שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ישראל הישנה באריזה חדשה

    "בלוז לחופש הגדול" הפך למיתולוגיה קולנועית למרות מגרעותיו, "משפחת צנעני" מחזיק מעמד בזכות יוסף שילוח ו"פנטזיה על נושא רומנטי" הוא עדיין אחד הסרטים הטובים שנראו כאן. שמוליק דובדבני על שלוש קלאסיקות ישראליות ב-DVD

    מה הופך סרט למיתולוגיה קולנועית? סרטו של רנן שור, לפי תסריט מאת דורון נשר, בהחלט עונה להגדרה הזו. אולי מה שכונן את "בלוז לחופש הגדול" ככזה הוא הנגינה שלו את "האקורד הנכון" - צעירים יפים (אשכנזים) ותמימים שמוקרבים על מזבח הלאומיות.

     

    ואולי מה שהפך את הסרט למה שהוא היה דווקא המימד הנוסטלגי שלו, לא זה בנוסח "אסקימו לימון", שהציג תרבות נוער אמריקנית בתל אביב של שנות ה-50, אלא היכולת של שור ונשר לגעת במהות המושג החמקמק כל כך של "ישראליות". במילים אחרות, כל מי שראה ב-1987 את הסרט הזה, זיהה בו את עצמו.


    "בלוז לחופש הגדול". לכד את רוח התקופה (צילום: יוסי צבקר)

     

    הסיפור עוסק בחבורה של תלמידי י"ב בתקופת מלחמת ההתשה ורגע לפני הגיוס. ארבעת פרקי הסרט קרויים על שם גיבוריו - יוסי צוויליך שמתגייס לצנחנים כדי להרשים את הבנות, ונהרג; מוסי החתיך שמתלבט בין קרבי ולהקה צבאית; אהרל'ה שכטר הפציפיסט שמרסס ססמאות נגד המלחמה על קירות מבנים בתל אביב; ומרגו החולני שחולם להיות פליני. השחקנים הצעירים - בהם יואב צפיר, שחר סגל ועמרי דולב - היו נטולי ניסיון קודם, והסרט הציג מבחינה זו דיוקנים רעננים של מורדים כחול-לבן.

     

    הסרט מצליח להעביר את רוח התקופה, אך ממרחק הזמן בולטות בו גם צרימות - הקריינות היתר-סנטימנטלית שמלווה אותו, ההתרפקות העודפת על תום הנעורים וגם התחושה שמתחת לפני השטח לא מדובר ביצירה חתרנית באמת. עדיין, ובכל זאת – אחד מסרטי המפתח של הקולנוע הישראלי.

     

    מהדורת הדי.וי.די המהודרת מלווה בדיסק הכולל את פסקול הסרט שהלחין רפי קדישזון, וכן בערוץ שמע עם הערות הבמאי, המפיק והשחקנים, נעימת הנושא בביצוע התזמורת הסימפונית ירושלים - רשות השידור, וסרטו הקצר והמרגש של שור "חתונה בירושלים", על שמחה משפחתית בבית מורו ורבו אורי זוהר.

     

    בלוז לחופש הגדול, NMC יונייטד, כ-97 דקות.

     

    הבורקס הראשון שלנו

    "משפחת צנעני" היא קומדיה עממית קלאסית מ-1976, שבהקשרה טבע הבמאי בועז דוידזון לראשונה את המונח "סרט בורקס". בניגוד למקובל לחשוב, סרטי הבורקס לא בהכרח תיעדו מתחים עדתיים שבין אשכנזים ומזרחיים, והראיה: העדות היריבות פה הן דווקא התימנית (שנציגה הוא ציון צנעני) והפרסית (ששגרירה בסרט הוא ישראל בן נעים). בין חנויותיהם של שני סוחרי הנעליים היריבים חוצץ קיר משותף, והתגשמותו הסימבולית של החזון הציוני המעלה על נס את המיזוג הבין עדתי היא בשבירתו. הנה כי כן, ציון וישראל עם אחד הם.

