הפסטיבל היהודי מתחיל בקיבוץ

גדי קסטל נשמע עייף. "נראה אותך רואה ברציפות 240 סרטים יהודיים, ועוד סרטים, שאני רואה להנאתי, שלא קשורים לפסטיבל". הפסטיבל לסרטים יהודיים, "עין יהודית" - שגדי (מקיבוץ נצר סרני) הוא מיוזמיו ומנהלו האמנותי - מתקיים זו השנה השישית, וזו לו השנה השלישית באשקלון (ממחר, 19.10 ועד 27 באוקטובר) - שם השתקע, כמחווה לעיר, בימיה הקשים.

86 סרטים יוקרנו בפסטיבל - עלילתיים, תיעודיים וקצרים - כולם סביב נושאים, או דמויות, או סיפורים יהודיים. סוף השבוע יוקדש למרתון של 22 סרטים ישראליים, גם הם על נושאים יהודיים, נקיים מאקטואליה פוליטית ומהקונפליקט הישראלי-ערבי.

זה פסטיבל נחשב על מפת הקולנוע העולמי?

גדי קסטל: "מדי שנה נעשים בעולם מאות סרטים בנושאים יהודיים, ומתקיימים קרוב למאה פסטיבלי קולנוע יהודי, רובם בארצות הברית, אבל גם בארצות אחרות. רק בוורשה יש שניים - אני נוסע לשם כמעט כל שנה, והאולמות מפוצצים. אם זה פסטיבל נחשב? אני יכול לומר שיוצרים רבים מחו"ל מתדפקים על דלתו, וחלקם יגיעו אליו; אבל הפסטיבל חשוב בעיקר מבחינה אחרת: סרטים שלא מגיעים אליו - לא יגיעו לצופה הישראלי. אין סיכוי שיעלו להקרנה מסחרית".

יש מכנה משותף לסרטים?

"רוב הסרטים שנעשים באירופה הם סביב נושא השואה, בעוד שבארצות הברית הם עוסקים יותר בשאלות של התבוללות, זהות יהודית, 'ישראל של אמריקה'. רובם ככולם מבטאים התנגדות לאנטישמיות, ולגזענות בכלל. סרט אמריקאי חזק במיוחד, שיוצג בפסטיבל, הוא 'המפלצת שבינינו', שעוקב ומבקר באתרים ובקהילות אנטישמיות ברחבי העולם".

ואין סכנה שמישהו יאשים אתכם באנטישמיות?

"אני מקווה שלא, אבל יש כמה סרטים עם נימה ביקורתית, כמו 'דויד ולילה', סיפור אהבה בין יהודי לאפגנית, שמסקנתו היא שהתבוללות זה לא ביג-דיל, או 'המכתב', של הישראלי מיקי בהגן, שמתעד את תהליך החזרה בתשובה של אשתו".

מה בכלל הביא אותך להתמקד בסרטים יהודיים?

"אחרי שעשיתי סרט על קהילת יהודי ונציה - הפכתי מומחה, ועשיתי סרטים על קהילות באיטליה, בקוצ'ין, בספרד, ואז אמרתי: רגע, זה עולם מאוד עשיר, ושווה פסטיבל".

קסטל. 86 סרטים יוקרנו בפסטיבל (צילום: אילנה פיק)