שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מעקב ynet: עידוד תחבורה ציבורית? זה לא קורה

    איפה הלו"ז, ואיפה הביצוע. התכניות הגרנדיוזיות של משרד התחבורה לעידוד התחבורה הציבורית, תוך שכנוע האזרח לוותר על המכונית הפרטית לטובת האוטובוס והרכבת, לא קורמות עור וגידים. מה כן קורה בינתיים? המס על המכוניות עולה, למרות שהאלטרנטיבה אינה משתפרת

    מה קרה לתוכנית השאפתנית של משרד התחבורה לעידוד התחבורה הציבורית, שהוצגה לפני שנה וחצי? בדיקת ynet מגלה: הצעדים המשמעותיים בתוכנית עדיין לא יושמו, למרות תאריכי היעד האופטימיים. באפריל 2008 הציג משרד התחבורה תוכנית חדשה לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית. יעד התוכנית עליו הכריז המשרד היה שאפתני במיוחד: הגדלת השימוש בתחבורה ציבורית ב-50% תוך חמש שנים. לראשונה גם הציג המשרד לוח זמנים מפורט, שכלל תאריכי יעד לביצוע כל אחד מהצעדים הנחוצים לעידוד התחבורה הציבורית - ובהם: גביית אגרות מנהגים הנכנסים לתל-אביב, הקמת רשות ארצית לניהול תחבורה ציבורית, ומתן תמריצי מס למי שיגיעו למקום העבודה בתחבורה ציבורית.

     

     

    אלא שבדיקת ynet מגלה כי חלק משמעותי מהצעדים עליהם הכריז משרד התחבורה טרם יושמו, וחלקם אף אינם קרובים ליישום. מישהו זוכר למשל את הצהרת משרד התחבורה, כי כבר ב-2009 תוטל בכניסה לתל-אביב "אגרת גודש" - מס שנועד להקטין את עומסי התנועה ולצמצם את זיהום האוויר? היום כבר לא ברור אם או מתי תיושם התוכנית, שהוגדרה במשרד "מהפכנית". ומה עם מתן תמריצים לנוסעים בתחבורה ציבורית - צעד עליו הוחלט לפני יותר משנתיים? בסוף 2008 אמור היה צוות בין-משרדי להגיש תוכנית מפורטת, אך עד היום לא הגיעו תמריצים כלשהם לנוסעי התחבורה הציבורית.


    איך מעודדת המדינה תחבורה ציבורית? (צילום: ירון ברנר)

     

    כמה זמן לוקח להקים רשות?

    רוב העוסקים בתחום התחבורה, ובכלל זאת בכירי משרד התחבורה, סבורים כי הצעד המשמעותי ביותר לייעול וקידום התחבורה הציבורית בישראל, הוא הקמת רשות עצמאית, שתנהל את מערך התחבורה ציבורית. למעשה, כבר ב-2007 הוגשו למשרד התחבורה מסקנות ועדה ציבורית, שקבעה כי יש להקים לאלתר רשות תחבורה ציבורית. הוועדה, בראשות פרופסור עזרא סדן, גם קבעה כי יש להקים רשויות תחבורה ציבורית בכל אחד משלושת המטרופולינים הגדולים - תל-אביב, ירושלים וחיפה.

     

    ואכן, משרד התחבורה אימץ את המלצת הוועדה בעניין הרשויות. באפריל 2008, עם הצגת התוכנית לעידוד תחבורה ציבורית, הצהיר המנכ"ל הקודם של המשרד, גדעון סיטרמן, כי הרשות הארצית תוקם במהלך 2009. אלא שלמרות החשיבות הרבה, הקמת הרשות הארצית והרשויות המטרופוליניות מתעכבת: על-פי תוכנית העבודה של משרד התחבורה לשנת 2009, עד סוף השנה הנוכחית צפוי להסתיים רק שלב האפיון הראשוני של הרשויות.

     

    אגרות הגודש נתקעו בפקק

    אחד הצעדים השנויים במחלוקת עליהם הכריז משרד התחבורה, נוגע להטלת "אגרות גודש" בכניסה לתל-אביב: מס המשמש לניהול תחבורה, ונועד להקטין עומסי תנועה ולהפחית את זיהום האוויר. באפריל הצהיר משרד התחבורה כי עד יולי תוגש תוכנית להטלת אגרות גודש בתל-אביב, וביולי הכריז המשרד כי נבחנים שלושה מתווים ליישום התוכנית, שאמורה להגדיר איזור במרכז תל-אביב שהכניסה אליו תחייב תשלום אגרה. ביולי גם הכריז המשרד כי החל משנת 2009 תיושם התוכנית בתל-אביב. אולם, מתברר כי התוכנית "המהפכנית" של משרד התחבורה עלתה על שרטון.

