שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הדייסה שבישל דובר צה"ל

    הסגירות התקשורתית שכפה עלינו הדובר בעזה, מנעה מישראל להציג את האמת שלה - וכעת אנו משלמים את המחיר

    דו"ח גולדסטון גורם לכאורה נזק בלתי הפיך לישראל ובעיקר לנו כאזרחים חופשיים. אבל כעת, לא רק בדו"ח מדובר. תמונת המלחמה שנוצרה בעולם היא התמונה שרצו הפלסטינים לייצר. "פשעי המלחמה" לכאורה, שבהם מואשמים כעת בכירי צה"ל הם הישגי המבצע של הצד הפלסטיני ותומכיו. הגינויים באו"ם, היחס בעיתונות העולם החופשי והכתף הקרה של מדינות וארגונים בינלאומיים, הם כולם ניצחון בוטה של הצד הטרוריסטי החמאסי.

     

    ישראל הרשמית המומה. היא ממשיכה לנסות לתרץ, ליילל, להסביר, לתקוף את גולדסטון, לבכות על החד צדדיות, על העיוות ועל הפרסומים השקריים. אבל מ"הבכי והנהי" אף אחד לא מתרשם. ואולם, על השלכות המעשים וההחלטות שגרמו לכל זה נכתב כבר תוך כדי המבצע

     

    "דובר צה"ל חושב כנראה שיוכל לשלוט בכל מידע שייצא מאזור הקרבות ובכל דברי המשתתפים, המעורבים והבלתי מעורבים בקרבות. אבל דובר צה"ל טועה בהבנת עולם התקשורת של העידן הפתוח וטועה בהבנת הנזק שהוא עצמו גורם. המידע ייצא. כך או אחרת התמונות והקולות מגיעים מעזה לכל העולם, ואלו תמונות קשות. ילדים הרוגים, משפחות קבורות תחת הריסות ואוכלוסייה סובלת.

     

    "גם הקולות של הפלסטינים החוזרים שוב ושוב על האמירה שצה"ל נלחם בהם ולא בחמאס, חוזרים ונשמעים בכל העולם. רק דובר צה"ל חושב שהוא משתיק את הקולות האלה. אבל למעשה, בכך שאינו מאפשר לתקשורת לצלם את שדה הקרב ולהראות לעולם עם מה מתמודדים חיילי צה"ל בשטח – הוא עצמו מביא על ישראל נזק תדמיתי ולחצים בינלאומיים להפסקת המבצע".

     

    עכשיו אוכלת ישראל את מה שבישלה בעצמה באמצעות דובר צה"ל, במדיניות הסגירות ואי החשיפה והיעדר התיעוד של הקרבות.

     

    המציאות יותר מורכבת מהבכי ומתגובות דוברי מערכת הביטחון. במאבק על תמונת מציאות יש להציג לעולם עובדות מצולמות. בזמן אמת. בלי להסתיר. האופן אמין ובאמצעות עיתונאים בלתי תלויים וגם תיעוד עצמאי. כדי להתמודד עם עובדות ומראות קשים במלחמה נגד טרור, יש ליזום באופן מתוכנן את התיעוד הזה ואת הצילומים של מטרות ההסברה.

     

    מלחמת הסברה קיומית

    כי ההסברה כבר אינה סתם עבודת דיבור ודברור אלא מאבק פיזי ממשי על הקיום. ישראל לא יכולה לחכות שהעולם יבין מדוע נהרגו מאות ילדים תחת הריסות בתים בעזה, אלא אם תציג את מטעני הנפץ, מלכודות המטענים והטילים והמחבלים שהסתתרו באותם בניינים. ישראל לא יכולה לצפות שהעולם יבין את העוצמה שהפעילה בעזה, אם לא הציגה את הפגיעות שספגו אזרחיה, את הפצועים ההרוגים ואת הנזקים החומריים. גם תוך כדי המלחמה וגם בתיעוד שיהיה מוכן לשעת הויכוח הבין לאומי שיבוא אחרי המלחמה.

