"אני כמו פרטנר עם אלוהים"

האב אמיל שופאני (62) הוא יליד ותושב נצרת. הוא איש ציבור, מחנך ואיש דת ערבי-נוצרי, פעיל שלום שפועל למען סובלנות ושיח יהודי-נוצרי-מוסלמי, והמנהל של תיכון אל מוטראן בנצרת. האב שופאני עוסק בהנחלת מורשת השואה לערביי ישראל, ובמסגרת זו הוביל מסע משותף של ערבים ויהודים למחנות ההשמדה בפולין. על עבודתו זכה האב שופאני ב-2003 בפרס אונסק"ו לחינוך לשלום.

דבר ראשון אני בן-אדם, וזה אומר שאני פתוח לכל. דתי או לא דתי, רוחני או לא רוחני, מאצלנו או מכל מקום אחר, אני מתייחס לכל אדם ממקום אוניברסלי. ממקום שבו אתה אחד עם כל הדברים, עם כל האנשים, עם כל העולם, עם הבריאה. כשאתה תופס שאתה חלק מהבריאה, מהיופי של הבריאה, אתה רואה הכל אחרת. אתה לא מסתכל מהזוית של "מה בשבילי ומה לא בשבילי". אתה מסתכל ואומר "כל זה יפה וטוב". במרכז של מי שאני נמצא  תפישה אוניברסלית שרואה את הכל כיפה וטוב, כמו שאלוהים ראה את העולם. כשאתה מסתכל על הכל ככה אתה נראה אולי קצת אהבל, קצת מהבול... (צוחק)

דבר שני הוא שאני אדם מאמין. אני מאמין שאלוהים חי בכל אדם ובכל דבר. בעצם, זה אפילו לא שהוא חי בתוך כל דבר, אלא שהוא ה-דבר עצמו. ואני כמו פרטנר עם אלוהים. חושב, ישן, הולך, נוסע, כל הזמן עם אלוהים, ולא נפרד ממנו אף פעם. והקירבה לאלוהים נותנת לי הכל. לעצמי אני מרגיש שאני לא-כלום, אבל עם אלוהים אני מרגיש שאני משהו. הקשר עם אלוהים מביא אותי להיות אופטימיסט ונותן לי כבוד עצמי, ואז הכבוד החיצוני וכל הדברים החיצוניים לא משנים לי. אז אפשר שלא יהיה לי בית, ולא תהיה לי משפחה, ולא תהיה לי אישה, ולא יהיו לי ילדים. כיוון שאני מלא בקשר שלי עם אלוהים, אין לי צורך בדברים האחרים.

ודבר אחרון הוא שאני רואה בכל בן-אדם את כבוד האלוהים, וחשוב לי להיות מסוגל להגיד לו את זה. לא להגיד במילים אלא לאהוב אותו, כדי שהוא יזכור מי הוא ומה הוא. אני תמיד רוצה להסתכל לבן-אדם בעיניים, בלי הפרדה, ללכת איתו ולהזכיר לו. להזכיר לו שהוא מזכיר לי מי אני. אלו הדברים שאני מאמין בהם וחי אותם.

מהי בשבילך משמעות העובדה שאתה ישראלי, ערבי ונוצרי?

זה שאני ישראלי, ערבי ונוצרי, נותן לי הזדמנות לחיות את התובנות האוניברסליות והרוחניות שעכשיו דיברתי עליהן ולהראות אותן. מאד חשוב לי להראות שהדברים האלו לא מתנגשים ולא סותרים. אם אתה חי ממקום של אחדות אז העובדה שאתה ערבי וישראלי, שאלו תעודות זהות שאפשר גם לראות אותן כמתנגשות זו בזו, מאפשרת לך לבטא את האיחוד הזה, ומתוכו להיות מאוחד עם כל בן-אדם.

אני רואה את התרבות של האחר, את הדת של האחר, את הזהות הפוליטית שלו, כמעין העשרה של מי שאני. כל דבר שאני תופש כ"אחר" מזכיר לי שהוא בן-אדם בדיוק כמוני. כך אני גם מבין את ה"כמוך" שב"ואהבת לרעך כמוך". הפירוש של "כמוך" במשפט הזה הוא לא "כמו שאתה אוהב את עצמך". הפירוש הוא "כמי שאתה". הוא אתה ואתה הוא, הוא כמוך ואתה כמוהו, כי אתם אחד.

איך אתה מסביר את המצב האבסורדי הקיים, שבו הדתות רק מחזקות ומקבעות את התפישה של שונות ונבדלות בין בני אדם?

בדתות אנחנו יצרנו מהרוחניות ממסד, וממסד הוא מקום של סמכותיות, של דוגמטיות, של רצון לארגן את העולם, לקבע אותו ולשלוט בו. בתוך זה כמעט שכחנו את הדבר הכי-הכי חשוב, שהוא התובנה שהאדם הוא רוחני. אפילו שאנחנו אולי אומרים את זה, אומרים שלאדם יש את היכולת לחיות באחדות עם אלוהים, אנחנו לא

מאמינים בזה. וההוכחה לכך היא שאם מישהו מצליח בכך אנחנו קוראים לו "צדיק" או "קדוש", ובכך הופכים אותו ללא נורמאלי. המטרה בשבילי היא תודעה רוחנית של כל בני האדם, לא של אחד או שניים אי-שם בהיסטוריה. האנשים המיוחדים האלו חוו משהו והבינו משהו בלתי רגיל, אבל המטרה היא שכל בני האדם יחיו את זה, שכולנו נהיה זה.

בשביל לדבר על זה צריך למצוא מילים חדשות, צריך להתחיל לחשוב על זה אחרת. אנחנו מוכרחים למצוא דרך לדבר על הרוחני בלי הדת. זה מאד חשוב. לדבר במילים אחרות של רוחניות, ולא רק מילים אלא אפילו חוויה אחרת. אנשים צריכים לעבור חוויה רוחנית שתהיה הבסיס וההתחלה של הדברים, ואז לדבר על זה בצורה חדשה. כשאנחנו מדברים על רוחניות, להרבה אנשים יש דעות קדומות. הם אומרים "אה, תעזבו את זה, זה לא אמיתי, זה לא רלבנטי". איך אפשר לעזוב את זה? הרי רוחניות זה מי שאנחנו!.

• "יש לי חלום" - ראיונות עומק עם אנשי ציבור אמנים, אינטלקטואלים, פעילים חברתיים ואנשים מהשורה, על הזהות, תפישת העולם, החלומות והערכים שלהם. נסיון להביא לשיח הציבורי את האידיאליזם שפועם בעורקי החברה והתרבות שלנו, ולגבש ערכים וחזון חדשים ורלבנטיים למאה העשרים ואחת.

• עורך המדור, עמיר פריימן הוא יזם התפתחות תודעתית-תרבותית בחינוך, אמנות, החברה האזרחית, תקשורת ופוליטיקה. לראיונות המלאים לחצו כאן
• הצעות לקישור עם אנשים שהייתם רוצים לפגוש במדור שלחו ל amirfreimann@gmail.com
• לראיונות נוספים לחצו כאן.