     

    מחד, הטלת אגרות גודש נתקלת בהתנגדות ציבורית נמרצת, הנובעת בחלקה מעובדה פשוטה: בעוד המדינה מתכוננת להטיל מסים חדשים, היא אינה מספקת לאזרחיה חלופת תחבורה ציבורית ראויה, שיכולה להתחרות בכלי רכב פרטיים. בנוסף, גם נבחרי הציבור אינם ממהרים לתמוך בהטלת מס חדש. חברי כנסת, ובהם יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית, ח"כ דב חנין, הביעו התנגדות לגביית אגרות גודש, וזאת למרות התועלות הסביבתיות. למעשה, גם שר התחבורה הנוכחי, ישראל כץ, אינו נמנה עם תומכי התוכנית. התוצאה: תוכנית אגרות הגודש נשארת בארכיון ההודעות של משרד התחבורה.

     

    התמריץ נשכח, המס נשאר

    מול אגרות הגודש, שנועדו לעודד נהגים לוותר על נסיעה במכוניות פרטיות, תכננה מדינת ישראל להציע תמריצי מס למי שייבחר להגיע למקום העבודה בתחבורה ציבורית. כבר ב-2007, בהצעת תקציב המדינה לשנת 2008, הוחלט כי יוקם צוות בין-משרדי שיגבש תוכנית תמריצים - כמו למשל פטור ממס לכרטיס "חופשי-חודשי", וגביית מס עבור השימוש במקומות חנייה ליד מקום העבודה. עם הצגת התוכנית לעידוד התחבורה הציבורית, באפריל 2008, הבטיח משרד התחבורה כי עד סוף אותה שנה יוגשו מסקנות הצוות.

     

    אלא ש-2008 כבר הסתיימה מזמן, ובקרוב תסתיים גם 2009 - ותמריצים לנוסעים בתחבורה ציבורית עדיין אינם בנמצא. אפשר למצוא לכך לא מעט סיבות, כמו למשל המשבר הכלכלי, שדחק כל מהלך שעשוי להקטין את הכנסות המדינה ממסים, וגם את העובדה כי לצורך גיבוש התוכנית דרוש שיתוף פעולה בין מספר משרדי ממשלה - עניין שמעולם לא היה פשוט וקל. עם זאת, ראוי להזכיר כי במקביל לניסיונות הכושלים להיטיב עם הנוסעים בתחבורה הציבורית, הצליחה המדינה למצוא דרך להיטיב עם עצמה: רפורמת "מיסוי ירוק", שנכנסה לתוקף ב-2 באוגוסט 2009, העלתה את מס הקנייה המוטל על המכוניות, תוך שהיא מבטיחה את הגדלת הכנסות המדינה ממסים ב-400 מיליון שקל.

     

    כרטיס חכם אבל איטי

    צעד שנועד לשפר משמעותית את השירות לנוסעים בתחבורה הציבורית, הוא הרחבת השימוש ב"רב-קו": כרטיס אלקטרוני "חכם", שאמור לאפשר מעבר קל ונוח בין אמצעי תחבורה שונים, מבלי צורך לרכוש בכל פעם כרטיס נסיעה חדש. מאז תחילת השימוש בכרטיס ב-2007, משרד התחבורה נקב במספר תאריכים שבהם אמורות היו כל חברות התחבורה הציבורית להציע לנוסעים את הכרטיס החכם. כך למשל, באפריל 2008 הצהיר מנכ"ל המשרד דאז כי עד סוף 2009 יהיה הכרטיס "בפריסה ארצית".

     

    ושוב, בין הצהרות משרד התחבורה והמציאות מתגלה פער משמעותי. השימוש בכרטיס החכם אמנם התרחב מאז 2007, אבל דווקא בחברת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל - חברת אגד, המפעילה יותר מ-50% מכל קווי האוטובוס בארץ - צפוי השימוש להתחיל רק בשנה הבאה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תמריצי מס לנוסעים באוטובוס: הבטיחו ב-2008, מתי יקיימו?
    צילום: גל אילן
    אגרות גודש: הבטיחו ב-2009, מתי יקיימו?
    צילום: גיא רחום
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים