משרד התחבורה: יש חוק, אין אכיפה
מדוע לא דואגים במשרד התחבורה ליישום חוקים ותקנות עליהם הם אמונים? בדיקת ynet מעלה רשימה מאלפת של חוקים הנוגעים ישירות בבטיחות ונוחות המשתמשים בכביש - כולם מעוכבים ללא סיבה נראית לעין
מה קורה כאשר משרד ממשלתי האמון על החוק מעכב את יישומו? התשובה: לא קורה כלום. בדיקת ynet מגלה כי משרד התחבורה מעכב יישום החלטות ממשלה וחוקים, שמטרתם היא הגברת הבטיחות בכביש ושיפור השירות בתחבורה הציבורית. כך למשל, שני דו"חות מבקר המדינה לא הספיקו כדי לשכנע את אנשי המשרד לתקן ניסוח לקוי של תקנה, שאמורה להגביר אכיפה נגד עברייני תנועה. ומה עם החלטת ממשלה מ-2007, המציעה להכפיל את גובה הקנס לנהגים העושים שימוש לא חוקי בנתיבי תחבורה ציבורית? גם החלטה זו לא יושמה עד היום.
"לא כדאי לאף פקיד למנוע את יישום המדיניות שתיבחר", אמר ל-ynet שר התחבורה, ישראל כץ, בראיון ראשון שנתן לתקשורת לאחר כניסתו לתפקיד. "מי שלא יביא את התוצאה, יוחלף באנשים הטובים ביותר, ואף אחד לא יקבל את הפריבילגיה של לא לעשות דבר". האם המקרים שלפניכם ייגרמו לשר לממש את אזהרתו?
הכל בגלל ניסוח
שלילת רישיון לעבריינים סדרתיים: קחו למשל את שיטת הניקוד הנוכחית לעבירות התנועה, שיישומה החל ב-2003. אחת מתקנות שיטת הניקוד, קובעת כי לרשות הרישוי תינתן סמכות לשלול את רישיונם של עברייני תנועה סדרתיים לתשעה חודשים. העונש החמור אמור להרתיע נהגים מביצוע עבירות תנועה חמורות, ולהוריד מהכביש את מי שמתעלם מהחוק ומבצע עבירות תנועה רבות.
מדוע חוק הקסדה לאופניים לא מיושם? (צילום ארכיון: עידו ארז)
אלא שזה לא קרה. ניסוח לקוי של התקנה הרלוונטית מנע את הפעלתה עד היום. כך התייחס לעניין מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס: "פסילת הרישיון לתשעה חודשים, שהיא כלי משמעותי שנועד למנוע מנהגים (עבריינים) מועדים מלהמשיך לנהוג, לא מופעלת דווקא נגד אותם הנהגים שצברו מספר רב של נקודות".
למעשה, מבקר המדינה התריע על הבעיה בשני דו"חות נפרדים - ב-2006 וב-2009. גם היועץ המשפטי לממשלה כבר התייחס לעניין בעבר, ואפילו שני שרי תחבורה - מאיר שטרית ושאול מופז - דרשו מפקידיהם לתקן את הליקויים. הכיצד לא השתנה דבר?
חוק הקסדה שהתפוגג
חוק הקסדה ברכיבת אופניים: לפני יותר משנתיים, ביולי 2007, אישרה הכנסת את "חוק הקסדה" השנוי במחלוקת, המחייב כל רוכב אופניים לחבוש קסדה, בכל רכיבה. כזכור, החוק עורר מחלוקת ציבורית חריפה במיוחד: התומכים בחוק סבורים כי הוא יביא לצמצום מספר הנפגעים בתאונות אופניים, ואילו המתנגדים טוענים כי הוא יביא לצמצום השימוש באופניים. אולם, על דבר אחד אי אפשר להתווכח - כאשר חוק מאושר בקריאות שנייה ושלישית בכנסת, הוא הופך לחוק מחייב. אלא שלמרות אישור החוק, הוא אינו נאכף. הסיבה: התקנות הקובעות אילו קסדות עומדות בדרישות החוק, לא אושרו מעולם.ומדוע? התקנות הובאו לדיון ראשון בוועדת הכלכלה ביוני 2008, כבר אז באיחור ניכר, עליו הצביעו פקידי משרד התחבורה עצמם. "השתהינו יתר על המידה הראויה", הודתה נציגת המחלקה המשפטית של משרד התחבורה. אמרה, אך לא לקחה בחשבון כי בדיון לא נכח נציג מקצועי של המשרד, ולכן לא אושרה התקנה. ומה קרה מאז? לא קרה דבר. למעשה, השינויים העיקריים מגיעים מצד המתנגדים לחוק, שהצליחו לגייס לעניינם את שר התחבורה הנוכחי, ישראל כץ.
