שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מאינגמר ברגמן ל"גבעה 24"
    אליוט גולד הגיע לישראל ומספר על האקסית המיתולוגית ברברה סטרייסנד, העבודה עם ענקים כמו אלטמן וברגמן, הקשר עם דונלד סאת'רלנד, הקולנוע הישראלי וההשראה שהוא חש כאן

    יותר מ-20 שנה חלפו מאז דרכה כף רגלו של השחקן האמריקני אליוט גולד בישראל. בימים אלה הוא שוב בארץ, כאורח פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, שהעניק לו בטקס הפתיחה אות על מצוינות ותרומה לקולנוע העולמי.

     

    גולד נרגש. ישראל, כך עושה הרושם, אינה סתם עוד מקום בשבילו ואחרי הכל, הקשר היהודי עושה את שלו. “אני יודע שאתם השורשים שלי", אמר עם קבלת הפרס אמש מול הקהל המחבק בחיפה. הבוקר, במסיבת העיתונאים אליה הגיע במכנסי חאקי קצרים, חולצה לבנה מכופתרת ומקטורן, הוא הוסיף: “המקום הזה ממלא אותי בהשראה. אני חש מבורך על כך שיכולתי לשאת ולשרוד מספיק מציאות כדי להיות פה".

     

    לטייל הוא לא יודע אם יספיק בביקור הנוכחי, אבל ההזדמנות שניתנה לו לשוחח עם התקשורת הישראלית ועם באי הפסטיבל, עושה אותו מאושר. “אני רואה משהו קדוש גם בניסיון הזה שלנו לתקשר אחד עם השני", הוא אומר, “זה בעצם כל העניין, לא?”. הוא אוהב את הקולנוע, אוהב לעשות סרטים, נרתע מהפיכת האמנות הזו לביזנס ומדבר שוב ושוב על חשיבות הקשר האנושי. “שיתוף פעולה בין אנשים מעניין אותי. אני אוהב את הקולנוע בגלל הקשר האנושי ובגלל שהוא נותן לי סיבה טובה לקום בבוקר ומקום ללכת אליו", הוא אומר.


    גולד בישראל. הקולנוע נותן סיבה טובה לקום בבוקר (צילום: גוסטבו הוכמן) 

     

    גולד החל את דרכו כנער מקהלה בהפקות שכללו שירים וריקודים. “זה היה מדהים בשבילי", הוא אומר, “אני זוכר עדיין את הריח של התיאטרון הראשון שבו הופעתי. הופענו בפילדלפיה ובבוסטון ואז הגענו לאולם תיאטרון אלווין, בין ברודווי לשדרה השמינית. היום קוראים למקום תיאטרון ניל סיימון. זה היה נפלא: תחושת השייכות, להיות חלק ממופע, חלק מקבוצת אנשים. אהבתי מההתחלה את רעיון האנסמבל. הרי גם כשאתה צופה באמן וירטואוז על הבמה יש מישהו מאחורי הקלעים שמדליק לו את האור. המקצוע הזה הוא עבודת צוות. זה נכון לחיים וזה נכון לקולנוע. אני רואה את עצמי כחלק מצוות שעובד לפני המצלמה".

     

    ואם צוות, אי אפשר שלא לדבר על העבודה המשותפת הבלתי נשכחת של גולד עם דונלד סאת'רלנד: "M.A.S.H”, "רציחות קטנות" ו-"S.P.Y.S" היו רק שלושה מבין הסרטים בהם שיחקו ביחד. אחרי דרך משותפת שעשתה טוב לשניהם, שיתוף הפעולה בין השניים פסק. “הוא גילה שאני יהודי", צוחק גולד ומרצין מבט, “דונלד שחקן נפלא. פעם הוא אמר לי שאני והוא זה כמו אחים. אז נו, אתם יודעים, לא כל האחים מדברים זה עם זה. זה קורה. למה אנחנו לא עובדים ביחד? שאלה טובה. אנחנו צריכים לחזור ולעבוד ביחד שוב, באמת. אולי זה יקרה, מי יודע”.


    עם אשתו הראשונה, ברברה סטרייסנד. "היה קשה" (צילומים: Gettyimages)

     

    גולד היה גם השחקן הלא-שבדי הראשון שהשתתף בסרט של הבמאי האגדי אינגמר ברגמן. השנה היתה 1970. ברגמן עבד על "המגע", סיפור אהבה בין אשה שבדית לארכיאולוג זר שמגיע לאזור. גולד היה אז מהשחקנים המבוקשים במערב, וברגמן החליט ללהק אותו לתפקיד. “הוא שלח לי תסריט שבכלל לא דמה לתסריט, אלא היה כתוב כנובלה", מספר גולד, “אני זוכר שכשהטלפון צלצל והוא קרא לי בקול הנמוך שלו 'אח קטן', הרגשתי באופן אימפולסיבי שאני יכול להפקיד את עצמי בידיו".

     

    יצירת מופת בשבדית

    את יחסי העבודה שנוצרו בינו לבין ברגמן הוא מגדיר כמושלמים, למרות שאת התוצאה הסופית של הסרט, הבמאי השבדי העדיף למחוק. “הוא ביטל את הספר באוטוביוגרפיה שלו, יחד עם סרטים אחרים שעשה", אומר גולד, “אני חושב שהוא התפכח והתאכזב מכך שסרטיו דוברי האנגלית לא זכו לחיבוק כמו השאר. אני למעשה משוכנע בזה. למרות שמבחינה אמנותית הם היו מושלמים. כל מה שהאיש הזה יצר הוא יצירת מופת. היו לנו ימים יפים, למרות שאחרי שסר חיני, כשנפלתי מהשמיים, הוא לא יכול היה לעבוד איתי יותר".


