החפרן חוזר - Digger HD לפלייסטיישן

הצלחות רבות בחיים, הופכות למיתוסים ככל שעובר הזמן. הרצון לשחזר את ההצלחה מוביל לעיתים לחשש כבד לפגיעה במיתוס, וזה מה שמונע מרבים וטובים לנסות את מזלם בשנית.

למרות שרוב צופי סיינפלד ייחלו לאיחוד מתוקשר של החבורה, רק לאחרונה ראינו את התוצאה (הטובה למדי) בפורמט שונה מהצפוי, בעוד שאוהדי ספורט רבים הרימו גבה כאשר ג'ורג פורמן חזר להתאגרף בגיל מבוגר מאותו חשש בדיוק, והיו כאלה שקיבלו בחשש מסוים את הניסיון לגעת במיתוס שנקרא דיגר.

לחפור ולאסוף יהלומים

למרות שמשחק הדיגר המקורי יצא בתחילת שנות השמונים, התוודעתי אליו בתחילת שנות התשעים, ועם השנים המיתוס גדל גם עלי. כמות המשחקים שהייתה לי הציגה כותרים בדמות פקמן, טטריס וקרטקה, אם לומר את האמת, מעולם לא הצטיינתי במשחקים הללו, אבל פשוט נהניתי לשחק בהם.

העיקרון שליווה את אותם המשחקים היה פשוט למדי, המטרה הייתה לאסוף עצמים (במקרה של דיגר מדובר ביהלומים), בזמן שאויבים שונים ומשונים רודפים אחר השחקן. על הנייר מדובר ברעיון פשוט למדי שמבוסס על מודל החתול והעכבר. רעיון כזה לא אמור להיות רלוונטי בעולם שבו משחקי הווידאו מלאים בפיצוצים וגרפיקה עוצרת נשימה, אבל למרות זאת, החדשות הטובות הן שדיגר בגרסת ה-HD שלו לפלייסטיישן 3 בהחלט עושה את העבודה.

שדרוג משנות ה-80

המשחק החדש שניתן להורדה דרך חנות ה-PSN (בעלות של עשרה דולרים), מציג את עקרונות המשחק הממכר של שנות השמונים ומשדרג אותם. מלבד השדרוג הגרפי שמציג טקסטורות ומודלים חדשים לגמרי, מציג המשחק שורת שדרוגים בדמות אויבים חדשים, בונוסים חדשים (בונוס האצה), ואפילו חשיפה של ממצאים ארכיאולוגים מתחת למפות השונות (בשלבי המשחק, ניתן לחשוף שלושה ממצאים בהם תמנון ודינוזאור).

מצב הארקייד שמהווה את מצב המשחק המרכזי לשחקן היחיד, מציג 60 שלבים שונים (שחלקם מהווים שחזור למשחק המקורי). שלבים אלו מחולקים לשלושה עולמות נפרדים (עשרים לכל עולם), ומלבד המפלצות הירוקות הזוכרות מהעבר, כל עולם מציג אויבים אחרים.

ההברקה של המשחק היא במגוון ההתקפות של האויבים החדשים, בהן ניתן למצוא מפלצת קרח שיורה לעבר השחקן במטרה להאט את תנועתו, בעוד מפלצת אחרת מתבייתת על מסלול תנועתו של השחקן ופשוט מזנקת לעברו (לכן התנועה בקו ישר היא מסוכנת). בדומה לעיקרון שליווה את הסדרה בעבר, צריך השחקן לתמרן את מסלול נסיעתו ולהחליט על טקטיקה לשלב, האם ברצונו לנסות ולעבור את השלב בדרך מהירה (התמקדות באיסוף היהלומים) או בדרך המאתגרת והיא חיסול האויבים דרך שימוש בשקי הזהב (שאף הם זוכים לשדרוג ומציגים גם שקי דינמיט).

ממשק השליטה של השחקן מבוסס כמובן על השלט בניגוד למקלדת מהעבר וזה בהחלט עוזר לסיים מספר שלבים לאור הפרישה הנוחה של החיצים (ניתן לשחק גם עם הסטיק האנלוגי, אבל המשחק עם החיצים, הרבה יותר נוח במקרה הזה), ומקש הירי (איקס בשלט הפלייסטיישן 3).

הדבר שקצת שונה בהשוואה למשחק המקורי, הוא שהאויבים איטיים יותר - קל יותר להתחמק מאויבים גם כאשר מדובר במרדף בקו ישר (דבר שלא היה עובד בכלל במשחק המקורי), למרות זאת רמת הקושי של השלבים עולה ועולה לקראת הסוף ושם ההתמודדות היא שונה לגמרי.

מלבד מצב הארקייד לשחקן יחיד, מציג המשחק את מצב ההישרדות אשר מאתגר את השחקן להתקדם במסלול השלבים עם פסילה אחת בלבד. בנוסף למצבי השחקן היחיד, מאפשר המשחק לשחק בצוותא במצבי המשחק השונים. למרבה האכזבה, התמיכה בשני השחקנים אינה מאפשרת לשחק בצוותא עם שחקן באינטרנט (המשחק תומך באינטרנט בדמות טבלת שיאים וירטואלית) אבל עדיין מדובר בתוסף חשוב.

קרוב למקור?

הדבר המסקרן במיוחד הוא האם תהיה התייחסות למשחק המקורי.  המשחק המקורי אכן כלול במצבי המשחק ומופיע בצורה זהה למשחק הישן (עיצוב השלבים, מסכי הטעינה, טבלת השיאים). מה שמאכזב במיוחד, היא העבודה שנעימת המשחק המפורסמת שהייתה מבוססת על השיר "פופקורן", אינה מופיעה במשחק.

למרות זאת, כל פס הקול הישן (מוזיקת סיום השלב, מוזיקת הבונוס, מוזיקת האכילה), מופיע בשלמותו וזה מפצה במידה מסוימת. פס הקול של המשחק החדש לעומת זאת, מציג נעימות חדשות שצריך להתרגל אליהן אבל לאחר משחק של שעות בהחלט מתרגלים אליהם (אני עדיין חושב שפס הקול המקורי עדיף).

סיכום

ההרגשה שלי לאחר שעות של משחק בגרסה החדשה של דיגר, היא טובה ובהחלט עומדת בציפיות. אני אישית איבדתי תחושה בנוגע למבנה השלבים ככל שנכנסתי ללופ של משחקים רצופים, לאור המטרה המאוד פשוטה של המשחק, לאסוף יהלומים כמה שיותר מהר.

הקהל הוותיק שאהב את המשחק בעבר, בהחלט לא יתאכזב מהחוויה, בעוד שלשחקנים צעירים, שווה לתת צ'אנס למשחק החדש-ישן, כי בכל זאת לא בכל יום קם מיתוס לתחייה ומצליח לשמור על כבודו.

הסקירה פורסמה במקור באתר OGELive.net