הקנס שלא הוכפל
קנס כפול לעברייני נת"צים: באוגוסט 2007 קיבלה הממשלה את החלטה מספר 2228, בדבר "עידוד התחבורה הציבורית". סעיף 4 בהחלטת הממשלה הורה למשרד התחבורה "לפעול בהתאם לסמכותו ולתקן את צו התעבורה, באופן שייקבע כי שיעור הקנס הניתן על נסיעה במסלול המיועד לתחבורה ציבורית, יעמוד על 500 שקלים". במלים פשוטות: הממשלה הורתה למשרד התחבורה להכפיל את הקנס הניתן לנהגים הנוסעים בנתיב תחבורה ציבורית (נת"צ) בניגוד לחוק. ענישה זו זכתה - וזוכה עדיין - לתמיכה רחבה בקרב מרבית אזרחי המדינה, אבל זה כנראה לא ממש משנה.כיום, יותר משנתיים לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה, אין שינוי, והקנס למי שנתפס נוהג בנת"צ ומפריע לתנועת התחבורה הציבורית, נותר ללא שינוי - 250 שקלים. ראוי לציין כי באותה החלטת ממשלה, גם נקבע כי משרד התחבורה ומשטרת ישראל יתקינו "אמצעים לאכיפה אלקטרונית בנתיבי ומסלולי תחבורה ציבורית, אשר יוכרזו החל מתאריך 1 בינואר 2008". גם החלטה זו לא יושמה, ורק לאחרונה הסתיים ניסוי ראשון במערכת אכיפה אלקטרונית בנת"צים.
הבעיה של הקורקינט
איך רוכבים על קורקינט: בעיית הבטיחות של קורקינטים ממונעים מוכרת לרשויות בישראל מזה שנים רבות. למעשה, מאז 2004, אז נקבע התקן הרשמי לקורקינטים שייבואם מותר, יודעים במשרד התחבורה וברשות המסים כי קורקינטים רבים מיובאים לישראל בניגוד לחוק. כך למשל התייחס לעניין סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה, עוזי יצחקי, בדיון שנערך בוועדת הכלכלה ביולי האחרון: "לא אסתיר - המשטרה ואנחנו יודעים שבמקומות רבים בארץ משתמשים בכלים כאלה (קורקינטים ואופניים בעלי מנוע, ש.ה) בצורה חופשית ומוכרים אותם בחנויות".אלא שעניין הייבוא הלא חוקי הוא רק צד אחד של הבעיה. עד היום, לא קבע משרד התחבורה חוקים ברורים ומדויקים באשר לשימוש בקורקינטים ואופניים ממונעים: כך למשל, לא נקבע מהם אביזרי הבטיחות אותם חייבים הרוכבים ללבוש, או אף מה הגיל המינימלי המותר לרכיבה.
הבטחות כמו חול?
במשרד התחבורה הבטיחו בחודשים האחרונים לתקן את מרבית הליקויים עליהם הצביעו - כמה פעמים - מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. שר התחבורה, ישראל כץ, הבטיח בחודש יוני האחרון - בישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה - לתקן את כל הפגמים בשיטת הניקוד לעבירות תנועה, ובכלל זאת את התקנה המאפשרת שלילת רישיון לתשעה חודשים.גם האכיפה נגד קורקינטים ממונעים אמורה לעלות מדרגה בקרוב, וזאת בעקבות הנחיית השר להקים צוות בין-משרדי שיגבש תוכנית אכיפה. אלא שבשני המקרים דרוש שיתוף פעולה נרחב בין כמה משרדי ממשלה, מה שעלול לגרום לדחיות ביישום התוכניות. כדאי גם לזכור כי הבטחות לתיקון הליקויים נשמעו כבר בעבר, אך הן לא מומשו עד היום.
סיפור "חוק הקסדה" מורכב יותר: לאור הסתייגותו של שר התחבורה מהחוק במתכונתו הנוכחית, יתכן כי אכיפתו תידחה עד לאישור הצעת חוק של ח"כ שלי יחימוביץ', לפיה תצומצם משמעותית חובת חבישת הקסדה. למעשה, במצב שנוצר יתכן כי חוק הקסדה יצומצם עוד לפני שבכלל החלה אכיפתו.
בעניין פרויקט האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית אמנם נרשמה לאחרונה התקדמות, כאשר הסתיים ניסוי ראשון במערכת אלקטרונית, שהוצבה בדרך נמיר בתל-אביב. גם הכפלת הקנס מתכוננת להגיע לאישור ועדת הכלכלה - אך עדיין לא ידוע מתי זה יקרה.