     

    אלה צריכים להיות חלק משלבי הלחימה. הם לא נועדו לסיפוק צרכיהם של עיתונאים, כפי שחושבים אולי בטעות רבים ממקבלי ההחלטות. הם אפילו לא נועדו רק לצורך הדמוקרטי הנדרש מקברניטי מדינה - להסביר ולהראות לציבור על מה נלחמים ועל מה נהרגים. הצילומים והקולות הללו נועדו להגן על ישראל בפני עולם שלם של תגובות שבו אנו נתקלים כעת, כשהסנקציות כבר תלויות מנגד, האיומים בדבר פשעי מלחמה כבר נשמעים, וכך גם איומים בקירור יחסים ובניתוקם.

     

    אזרחים ישראלים שמגיעים לחו"ל כבר חשים מוקצים מחמת מיאוס. העולם, ולא חשובה דעתנו על צביעותו, לא מוכן לקבל את המעשים שאותם מתאר גולדסטון. וכיוון שמנגד לא מומחשת שום מציאות אחרת, זו התמונה שהתקבעה.

     

    ישראל נלחמת היום במלחמה שונה מזו שמכירים מרבית מפקדי הצבא והפוליטיקאים השולחים אותו. זו לא מלחמה על שטחים, או על השמדת מטוסים טנקים ויחידות אוייב. זו מלחמה מוסרית ותדמיתית. גם בה יש תחבולה. גם בה האויב תוקף מכיוון בלתי צפוי ומפעיל כלי לוחמה פסיכולוגית ותקשורתית שגורמת לנזקים עצומים. מי שלא מבין זאת לא יכול לנהל את מלחמת ההסברה ואת המאבק על צדקת קיומנו ועל תדמיתנו בעולם.

     

    צה"ל יכול היום להרוג כל מחבל ממרחק רב ובדיוק מדהים, אך אם לא יוכל להציג את התמונות המצדיקות את המבצע, ננחל כישלון. כי תוצאות המלחמה הזו לא נמדדות בשדה הקרב שבו היא מתרחשת אלא בשדה הדיפלומטי, המדיני, הבינלאומי. שם צריך להיות חכמים לא רק צודקים. לשם צריך לבוא עם העובדות שבגינן יצאנו למלחמה. שם צריך להציג בדיוק את הפרת זכויות האדם של שלטון חמאס שירה למאות מאחיו בברכיים וחיסל רבים אחרים בעת ההשתלטות על עזה, שם צריך להציג את פיגועי התופת שבהם נאבקה ישראל, את אלפי הקאסמים שספגו תושבי עוטף עזה. שם צריך להציג את מערומי המדינות שתוקפות את ישראל על מעשים בלתי מוסריים בעוד תחת שלטונן מתרחשים מעשים חמורים יותר כל הזמן.

     

    התמונות צריכות להיות מסודרות, מוסברות בכל שפה אפשרית, ברורות ונגישות לכל גולש אינטרנט בעולם, לכל משרד חוץ ולכל דובר. הן צריכות להופיע באופן יזום יומיום, שבוע אחר שבוע. מול כל מתקפת הסברה של הפלסטינים צריכה לבוא מתקפה ישראלית.

     

    לצה"ל ולמערכות ביטחון אחרות יש מכשירים לתעד את המלחמה במצביה המורכבים ביותר. אמצעי הירי התצפית והמודיעין מצויידים היום במיטב הטכנולוגיה. האמצעים הללו צריכים לשרת מעתה לא רק את התבייתות הטיל על המטרה אלא גם את צרכי ההסברה בעולם.

     

    ובצד המאבק הזה צריכה ישראל להיזהר ממעשים לא חכמים ובלתי מוסריים שאותם יהיה קשה להסביר גם באלף נאומים, ממש כמו שלפרסומאי הגאון ביותר יהיה קשה למכור צרבת מתוקה או עוגה מלוחה.

     

    איתי לנדסברג, סא"ל במיל', מיוזמי פורום המג"דים, המח"טים והטייסים

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים