלא נשליך דברים שעוד יכולים לשמש בעולם. כששני אלו מתחברים - יש לנו דרך מצוינת להפחית את כמות הפסולת בעולמנו. כולם מרווחים.

8) "עניי עירך קודמים". חכמינו קבעו את הכלל, אבל אפשר להשתדל מאוד להגיע לידי פת לחם. כלכלה מקומית היא עקרון סביבתי חשוב, וניתן ליישמו בקלות בקהילה: ריכוז רשימת המקצועות ותחומי ההתמחות של חברי הקהילה במסמך המועבר לכולם הינה דרך נהדרת ליצור רשת קשרים וכישורים קהילתיים, שיחזקו את כל החברים.

9) צאו לטבע. "ואיזוהי הדרך לאהבתו ויראתו?" שואל הרמב"ם, ואחר-כך שולח אותנו אל הטבע. ואכן - הקמת גינה קהילתית, או אימוץ אזור ירוק עשוי לתת קצת "רוח" לקהילה, שלא לדבר על כך שהוא מהווה מקום מפגש "אחר" לחברי הקהילה המעוניינים ללמוד בניחותא בצוותא.

10) "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". למדו למדו ולמדו. הקימו בתי מדרש קהילתיים לנושא של יהדות וקיימות, לימדו על הנעשה בעולם ועל מה צריך להעשות בעולם, דונו, לבנו וצאו לפעולה. 

הירוק נעשה יותר נח

במסגרת הראייה הסביבתית, תקיים עמותת "טבע עברי" בשבת פרשת נח (23-24 באוקטובר) פעילות מיוחדת לרגל היום הבנלאומי

לציון משבר האקלים. ("זה בדיוק סיפור המבול", מסבירה קרמר, "אם תמשיך ההתחממות הגלובלית, יימסו כל הקרחונים ושוב יהיה כאן מבול"). השבת תקיף קהילות מכל הסוגים - החל מהגרעין התורני בירוחם ועד קהילת מעוז אביב בתל אביב, ובכולן יתקיימו ארועים ודיונים המשלבים יהדות וסביבה.

לפני כן, ביום הראשון של חול המועד סוכות תשתתף קרמר בכנס הקהל ה-13 ליהדות, ישראליות, סובלנות ופלורליזם. בכנס, שייערך במכללת ספיר, תשא קרמר האצאה תחת הכותרת "למי יש מפתח?" שתדון בשאלה מי יכול לפתור את בעיית המים והכלכלה.