שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רזי השמנים: סיור סמיך ונעים ברמת הנגב
    אזור הדרום עשיר בכרמי זיתים בזכות ניצול יעיל ונכון של המים המליחים שנתגלו מתחת לאדמה. קבלו המלצות ליום טיול של טעימות, עיסויים ונופים מדבריים

    עונת מסיק הזיתים בעיצומה, ובחודשים הקרובים יימסקו בישראל מאות טונות של זיתים למאכל ויצירת שמן זית, שסגולותיו ידועות כחיוניות ומועילות ביותר לאדם.

     

    ראשיתו של שמן הזית נמצאת עוד בימי המקרא. דוגמה אחת לחשיבותו, ניתן לראות כבר בימי נוח והמבול, כשהיונה החזיקה במקורה ענף זית כסימן לסוף המבול. מאוחר יותר הוכנס הזית לשבעת המינים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח', 8), ואף שימש להדלקת מנורת בית המקדש (וכמובן, לא נשכח את הנס המפורסם של חנוכה).

     

     

    עם טיעונים כאלו, אין פלא ששמן הזית מצדיק את המוניטין שלו כמוצר בריאות שטוב למערכת העיכול, מפחית סיכוי למחלות לב, מוריד קולסטרול, מונע הזדקנות ובעל יתרונות נוספים ורבים. 

     

    באזור רמת הנגב נתגלו מים מליחים מתחת לאדמה ונמצאו ראויים ביותר לגידול זיתים ומוצריהם - הזדמנות מצוינת לצאת לדרום ולעמוד על טיבם של השמנים השונים המופקים באזור הנגב.

     

    מצפה רביבים: כרם הזיתים הגדול בארץ

    ההתיישבות ברמת הנגב החלה ב-1954, ומשתרעת על כ-30% משטח הנגב. באזור הוקמו 13 יישובים. החוות החקלאיות באזור (24 במספר), הביאו שינוי משמעותי בנוף המדברי ובכביש בדרך לאילת, וכיום ניתן לעצור בהן, לטעום מעט גבינת עיזים, יין וכמובן, שמן זית ושמנים אחרים.

      

    הרומן של כרמי הזיתים עם מצפה רביבים, הסמוך לקיבוץ רביבים, החל עם ראשיתה של ההתיישבות הציונית בנגב לפני קום המדינה. במקום קיים כרם הזיתים הגדול בארץ שהוקם כתחנת חקלאות ניסיונית ב-1943, עקב האיסור להקמת יישובים יהודיים בנגב, כתוצאה ממדיניות הספר הלבן באותה תקופה.


    כרם הזיתים במצפה רביבים. הגדול מסוגו בארץ (צילומים: זיו ריינשטיין)

     

    בחפירות שנעשו במקום, נתגלה מאגר עצום של מים מליחים מתחת לפני הקרקע, וחקלאי היישוב החלו לגדל עצי פרי ובהם אפרסקים ואבוקדו, שמיאנו להניב פירות. רק אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים, גילו שהמים המליחים בעצם טובים לעצי הזית. ב-1995 ניטעו מטעי זיתים רבים, המכסים כיום את כל היישוב ושטחים נרחבים באזור רמת הנגב.

     

    עצי הזית שברביבים משמשים בעיקר לצרכי שמן, אך ניתן לגדל באזור גם זיתים לצרכי מאכל. האקלים החם והבידוד המדברי עוזרים לחקלאים להתמודד עם מזיקים כגון זבוב הזית שפוגעים בזית, ומכאן יתרונו באיכות הזית ומוצריו. השנה נמסקו ברביבים 300 טונות של זיתי מאכל, והחקלאים מעריכים שייוצרו עוד כ-200 טונות שמן זית.

     

    את שמן זית, על סוגיו השונים, תוכלו לטעום במרכז המבקרים של מצפה רביבים, שבו תזכו גם לסיור מודרך בנושא. טעימת שמן זית נעשית בכוסות כחולות קטנות, כדי להימנע מהשפעה של צבעו על קביעת איכותו של השמן. בדומה לטעימות יין, גם בטעימת שמן זית בודקים את עוצמתו ורמת הפירותיות שלו על ידי הרחת השמן. כמו כן, בודקים את מרירות השמן וחריפותו, שצריכה להיות קיימת ברמה מסוימת.


    טעימת שמן זית. הכוס הכחולה מנטרלת את השפעת הצבע בקביעת איכותו 

     

    • מצפה רביבים - שעות פתיחה: א'-ה' - 16:00-8:00, שישי וערבי חג - 12:00-8:00. שבתות וחגים ופעילות ערב - לקבוצות בהזמנה מראש. טלפון: 08-6562570

     

    מחקר אקדמי של 30 סוגי זיתים

    סמוך למצפה, נמצא "חי נגב" - כפר אפריקני חוויתי שבו - פרט לגן זואולוגי, הכולל את ה"פונימור" היחיד בארץ (הכלאה של סוס פוני וחמור) ופינות יצירה לכל המשפחה - מזנון וחנות מפעל לשמן זית וזיתים מתוצרת עצמית. במקום תוכלו לקיים מסיק ידני, ולהפיק שמן בבית בד אותנטי (על ידי כבישה במכבש אבן).

     

    • חי נגב - פתוח בכל ימות השנה, כולל שבתות וחגים, 17:00-9:00. טלפון: 08-6562688

     

    בחוות החקלאיות תמצאו גם שמנים מיוחדים המופקים מפירות נוספים, ובהם רימון ושקד. אם תשימו פעמיכם לכביש מספר 40, בכיוון דרום-מזרח, תגיעו לאחת מהן - חוות נחל בוקר שבקרבת קיבוץ שדה בוקר, שבו התיישב דוד בן גוריון עם פרישתו מהחיים הפוליטיים.