     

    זוהי קומדיה חיננית של טעויות, שבמרכזה טבעת יהלום שרוכש ציון צנעני (בגילומו של גבי עמרני) לאשתו לרגל יום נישואיהם, ומה שקורה כאשר הוא חושד בה שהיא מנהלת רומן מאחורי גבו עם מר בן נעים. הסרט, שהופק ונכתב בידי מנחם גולן, נפתח בסצינה של חתונה תימנית אותנטית, שהיתה למעשה חתונת בתו של גולן. השחקנים ואנשי הצוות שולבו בתוך הצוהלים, והתוצאה שמחה וססגונית להפליא.

     

    אך הישגו הגדול באמת של הסרט נעוץ בהופעתו של יוסף שילוח, מגדולי הקומיקאים בישראל, בתפקיד בן נעים הפרסי. זו היתה הפעם הראשונה שבה עיצב שילוח את הדמות הסטראוטיפית שהפכה למזוהה עמו, ושהלכה והשתכללה מאוחר יותר בדמויותיהם של הדייר פארוק (“אלכס חולה אהבה") ורס"ר שמש (“ספיחס"). משחקו הוא תענוג לעין ולפה, אף שמזרחיים-מקצועיים הזדרזו ברבות השנים לנפנף בדמות קריקטורית נפלאה זו כתוצר טיפוסי של הדיכוי האשכנזי.

     

    משפחת צנעני, NMC יונייטד, כ-88 דקות. ללא תוספות מיוחדות.

     

    פנטזיה נהדרת

    "פנזטיה על נושא רומנטי" הוא אגדה תל אביבית שחורה מבית היוצר של חנוך לוין ז"ל. מעשה בשען בודד ומכוער שמואס בחייו הקטנים ומחליט להתאבד. אלא שבדיוק אז מגיעה לארצנו מלכת שבדיה היפה בחיפוש אחר בעל, ומושיעה במו ידיה את הגיבור העלוב. הוא, שמוצא לפתע טעם לקיומו, מתאהב בה עד מעל לראש, ואגב כך דוחה באכזריות את חיזוריה של בעלת קיוסק ממוצעת, שדווקא מוצאת בו עניין.


    "פנטזיה על נושא רומנטי". אגדה מקברית עם מעטפת מושלמת

     

    קווי המתאר הלוויניים הכה-מוכרים ניכרים גם בסרט זה מ-1977, בבימויו של ויטק טרץ': האישה הבלתי מושגת מהחלומות, הגברים הנמעכים, המשפילים והמושפלים, והכיעור האנושי שהוא-הוא תמצית העולם הזה. כמה משחקניו הקבועים עלי במות עושים פה את התפקידים הראשיים: אלכס מונטה, רות

    סגל, ניסים עזיקרי, יוסף כרמון וישראל גוריון, רפאל קלצ'קין מזמר בחן את "ציפור המכנסים הקטנה", תיקי דיין אחראית לביצוע המקורי, המרטיט, של "אני חיה לי מיום ליום", ויוסי בנאי מספק את הקריינות.

     

    הסרט, ששמו במקור היה "פנטזיה על נושא שבדי" והוחלף כדי שלא לעורר ציפיות למשהו אחר לגמרי, מייצג נוסטלגיה להווייה אשכנזית הולכת ונעלמת, ומהווה סאטירה על הפרובינציאליות והכמיהה האירופית של מדינה קטנה אחת במזרח התיכון. המוזיקה הקברטית הנפלאה של רפי קדישזון והצילום המסוגנן של חנניה בר מעניקים לאגדה המקברית הזאת מעטפת מושלמת. אחד הסרטים הטובים שהופקו במחוזותינו.

     

    פנטזיה על נושא רומנטי, NMC יונייטד, כ-91 דקות. ללא תוספות מיוחדות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "בלוז לחופש הגדול". לא חתרני באמת
    "משפחת צנעני". קומדיה חיננית של טעויות
    לאתר ההטבות
    מומלצים