נפרדים מהמשולש הגדול של הקיץ
בוא הסתיו מורגש גם בשמי הלילה ובשבוע הקרוב נפרדים מקבוצת ברבור, הידועה בכינויה "צלב הצפון" או "המשולש הגדול של הקיץ". עוד השבוע: שיאו של מטר האוריונידים שיחול בין רביעי לחמישי. מדריך לצפייה בכוכבים
בימים אלה אנו מרגישים את הסתיו – מעברים חדים בין ימים שרביים לימים נעימים ואפילו גשמים מקומיים. גם בשמים אפשר להבין שאנו נפרדים מהקיץ כאשר אנו רואים בתחילת הערב את המשולש הגדול של הקיץ מצוי ממערב לזניט ושוקע לאחר חצות.
המשולש הגדול של הקיץ מורכב משלושה כוכבים בהירים – וגה, המצוי בקבוצת נבל, אלטאיר בקבוצת נשר ודנב בקבוצת ברבור. שלושת הכוכבים מצויים בגאון ברום השמים בשעות הלילה של תקופת הקיץ ומכאן כינויים (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה). השבוע נתמקד בקבוצת ברבור ובאחד הכוכבים המעניינים בה – אלביראו.
קבוצת ברבור מצויה מעט ממערב לזניט מיד לאחר תום הדמדומים וצרתה צורת צלב מוארך מצפון לדרום, צורה המקנה לה את כינויה המודרני – צלב הצפון. לאלה המצויים במקום חשוך קל למצוא את הקבוצה כיוון ששביל החלב משתרע ממש לכל אורך הצלב מצפון לדרום, תוך שהוא מתפצל בקבוצת ברבור עד לקבוצת קשת המצויה בדרום.
מקור שמה הנוכחי של הקבוצה הוא במשוררים הרומים, שקישרו את כוכבי הקבוצה לברבור קיקְנוּס, בנו של אל המלחמה מָרס וכן ללֶדָה, פילגשו של זאוס ואמם של קסטור ופולוקס, שזאוס הפכה לבסוף לברבור.
אחת האגדות עוסקת בבנם של אפולו אל השמש והִיריָה, שגם שמו היה קיקנוס, וזה מקור השם של קבוצת כוכבים זו על פי אובידיוס. כיאות לבנו של אל השמש היה קיקנוס נער יפה תואר במיוחד והאפיל ביופיו על כל הנערים.
לקיקנוס היה חבר אהוב, פִיליוּס, שאיתו נהג לצאת לצוד. יום אחד, כשיצאו שני החברים אל היער לצוד אריה, נטש לפתע פיליוס את קיקנוס ונעלם. קיקנוס מירר בבכי וחיפש זמן רב את חברו. משהבין כי לא יראהו עוד, השליך את עצמו מרוב צער למימי אגם. כשראתה זאת אמו, היריה, השליכה עצמה למימי האגם בעקבות בנה האהוב. אפולו, שמות יקיריו ציער אותו מאוד, לא יכול היה להחזירם מממלכתו של האדס אל ממלכת החיים, אך הפך אותם לברבורים. (מתוך – האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).
הכוכב הבולט בקבוצה קרוי דנב ומקור שמו, כמו מרבית שמות הכוכבים, הוא בערבית ופירושו: זנב. אלא שנוודי המדבר הקדומים לא ראו בצורת הצלב ברבור, כיוון שברבורים ואגמים היו מהם והלאה, אלא ראו בה עוף קרוב יותר לעיניהם ולליבם (ומן הסתם גם לקיבתם ...) – התרנגולת.
שמו המלא של הכוכב הוא ד'נב אל-דג'אג'ה, זנב התרנגולת, שקוצץ וממנו נותר דנב בלבד. כוכב זה הוא אחר מהכוכבים הבהירים בשמים והוא מעניין ביותר. זהו על-ענק לבן, אחד הזוהרים ביותר המוכרים לנו. המרחק אליו מוערך ב-1600 שנות אור לפחות ועצמת אורו (עבור אומדן מרחק זה) מוערכת בכ-60 אלף פעם עצמת האור של השמש.
