שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    יקיר אהרונוב בראש רשימת הצפויים לזכות בנובל
    הפיסיקאי הישראלי מופיע בראש הרשימה שהכינה סוכנות הידיעות תומפסון-רויטרס, בהתבסס על כמות ואיכות ההפניות לעבודותיו של המדען בפירסומים מדעיים. פרופ' אהרונוב מוכר כמדען שחזה את התוצא הקרוי על שמו - תוצא אהרונוב-בוהם
    הפיסיקאי הישראלי פרופסור יקיר אהרונוב, 77, נמנה בין שלושת המועמדים המובילים לזכות בפרס נובל לפיסיקה. זהותו של הזוכה או הזוכים תוכרז ביום שלישי בשטוקהולם.

     

    מזה כמה שנים מוזכר שמו של אהרונוב כמי שראוי לזכייה בפרס, בזכות גילו המתקדם, עבודתו יוצאת הדופן והעובדה שזכה כבר בכל פרס מדעי יוקרתי למעט הנובל. הפעם מוזכר שמו ברשימת אובייקטיבית של סוכנות הידיעות תומפסון-רויטרס המבוססת על כמות הפרסומים של המדען וכמות ההפניות לפרסומים שלו במאמריהם של מדענים אחרים.

     

    אהרונוב נולד ב-1932 בחיפה ולמד בתיכון קריית חיים. את שירותו הצבאי עשה בחיל התותחנים וכיום הוא מכהן כפרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1953 חזה תיאורטית את התוצא (אפקט) הקרוי על שמו ועל שם המנחה שלו בעבודת הדוקטורט, דיוויד בוהם – תוצא אהרונוב-בוהם.

     

    "הדבר היסודי ביותר בפיסיקה הוא לנבא את עתידו של חלקיק – כלומר את השינוי במהירותו", הסביר הערב ל-ynet אהרונוב. כדי לעשות זאת צריך לדעת איפה החלקיק נמצא ואילו כוחות פועלים עליו. בפיסיקה הקלאסית החלקיק "מרגיש" רק כוחות שפועלים עליו. כלומר, כדי שהחלקיק יושפע הכוח צריך לפעול במקום שבו הוא נמצא. מה שאנחנו הוכחנו זה שבפיסיקת קוונטים זה לא נכון. אתה יכול לקחת חלקיק שנע מחוץ לשדה מגנטי בואקום, ובכל זאת החלקיק ירגיש את השדה המגנטי".

     

    מה היה קצה החוט שהוביל אותך לגילוי התוצא?

     

    "הסתכלתי על אותן משוואות שכולם הסתכלו עליהן במשך שנים ופתאום ראיתי משהו אחר. ברגע שסיפרתי לבוהם על הרעיון כבר נמצא הפיסיקאי שהחל לעשות ניסויים על מנת להוכיח את התיאוריה".

     

    מה היישומים של הגילוי?

     

    "כרגע אין עדיין יישומים אבל בשנים הקרובות יהיו בודאי. יש תחום חדש שנקרא מצוסקופיה שהוא שילוב בין מיקרוסקופיה למקרוסקופיה. בתחום זה ישנן היום המון תופעות הקשורות לתוצא אהרונוב-בוהם. כמו כן מקווים שבעתיד יהיו לתוצא שימושים בתעשייה - מתקנים זעירים ומחשבים. מה שמעניין הוא שהעבודה פורסמה לפני 50 שנה ואם תבדוק את מספר המאמרים שקשורים לאפקט ומתפרסמים כל שנה תגלה שההתעניינות בה רק הולכת וגוברת. זה ייחודי לחלוטין בעולם הפיסיקה".

     

    אתה מאמין שתזכה?

     

    "כרגע הסיכוי הוא של 10% עד 15% אבל אם לא השנה אז בשנים הקרובות. אני מאמין שכל פיסיקאי שתשאל יגיד שמגיע לי אבל יש כאן שיקולים נוספים שפועלים מעבר לשאלה האם המדען ראוי לפרס".

     

    מה המשמעות של הזכייה עבורך? האם כחתן פרס נובל תעסוק בתחומים שמחוץ לעבודה המדעית?

     

    "לא יודע. אני עובד עכשיו על דברים חדשים בפיסיקה שהם לא פחות חשובים ממעורבות חברתית. חוץ מזה, לא ראיתי שחתני נובל אחרים הפכו לדמויות משפיעות בחברה הישראלית. לצערי שחקן כדורגל מוצלח זוכה ליותר אהדה ציבורית. מבחינה מדעית כבר יש לי את ההכרה העולמית כך שאני לא יודע אם זה ישנה. זה יהיה נחמד לזכות אבל לא יקרה אסון אם לא אזכה".

     

    עד כה זכו בפרס נובל שמונה ישראלים. הסופר ש"י עגנון; המדינאים מנחם בגין, יצחק רבין ושמעון פרס; הפסיכולוג דניאל כהנמן; הביולוגים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר והמתמטיקאי ישראל רוברט אומן.

     

    החל ב-11 באוקטובר יערך באוניברסיטת תל-אביב כנס מדעי לכבוד 50 שנה לעבודתו פורצת הדרך של פרופ' אהרונוב. בכנס ישתתפו מדענים מהשורה הראשונה בעולם, כולל חתן פרס נובל לפיסיקה בשנת 2004, פרופ' דוד גרוס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים