שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    נתון: עלייה של 20% בחיובי היתר של הבנקים

    האם גם אתכם הבנק מחייב ביתר על עמלות וריביות? לפי נתוני חברת הייעוץ שגיא - 2 מכל 3 לקוחות מחויבים לטובת הבנק. בדקו אם גם אתם זכאים להחזרים על כך

    בשנה האחרונה חל גידול של 20% בחיובי היתר שנגבו מלקוחות הבנקים, בהשוואה לשנים קודמות, כך לפי נתוני חברת שגיא שמעניקה ייעוץ כלכלי, חישובי ריבית ושירותי בדיקת חשבונות בנקים. מהבדיקה עולה ששניים מתוך 3 חשבונות שנבדקו חויבו בחיוב יתר.

      

    נילי קרני, סמנכ"ל השיווק של שגיא, אומרת כי מרבית חיובי היתר קשורים להעלאת ריביות ועמלות מצד הבנקים ללא הסכמת הלקוחות וללא ידיעתם, בניגוד לחוקי הבנקאות. כל הבנקים משתמשים באותה שיטה, לפיה ברגע שהטבת עמלה לא מעודכנת במחשב, נניח בתחילת שנה חדשה, היא קופצת חזרה למקסימום. אף אחד, כמובן, לא טורח להודיע על כך ללקוח.  

     

    "הממוצע היה בעבר 2.5 חשבונות מתוך 4, ועלה ל-2 מתוך 3", אומרת קרני. "אני חושבת שהעלייה נובעת מכך שבשנה וחצי האחרונות, מדצמבר 2008, היה משבר כלכלי, ובגלל הלחץ על הבנקים הם נטו להעלות תעריפים, לפעמים בלי להכין את הלקוחות.

     

    "אם הבנק מחייב אותי במקסימום ריבית ועמלה, זה לא בסדר ומגיעים לי החזרים. היה לנו מקרה בו אדם טען שבבנק אמרו לו שהוא לקוח מועדף. הוא הקליט את מנהל הסניף, הביא הוכחה מוקלטת שהוא לקוח מועדף, וקיבל החזרים כי התעריפים שגבו ממנו לא מוצדקים".

     

    בודקים חשבונות אחורה עד שנות ה-70

    ללקוחות פרטיים, החברה מעדיפה לתת ייעוץ קדימה - איך לנהל נכון את העמלות והריביות, במקום ייעוץ אחורה, כי גם את יתגלו אי סדרים בגביית הבנק, התשלום לשגיא עלול להפוך את התגלית ללא משתלמת. כשצריך, החברה גם משחזרת חשבונות משנות ה-70. בדיקה כזאת עשויה לעלות אלפי שקלים אבל התנובה שלה עשויה להיות משתלמת ביותר.

     

    "היה לנו לקוח פרטי שהצמידו את המשכנתא שלו לדולר והבנק החזיר לו 70 אלף דולר", מספרת קרני. "הכל תלוי במקרה. אנחנו מיידעים לקוח אם משתלם לעשות את הבדיקה או לא לפי בדיקה מקדמית. אבל היום המצב יותר טוב, הטעויות הגדולות קרו בשנות ה-80".

     

    הלקוחות הפכו למודעים יותר

    יכול להיות שלגביית היתר יש סיבות אחרות - הבנקים גובים ביתר כבעבר, אבל יותר ויותר לקוחות הופכים מודעים לכך. מסקר שערכה החברה בקרב 120 לקוחות עולה ש-78% חושבים שהבנק גובה מהם ביתר.

      

    "כשהתחלנו לא היה נהוג בכלל להתווכח עם הבנקים", מסבירה קרני. "בעשור האחרון הצלחנו להביא לשינוי תפיסתי, ויותר לקוחות יודעים היום שהם יכולים לנהל מו"מ על תעריפים ולשמור את כל ההתכתבויות עם הבנק.

     

    "אנחנו מדברים עם כל כך הרבה לקוחות אין אדם שלא בטוח שגובים ממנו ביתר. אצלי זה הדליק נורה אדומה ולכן החלטנו לערוך את הסקר. לקוחות בנקים, לא משנה מאיזו שכבה, גם סמנכ"לי כספים, לא כל כך מבינים על מה מגיעים להם החזרים. הם לא יודעים שאם הבנק גבה ריבית מקסימום ולא התחייב אחרת - מגיע להם החזר".

     

    "זו שיטת מצליח"

    "שגיא היא החברה הראשונה שהחלה בבבדיקות הריבית של הבנקים לפני 25 שנה", אומר אמנון שוורץ, מנכ"ל שגיא.  הבנקים החזירו מיליארדי שקלים לחברות ועסקים בארץ מטבע ובזק ועד חברות קטנות בהרבה. מסד הנתונים שלנו כולל אלפי לקוחות, ואנו עורכים מאות בדיקות וחישובים.

      

    "היה לנו למשל סיפור עם חברת תעופה די ידועה, שהיתה לה אי תאימות בין הסכם העמלות שהיה לה לבין חיובו בפועל. אחרי בדיקה שלנו, הבנק זיכה אותה בסכום של כמה עשרות אלפי שקלים".

     

    איך זה קורה?

     

    "חלק משיטת הבנקאות היא שיטת מצליח. אם יש ללקוח הטבות או הנחות או ריביות שלא מוזנות נכון, החיוב של הבנק קופץ לחיוב המקסימלי. אם יש לי הטבה של 50% בעמלת חליפין, והדיווחים צריכים להיות מעודכנים אחת לשנה, אם לא מעודכנים מסיבה כלשהי, בפעם הבאה החיוב יהיה 100%, אם הלקוח לא בודק ומעיר. ברירת המחדל של הבנק היא המקסימלית גם בריבית וגם בעמלות. זו לא שיטה מקרית שכל פעם צריך לדווח למערכת במחשב על הטבות, גם ללקוחות פרטיים. לכן יש לקוחות שנבדקים על-ידנו באופן קבוע כל רבעון". 

     

    וכיצד אתם פועלים כשמתגלה דבר כזה?

     

    "קודם כל פונים לבנק לבירור, ויש גם פניה למפקח על הבנקים. עמלות פירעון מוקדם מפוקחות על-ידו. אנחנו גם פותחים תיקים בביהמ"ש, אם צריך. רוב התיקים הללו נגמרים בפשרות. הליכים נגד בנקים התמעטו מאוד בשנים האחרונות. פשרה גרועה עדיפה להם על פסק-דין טוב".

      

    יש בנקים שמובילים בתחום הזה?

     

    "כיוון שכולם עובדים עם אותם  אותן 5 תוכנות אין אחד כזה. כי זו אף פעם לא טעות, זו שיטה".

     

    יש יותר עבירות בפריפריה

    אם אתם מתגוררים בפריפריה, יש סיכוי גבוה יותר שתתקלו בעבירות על חוקי הבנקאות. למשל התניית שירות בשירות נפוצה מאוד בצפן ובדרום ופחות במרכז, כך לפי שוורץ.

     

    "זה קורה בעיקר עם בנקים שעובדים עם מגזרי המיעוטים", הוא טוען. "כשבנק אומר: 'אם אתה רוצה אשראי תעשי הוראת קבע למסגרת החיסכון' או 'אם את רוצה להגדיל את מסגרת האשראי תעשי הוראת קבע לפקדונות', זה לא חוקי. זה לא קיים באזור המרכז, אבל זה קיים באזור הפריפריה. ומה שלא חוקי - אפשר לבטל ולקבל החזר". 

     

    את זוכר מקרים ספציפיים?

     

    "היה לנו מקרה של סיטונאי ירקות שהגיע אלי עם חוב של כ-350 אלף שקל והבנק איים לקחת לו את הבית. גילינו שהבנק התנה שירות בשירות בחשבונו וחייב אותו לפתוח 56 תוכניות חיסכון (שלבסוף נבלעו בחשבון הלקוח) כתנאי לקבלת אשראי, וזאת בניגוד לחוק. בסוף התהליך הבנק החזיר ללקוח סכום של 100 אלף שקל, ובנוסף לכך הבית נשאר ברשותו בסופו של דבר. 

      

    "שכיר רצה לפרוע מבנק דיסקונט הלוואה שלקח מהם והם דרשו ממנו 20 אלף שקל עמלת פירעון מוקדם. הסברנו לו שהבנק לא יכול לגבות את העמלה הזו על הלוואה שצמודה לפריים. הלקוח חזר עם הטענה הזו לבנק, והבנק מחק לו את כל העמלה.

     

    "סוכן ביטוח גילה בחשבונו הפרטי שהבנק הבינלאומי חייב אותו בריביות יתר בחשבונו משנת 1985 ועד 1991. הוא אלינו וגילינו שהבנק חייב אותו בכ-3,000 שקל של ריביות יתר. הלקוח לא ויתר ותבע את כספו מהבנק, והבנק שילם לו את רוב הכסף".  

     

    כיצד תבדקו שהבנק שלכם לא גובה מכם ביתר? / נילי קרני

    לאור הנתונים הנ"ל החליטו בשגיא שהגיע הזמן לעשות קצת סדר בכל הקשור לבדיקות בנקים, מהם חיובי יתר ואיך באמת אפשר בסופו של דבר לקבל בחזרה כסף מהבנק.

     

    חשוב להבין - על מנת לקבל החזרים מהבנק יש להוכיח כי הבנק עבר עבירה כלשהי (אם זה על חוקי הבנקאות, או על הסכמים מפורשים עם הלקוח) או פשוט טעה בחישוב.

     

    • מומלץ לכל לקוח בבנק לבדוק מדי פעם את חשבונותיו וחיוביו. עם זאת, חשוב לזכור שהבדיקה היא כלי ולא מטרה ויש לשקול מה יחסיו של הלקוח עם הבנק ומהי העלות-תועלת של התהליך.

     

    • באופן כללי, דווקא לקוחות שנמצאים במצב בעייתי של חובות בבנק (כגון מחלקת "אשראים מיוחדים", החזרת שיקים, הגבלה או כמובן תביעה) - צריכים לבדוק היטב את חשבונם ולנסות להגיע לפשרה עם הבנק לגבי חיובי היתר. כיום הבנקים מעדיפים להתפשר עם הלקוח ולקבל חלק מהכסף מאשר להגיע לתביעות שנמשכות שנים.

     

    • לעיתים קרובות אנו נתקלים בלקוחות שמעדיפים לשלם את כל חובם לבנק ורק אחר כך לבדוק את חיובי היתר בחשבונם. מדובר בטעות כלכלית חמורה שכן אם מדובר בחשבון ישן משנות ה-80 שכוסו בו יתרות חובה, אזי שחלה עליו חובת התיישנות ולא ניתן לקזז את ההפרשים מעבר ל-7 שנים אחורה. אם עדיין יש יתרות חובה גם בחשבונות משנות ה-80, ניתן לבדוק את החשבון מראשיתו ולקזז את ההפרשים על כל השנים אחורה ללא חובת התיישנות.

     

    • בנוסף, כאשר הלקוח סוגר את החוב לבנק, הוא חייב להגיש תביעה נגד הבנק בגין חיובי היתר ומדובר בתהליך ארוך ויקר. לכן, עדיף ללקוחות לנהל מו"מ מול הבנק דווקא כאשר החוב עדיין קיים. לבנק הרבה יותר קל לקזז חוב מאשר להיכנס לתביעה מול הלקוח.

     

    • גם ללקוחות גדולים וטובים מומלץ ורצוי לנהל מו"מ מול הבנקים לקבלת הטבות שונות לגבי ריביות ועמלות. הבנק רוצה ביקרם של לקוחות אלו והוא יהיה מוכן להתגמש ולתת להם תנאים מועדפים בתנאי שיתמקחו ויבקשו זאת.

     

    • את סיכומי ההטבות רצוי לבקש בכתב. בנוסף, יש לשמור כל הסכם שנחתם עם הבנק וכן את דפי הבנק עם החיובים השוטפים.

      

    מיהם הזכאים הפוטנציאלים?

    1. לקוחות שהבנק לא עמד בהסכמים שיש לו עימם.

    במידה שהבנק התחייב לזכות לקוחות בתעריפים מסוימים (ריבית או עמלות) - הבנק מחויב להסכם זה. במידה שהבנק לא עמד בהסכם שחתם עם הלקוח, או שינה את התעריפים מבלי להחתים או לקבל את הסכמת הלקוח - אזי יש מקום לדרישת החזרים מיידית בגין ההפרש בו חויבתם.

      

    2. לקוחות בעלי חוב בחשבון שפתוח משנות ה-80 (או קודם). 

    חוב שנגרר משנות ה-70 או ה-80, ונשא ריבית בשנים אלו (כאשר החשבון היה ביתרות חובה) - קיימים בו בוודאות הפרשים בשל חישוב בעיתי של ריביות הבנקים לפי מספר ימים של 360 יום בשנה ולא לפי 365/6 בשנה, מה שהגדיל את חיובי הריבית. מדובר בעיקר בחשבונות משנות ה- 80 ועד אפריל 1991.

     

    פס"ד של ביהמ"ש העליון לגבי עילה זו התקבל ב-2004 ("סריגי ציביאק" נגד בנק דיסקונט, לאומי ופועלים) וחתם את הנושא מבחינה משפטית לטובת הלקוחות, אולם לקוחות רבים אינם מודעים לזכותם לקבל החזרים כספיים בשל חשבונות אלו. מדובר בחשבונות שעדיין פעילים גם כיום באותו סניף בנק, ושיש יתרות חובה בחשבונם.

     

    על מנת לכמת את ההפרשים, יש לשחזר את החשבון מתחילתו ועד להיום תוך הרצה של כל התנועות ויתרות החוב שנשאו ריבית פגומה - בריבית תקינה. על חשבונות ותיקים כאלו להיות רציפים מבחינת התנועות, כך שניתן יהיה להוכיח כי קיימת המשכיות משנות ה-80 ועד היום. ההפרשים באופן חישוב הריבית מצטברים ועל כן יכולים להגיע לסכומים גבוהים ביותר.

      

    3. תקלות תוכנה

    עוד בשנות ה-80 התגלו תקלות תוכנה בבנקים- דיסקונט, בינלאומי ומזרחי (בכל אחד התרחשה תקלה שונה באופן חישוב הריבית). כיום אין כמעט תקלות תוכנה שיטתיות ותוכנות הבנקים עובדות כראוי.

     

    לקוחות אשר ניהלו חשבונות בבנקים בשנות ה-80 וכיום עדיין קיים בחשבונם חוב לבנק, חשוב שידעו כי רוב הסיכויים שיתרת החוב בחשבונם בבנקים האמורים צריכה להיות קטנה בהרבה מהחוב הנוכחי בשל טעויות בחישובי הריבית שגררו חיובי יתר.  

     

    4. עבירה על חוקי הבנקאות

    חוק הבנקאות שירות ללקוח קובע מספר כללים וחוקים על פיהם אמורים לנהוג הבנקים בישראל. במידה והבנק עבר על חוקים אלו- הרי יש מקום לחשב את הנזק ולכמת ההחזרים.

     

    דוגמא אחת לחוק הוא איסור התניית שירות בשירות, לפיו לא יתנה תאגיד בנקאי שירות אחד בשירות אחר ללא היגיון כלכלי. כלומר, אם לקוח מבקש אשראי והבנק מתנה את קבלת האשראי בפתיחת תוכנית חיסכון או פיקדון מתוך האשראי עצמו כאשר הלקוח נמצא ביתרת חובה, הרי שזה אסור על פי חוק.

     

    הנזק הכלכלי ללקוח בהתניית שירות בשירות ניתן להוכחה ולכימות בקלות יחסית, כך שחלק מתשלום ריבית החובה (ולעיתים החריגה) היה יכול להיחסך ללקוח אילו לא היה נדרש לפתוח את הפיקדונות/תוכניות החיסכון/ני"ע כדרישת הבנק. קרני אומרת כי היא נתקלת בכל יום בלקוחות שהבנקים ממשיכים להתנות שירות בשירות בחשבונם וכי שגיא זיכתה אלפי לקוחות בגין עילה זו.   

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נילי קרני. סמנכ"ל שיווק חברת שגיא
    צילום: ניב עשת כהן
    אמנון שוורץ. מנ"כל חברת שגיא
    מומלצים