דנב הוא כוכב מסיבי מאוד ומסתו מוערכת בכ-25 מסות שמש. לכוכבים מסיביים נדרשת אנרגיה רבה כדי לאזן את הכבידה הגדולה שלהם ואכן, דנב מתקדם במהירות אל שלב הענק האדום וצפוי שתוך 30 אלף שנה הוא יהיה על-ענק אדום (לשם השוואה, לשמש נדרשות כמה מיליארדי שנים כדי להגיע לשלב הענק האדום). מדידות מדוקדקות מראות שדנב מתקרר בקצב של כעשר מעלות בכל מאה שנים.
אולם, הכוכב המעניין יותר מבחינה תצפיתית מצוי דווקא בקצה השני של הצלב והוא הכוכב המציין את ראש הברבור, סמוך למרכז המשולש שמתווים שלושת כוכבי המשולש הגדול של הקיץ. כוכב זה מצוין באות היוונית ביתא ושמו אלביראו, כנראה נגזר משמה היווני של הקבוצה כפי שהופיע באלמגסט של תלמי. שמו הערבי של הכוכב הוא מינחר אל-דג'אג'ה – מקור התרנגולת. אלביראו הוא הדוגמה הטובה ביותר לכוכב כפול, שאפשר לראותו גם במשקפת שדה וגם בטלסקופ קטן.

מהו כוכב כפול?
כוכבים כפולים הם שמשות שנראות לנו צמודות זו לזו. במקרים מסוימים הקרבה ביניהם היא אופטית בלבד ונובעת מהיותם של הכוכבים על קו ראיה אחד מאיתנו, אך במרבית המקרים מדובר במערכת פיסיקלית בה שני הכוכבים סובבים סביב מרכז כובד משותף. כאשר זה המצב ואנו מזהים תנועה של הכוכבים סביב מרכז הכובד אנו קוראים למערכת – מערכת זוגית (בינארית).
כאשר אפשר להפריד בקלות בין בני הזוג באמצעים אופטיים פירושו של דבר, בדרך כלל, ששני בני הזוג מצויים במרחק גדול מאוד ביניהם והתנועה היחסית שלהם זה ביחס לזה, קשה מאוד להבחנה (לפי חוקי קפלר קיים קשר בין מרחק שני הגופים ממרכז הכובד למשך זמן המחזור שלהם סביבו – ככל שהמרחק גדול יותר, כך יגדל זמן מחזור ההקפה).
במקרים רבים אי אפשר להפריד בין בני הזוג באמצעים אופטיים אלא רק באופן עקיף באמצעות ניתוח הקרינה המגיעה מהם בעזרת הספקטרוסקופ. מכשיר זה מראה לנו, על ידי מדידת שינויים באורכי הגל הנפלטים מהכוכבים, את תנועתם ביחס אלינו ומכאן שמם – כפולים ספקטרוסקופיים.
כוכבים כפולים מהווים מטרה נוחה מאוד לתצפיות גם בטלסקופים קטנים וגם מתוככי עיר מוארת כיוון שבזכות היותם מקורות אור נקודתיים הם פחות סובלים מזיהום אור. כמובן שככל שקוטר הטלסקופ גדול יותר (וכמובן גם איכותו) אפשר יהיה להבחין בכוכבים כפולים צמודים יותר. אלביראו הוא אחד הכפולים שאפשר, כאמור, להבחין בהם גם במשקפת שדה טובה.
כוכבים כפולים נוצרים בדרך כלל ביחד מקריסת אותו ענן גז ולכן הם בני גיל דומה. אולם, יש מקרים שבהם בני הזוג נולדים במסות שונות ולכן התפתחותם שונה. קודם לכן ראינו כי פרק הזמן שלוקח לשני כוכבים בעלי מסות שונות – השמש ודנב – להגיע למצב של ענק אדום שונה מאוד.
