שתף קטע נבחר

זירת הקניות

האם המחלוקות יקברו את פרוטוקול קיוטו?

המכנה המשותף היחידי שאיחד את מדינות העולם במאבק בשינוי האקלים – פרוטוקול קיוטו להפחתת גזי חממה – נקלע למחלוקת. המדינות המתפתחות, שההסכם אינו כובל אותן לפעולה, רוצות לחזק אותו; ארצות הברית, היחידה שלא אישררה אותו, רוצה מסגרת מסוג חדש שתחול על כלל המדינות

פחות מחודשיים לפני כינוס האקלים המרכזי של האו"ם בקופנהאגן, וגם המכנה המשותף היחידי שאיחד עד כה את כל המדינות במאבק בשינוי האקלים נקלע ללב הסערה: אחת המחלוקות הבולטות בשיחות שהסתיימו בסוף השבוע בבנגקוק הייתה האם לשנות את פרוטוקול קיוטו, לחזק אותו או לקבור אותו כליל לטובת הסכם מסוג חדש לגמרי?

 

הפרוטוקול, שגובש ב-1997 ונכנס לתוקף ב-2005, מחייב 37 מדינות מתועשות להפחית את פליטות גזי החממה שלהן בחמישה אחוזים (ביחס לרמה שהייתה ב-1990) לפני 2012 – אז אמור להיכנס לתוקף הסכם חדש.

 

לכל אחת מהמדינות הוצבו דרישות שונות, אך על מדינות מתפתחות לא הוטלו דרישות מחייבות. מדינה מתועשת אחת – ארצות הברית – חתמה על הפרוטוקול אך לא אישררה את החתימה. וושינגטון התנגדה להסכם ואמרה שהוא צריך לחול גם על כלכלות מתפתחות חזקות כמו הודו וסין – שהפכה בינתיים למדינה המובילה בעולם בפליטות גזי חממה.

 

החלוקה הזו לשתי קבוצות – מדינות מפותחות ומדינות מתפתחות – היא שעומדת כעת במוקד המחלוקת ומעלה שאלות בסיסיות באשר לאופיו של ההסכם העתידי. "השאלה היא האם נישאר במסגרת הקיימת של שתי קבוצות נפרדות או שנתחיל בגיבוש מסגרת חדשה שתכלול את שתיהן, כמו שמציעה ארצות הברית?", הסבירה קלייר פארקר, מארגון הסביבה IUCN.

 

למרות הממשל החדש וה"ירוק" יותר בוושינגטון, היא לא שינתה את עמדתה בנוגע לקיוטו. "איננו מתכוונים לאשרר את קיוטו. זה לא בא בחשבון", הסביר ראש המשלחת האמריקנית לשיחות, ג'ונתן פרשינג.

 

ארצות הברית מעדיפה מסגרת חוקית חדשה לחלוטין, שתחייב את כל המדינות שיחתמו על ההסכם. המדינות יסכימו לקבל על עצמן יעדי הפחתת פליטות גזי חממה, ומומחים חיצוניים ימדדו ויפקחו על יישום התהליך. "איננו מבקשים מהמדינות המתפתחות להתחייב ליעד הפחתה קבוע מראש. אנו מבקשים מהם להתחייב לפעולה", אמר פרשינג.

סין, הודו ועוד כתריסר מדינות מתפתחות טוענות שהגישה הזו אינה הוגנת. התחממות כדור הארץ, הן אומרות, היא בעיה שנוצרה על ידי מיעוט מקרב המדינות העשירות. "רוב המדינות המתפתחות הן קורבנות", אמר הנציג הסיני לשיחות, יו קינגטאי.

 

לדבריו, המתווה של קיוטו שואב את הצדקתו מהאחריות ההיסטורית של המדינות המפותחות לגזי החממה שבאטמוספירה. עד שהמדינות העשירות יקבלו על עצמן התחייבות להפחית פליטות גזי חממה וזיהום אוויר, וישקיעו את הכסף כדי לסייע למדינות העניות לפעול באופן דומה, מתווה קיוטו הוא הערובה היחידה שיש בידי המדינות המתפתחות שהמהלך יצא לפועל, אמר הנציג הסיני.

 

האיחוד האירופי הצהיר כי הוא תומך בחיזוק מתווה קיוטו, אך עורר סערה כשהציע שהסעיפים המרכזיים של ההסכם ישולבו בתוך מסגרת חדשה – בדומה להצעה האמריקנית. באירופה יודעים שארה"ב לעולם לא תסכים למתווה בנוסח קיוטו, ובלעדיה לא יהיה שום הסכם.

 

דסימה וויליאמס, נציגת האי גרנדה וראש איגוד מדינות האיים הקטנים (AOSIS) סבורה שהויכוח סביב מתווה ההסכם מסיט את תשומת הלב מהנושא העיקרי. "זה כמו לרתום את הכרכרה לפני הסוסים. הנושא האמיתי שעל הפרק הוא הצורך של כולם בהסכם קשיח שיכלול יעדים שאפתניים של הפחתת פליטות", אמרה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מי יהיה הראשון שיפחית? תחנת כוח
צילום: AFP
צילום: רויטרס
סין: זו אחריות של המדינות העשירות
צילום: רויטרס
מומלצים