     

    בחווה תמצאו - פרט למקום לינה, מסעדה וכרמים ליצירת יין - גם סוגים שונים של עצי זית, כתוצאה מניסוי שמתקיים בשנים האחרונות בשיתוף אקדמי ומחקרי של אוניברסיטת בן גוריון. במקום ניתן למצוא סוגים של שמנים שונים, כגון שמן רימונים, שקדים, שומשום ואת מוצרי הלוואי שלהם, שמהם מכינים תכשירים ותמרוקים שטובים, בין השאר, לחיזוק העור ולריפוי מכוויות ומדלקות.


    עצי הזית בחוות נחל בוקר. מגדלים כ-30 סוגים לפי מחקר אקדמי

      

    ואולם אחד השמנים המעניינים שמופקים באזור הוא תוצר של עץ הארגן המרוקני (בערבית ארגן = אלמוג) עץ מדברי-קוצני, שאף מוזכר בתנ"ך ושימש את שלמה המלך בבניית בית האל ובית המלך (לשלמה עוד נחזור בהמשך).

     

    עץ הארגן דומה לעץ שיטה, ומניב פרי אגוז שמזכיר בצורתו תמר. באגוז ישנו גרעין ובתוכו שלושה גלעינים לבנים, שאותם סוחטים במכונה עד ליצירת השמן שריחו כריח אגוז טרי. בין השאר, השמן משמש לתיבול, בישול, טיפול בפסוריאזיס, חידוש תאי עור פגומים והמרצת מחזור הדם.


    אגוז הארגן שממנו מייצרים את השמן. מצוין לבישול ולתיבול

     

    • חוות נחל בוקר - טלפון: 08-6573483, 052-6822930

     

    שמן שקדים וזרעי ענבים לטיפולים ועיסויי גוף

    ואם אתם כבר באזור שדה בוקר, תוכלו לבקר גם ביקב שדה בוקר, שנמצא בסמוך לצריף שבו התגוררו בן גוריון ואשתו פולה. זהו היקב הראשון באזור רמת הנגב מאז תקופת הנבטים. היקב ניטע ב-1995 ובשטחו 80 דונם של כרמי ענבים. צבי רמק, בעל היקב, מייצר את היין בעצמו לאחר שרכש את מיומנויות הכנת היין במשך שנים בקליפורניה. היקב מייצר בין 1,500 ל-6,000 בקבוקים מדי שנה, וניתן לרכוש יין במקום ואף להשתתף בטעימות.

     

    • יקב שדה בוקר - נייד: 050-7579212

     

    פרט לייצור יין, ענבים משמשים גם לייצור שמן. בספא נווה מדבר, שהוא מעין אואזיס בריאותי ליד קיבוץ משאבי שדה ברמת הנגב, משתמשים בסוגי שמנים שונים לטיפולים ועיסויי גוף, כשהמרכזי שבהם הוא שמן זרעי ענבים וגם שמן שקדים מתוקים. אלו הם שמני בסיס נטולי ריח וצבע, ומאופיינים במרקם עדין.

     

    לטובת הטיפולים השונים מוסיפים לשמני הבסיס שמן לבנדר, שמן גרניום, פצ'ולי ומיני הדרים, כשכל תוסף שמן משמש לקבלת תוצאה שונה וייחודית. תערובת השמנים האתריים יוצרת אווירה ריחנית ומשמשת לטיפולי ארומתרפיה. כך, למשל, שימוש בשמן שומשום - שהוא שמן כבד לטיפול שבו משתמשים בכמות גדולה של שמן - נעשה לאחר חימום השמן בכלי קיבול ייעודי והגעת השמן לטמפרטורה הרצויה והמתאימה.

     

    לאחר שנרגעתם מהעיסוי בשמנים השונים, תוכלו לטבול בבריכות שבמקום, המכילות מים תרמו-מינרליים הנשאבים מתחת לאדמת הנגב בעומק של 900 מטר בטמפרטורה של 40 מעלות צלסיוס, ולהם מיוחסים תכונות בריאותיות.

     

    • נווה מדבר - פתוח כל יום החל מ-09:00, פרט לשבת. טלפון: 08-6579666

     

    לשמנים, על סוגיהם השונים, שימושים רבים ומגוונים. השימוש העיקרי של רובנו בשמן עדיין מתקשר לבישול וטיגון, ואולם כיום מיוחסים לשמן יותר ויותר שימושים, החל בצרכי מאכל ובריאות וכלה בצרכי הנאה וטיפוח.

     

    במגילת קהלת, שכתיבתה מיוחסת לשלמה המלך, אמנם נאמר ש"טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב..." (קהלת פרק ז', 1), אבל שמן טוב הוא מצרך יקר, ולא דווקא כלכלית. לא סתם נמשחו בו מלכי ישראל וגם שלמה המלך, שנמנה עם השמנה וסולתה של המלכים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שמני שומשום, לבנדר וזרעי ענבים לעיסוי
    צילום: זיו ריינשטיין
    צילום: זיו ריינשטיין
    עיסוי שמנים בספא "נווה מדבר"
    צילום: זיו ריינשטיין
    ה"פונימור" ב"חי נגב". הכלאה של סוס פוני וחמור
    צילום: זיו ריינשטיין
    מומלצים