כוכבים מסיביים יותר נולדים כאשר הם חמים (כחולים) יותר ואילו כוכבים קלים נולדים כשהם קרים (אדומים) יותר. צבעו של הכוכב מצביע על הטמפרטורה של פניו; כל שהכוכב חם יותר הוא ייראה כחול יותר וככל שהוא קר יותר הוא ייראה אדום יותר. לכן אם אנו צופים במערכת זוגית ובה שני כוכבים במסות שונות ובמצבי התפתחות שונים, אנו עשויים לראות אותם בצבעים שונים והכוכבים הכפולים היפים ביותר הם אלה שקיים ניגוד צבעים מרהיב בין שני בני הזוג ואלביראו הוא הדוגמה הקלאסית לכך.
הכוכב הבהיר מבין השניים הוא ענק כתום וניגוד הצבעים בין השניים מתואר בספרות כזהוב-טופז, זהוב-כחול, צהוב-סגלגל ועוד. המרחק הזוויתי הגדול בין שני הכוכבים ובהירותם הגבוהה מאפשרים לצפות בהם גם במשקפות שדה ובהגדלות קטנות. שני הכוכבים רחוקים מהשמש 386 שנות אור והם מתקרבים אליה במהירות 24 ק"מ לשנייה (הכוכב הראשי) ו-18 ק"מ לשנייה (הכוכב השני).
יתכן ששני הכוכבים אכן יוצרים מערכת זוגית והם סובבים זה סביב זה בזמן מחזור ארוך מאוד (כנראה יותר מ-7,000 שנים). אם שניהם אכן מרכיבים מערכת פיסיקלית, אזי המרחק ביניהם הוא 4,100 יחידות אסטרונומיות, השווה לערך שגדול מ-200 פעמים ממסלולו של פלוטו סביב השמש. הכוכב הכתום הוא כוכב כפול בעצמו בעל שני מלווים ועובדה זו התגלתה לראשונה בעזרת הספקטרוסקופ. מלוויו כה קרובים שאי אפשר להפריד בינם לבינו באמצעים אופטיים.
סריקה של קבוצת ברבור ובעיקר אזור שביל החלב שעובר בה במשקפת שדה בלילה חשוך, נטול ירח, תגלה צבירי כוכבים רבים, בעיקר סביב הכוכב המרכזי בצלב. עוד על קבוצת ברבור וגרמי השמים הרבים המצויים בה ברשימה הבאה.
מטר המטאורים של אוריון
האירוע המרכזי של השבוע יהיה שיאו של מטר המטאורים אוריונידים שיחול בלילה שבין 21 ל-22 באוקטובר (בין רביעי לחמישי). שמו נובע מהעובדה שנקודת המוצא של המטאורים במטר מצויה בתחומיה של קבוצת אוריון. חרמש הירח בן שלושת הימים השוקע בשעות הערב המוקדמות השבוע תורם מאוד לסיכוי לצפות במטאורים רבים באותו הלילה.
מטר זה הניב תצוגה מרשימה בשנים 2006 ו-2007 עם קצב זניטי מרבי של כ-50 מטאורים לשעה והשנה הצפי הוא לקצב של כ-30 מטאורים בשעה בשיא המטר. המטר מאופיין במטאורים מהירים מאוד – כ-66 ק"מ לשנייה. גם היותה של קבוצת אוריון ברום השמים סמוך לחצות הלילה וכן העובדה ששיא המטר רחב ועשוי להניב מטאורים רבים גם בכמה ערבים הופך אותו למטר מבטיח.
האחראי למטר האוריונידים הוא השביט המחזורי המפורסם ביותר – שביט האלי – שבמעברו סביב השמש הותיר אחריו שובל של אבק הממשיך להקיף את השמש במסלול דומה למסלולו של השביט. שביט האלי עצמו שהתקרב לשמש בפעם האחרונה בשנת 1986 צפוי לפקוד אותנו שוב בשנת 2061. לא ברור מי מאיתנו יזכה לחזות בשובו של שביט האלי בעוד 52 שנה, אך השבוע לפחות נוכל לצפות ברסיסיו, תזכורת לכך שכולנו בני חלוף.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.