    עם דיאן קיטון ב-"I Will, I Will". לא נמצא פה כדי לקדם דבר

     

    כשגולד נשאל על העבודה היומיומית על הסט עם ברגמן. ניכר שהוא רוחש לבמאי אהבה גדולה. “יום ראשון אחד, הוא לקח אותי אחרי הצילומים לראות את "Kes" של קן לואץ' בקולנוע", הוא נזכר, “הלכנו ברגל ודיברנו. הוא אמר שבפעם הראשונה שבה ראה את מיי ווסט על מסך הקולנוע, הוא חזר בריצה הביתה ואונן. מה עוד יש לומר עליו? הוא היה פרא. רציתי מאוד שהוא ואשתי הראשונה (ברברה סטרייסנד) יעבדו ביחד. הוא מאד רצה לעשות סרט גדול באמריקה וחשב על 'האלמנה העליזה', בסופו של דבר זה מעולם לא קרה".

     

    אחד משיתופי הפעולה הבולטים בקריירה שלך היה שילוב הכוחות עם רוברט אלטמן.

     

    "זה התחיל בזה שפוטרתי מהפקה שהייתי אמור להשתתף בה בניו יורק. בדיוק אז הטלפון צלצל והוזמנתי לפגישה עם אלטמן באולפני פוקס. הוא עבד על "M.A.S.H", סרט שאף אחד אחר לא רצה להשתתף בו. הוא נתן לי את התסריט וביקש שאשחק את דיוק פורסט. אמרתי לו שזה דורש מבטא דרומי שאין לי. אמרתי שאני מעדיף לא לחקות מבטאים אלא אם זה ממש הכרחי. אמרתי שהתפקיד שטוען אותי באנרגיה הוא דווקא "טראפר ג'ון" מקנטייר, ושאם הוא לא תפוס, אשמח לשחק אותו. ככה קיבלתי את התפקיד".


    גולד בישראל. שרד מספיק מציאות כדי להגיע הנה (צילום: גוסטבו הוכמן)

     

    גולד רואה באלטמן את הבמאי האמריקני האולטימטיבי ואומר: "הקולנוע שלו מראה איך לחיים יש את הדרך שלהם. רוברט תמיד אמר שלא אכפת לו מהסיפור, כי סיפורים הם תמיד אותם סיפורים. מה שחשוב הם החיים ובני אדם. במלחמת העולם השנייה הוא הטיס מפציצים מעל אדמת גרמניה. אחרי זה, לא היתה לו בעיה להתמודד עם הוליווד. הוא אמר שאחרי שהנאצים ניסו להשתיק אותו,זה לא איזה איש עסקים מהוליווד שיטריד את מנוחתו. היה בו משהו שהזכיר לי את אבא שלי. הוא נתן לי את המרחב שהייתי זקוק לו ואת המקום להתנסות".

     

    דור ההמשך

    אחד החלומות שבוערים בגולד הוא להפיק ולשחק בסרט המשך לסרטו של אלטמן, "שלום לנצח" בו השתתף בשנת 1973. "עד עכשיו לא הצלחתי לגייס את הכסף", הוא אומר. בשנים האחרונות שיחק, בין היתר, עם בנו מנישואיו הראשונים לברברה סטרייסנד. "אין דבר שיותר קרוב ללבי מאשר ילדיי", הוא אומר, “אני מקווה שיהיו עוד סרטים שנעשה ביחד”. עם האקסית המיתולוגית, לעומת זאת, לא עושה הרושם שיחלוק מסך בקרוב. גולד אמנם משדר עסקים כרגיל, אבל לא מתאפק. “היה קשה מספיק בנישואין הראשונים שלי", הוא אומר וממהר לסייג, "כיום אנחנו יותר קרובים".

     

    יש סיכוי שתשתפו פעולה בקולנוע?

     

    "למעשה מעולם לא עשינו סרט משותף. היא שאלה אותי לפני שנים אם אני רוצה לשחק איתה בסרט "Nuts", שמרטין ריט ביים. עבדתי אז בדיוק על סדרת טלוויזיה ולא יכולתי

     להשתחרר ולמען האמת, מרטין מעולם לא הציע לי את התפקיד. אני חושב שהוא לא רצה לשלם את הסכום שדסטין הופמן דרש וחשב שאיתי זה ללכת על בטוח, כי אף אחד לא מכיר אותה כמוני. בסוף הם הלכו על ריצ'ארד דרייפוס. זה צריך לענות על השאלה".

     

    אתה עומד בראש חבר השופטים בתחרות הסרטים הישראלית של הפסטיבל ותהיתי אילו סרטים ישראליים ראית.

     

    "את 'גבעה 24 אינה עונה' ולאחרונה את 'ואלס עם באשיר', סרט מאוד מרשים, גם מבחינה אינטלקטואלית. זה מוצר בינלאומי. אני מכיר יוצרים ישראליים ובימים הקרובים מן הסתם אצפה בעוד סרטים ישראלים”.

     

    יש סיכוי שנראה אותך משחק בסרט ישראלי?

     

    "לא יודע, אבל אני מבטיח לספר כשזה יקרה. חלק גדול מהתעשייה הזו נעשה במטרה לקדם משהו. אני לא נמצא פה כדי לקדם שום דבר או כדי להתקדם, אני פה כדי לשרת”.

     

    לכל כתבות המדור לחצו כאן

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גולד. אוהב את רעיון האנסמבל
    צילום: מורן שביט
    הטבות למנויים
    מומלצים