שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מיס אמריקה
    נועה תשבי לא צריכה יותר להביא קבלות לאף אחד - יש לה המוניטין, הביטחון, האלגנטיות והאמונה שהיא יכולה לכבוש את העולם. בין הצילומים לקמפיין החדש של "ml", תפסנו אותה לריאיון שעושה חשק להעז

    אפשר היה לצפות שמאז הקליטה המוצלחת בהוליווד, זוהר כוכבים מוחשי יאפוף את נועה תשבי (34), ויורגש מכול עפעוף, נפנוף וחיוך שלה. אבל המציאות הישראלית הרי הופכת כל דיווה לזיווה, ובשמונה בבוקר (שעה שאפתנית שנקבעה לפי בקשתה) תשבי מחכה לי בג'ינס סטרץ' ובחולצת טריקו דקה במונית קטנה ורעועה ששלחו לה מהתחנה, אחרי לילה עם מעט שעות שינה עקב קוקטייל של "ml". מאחורי משקפי השמש היא מסתירה עיניים קצת עייפות, ואין לה שום כוונה להשקיע ברושם ובמשחקים.

     

    תשבי לא משדרת תחושה של מישהי מבושמת שחיה בספירות מרוחקות של הצלחה, וכבר במונית יש הרגשה של נסיעה עם חברה טובה ואמינה. כולה ישירוּת לא מנופחת, לבביות ובכייפיות ישראלית זורמת, גם אם בשנים האחרונות היא אזרחית העולם ונשואה לאנדרו ג'י (או בשמו המלא - גינזבורג), כוכב טלוויזיה אוסטרלי.

     

    "הבסיס הוא בלוס אנג'לס ואני מגיעה לישראל ארבע פעמים בשנה, כל פעם לחודש וחצי־חודשיים", היא משתפת, "אנדרו מנחה את ה'אוסטרליאן איידול' כבר עונה שישית. בתחילת השנה הוא נוסע לאוסטרליה להצטלם לשלב האודישנים, ואני מצטרפת אליו לדירה בסידני לחלק מהתקופה".

     

    איך זה לחיות על הקו?

    "תמיד היה לי ברור שאחיה ככה, אני נהנית מאוד מההחלפות של האווירה".

     

    היה לך ברור גם שתתחתני עם בחור מארץ אחרת?

    "לא הייתי מסתדרת עם שום אדם שחי במקום אחד לאורך זמן ולא חולק איתי את האהבה הזאת להסתובבויות, לא משנה אם הוא אוסטרלי, ישראלי או טיבטי. אני בת מזל תאומים, ומשתעממת מהר. גם אנדרו הוא מסתובבן - הוא נולד בלונדון, עבר עם המשפחה שלו בין ארבע ערים גדולות באוסטרליה, ועכשיו הוא חי איתי בארה"ב ואוהב מאוד לבקר בישראל".


    בחורה של בנות (צילומים: יניב אדרי, סטיילינג: ראובן כהן)

     

    הפקה, משחק ומה שביניהם

    כשאת יושבת מולה, מה שבכל זאת לא נותן לך לשכוח לרגע שמדובר בסטארית זה קודם כול מרכיבי הלוק וההתנהלות הצלולה

    והבוטחת. במבט מקרוב אי אפשר לא להתרסק מקנאה לנוכח עור המוקה המושלם שמתפרץ מתוך הטי־שירט, הגזרה הנשית כל כך שמסובבת ראשים, תווי הפנים המדויקים והעיניים הבהירות והמסנוורות. תשבי נוצצת גם ממינון גבוה של תכשיטים יפים ויוקרתיים שהיא עונדת (היא גם הפרזנטורית של תכשיטי "מילר", וזה כבר ממש מרגיז). השטף וצלילות הדיבור שלה מסבירים איך קרה שהיא כבר לא רק שחקנית שתלויה בחסדי מפיקים ובמחמאות הבמאים, אלא גם בעלת חברת הפקות משלה שמכרה פורמט לערוץ אמריקאי ואף הגיעה איתו למועמדות לפרס גלובוס הזהב ("בטיפול" האמריקאית הייתה מועמדת בחמש קטגוריות, המספר הגדול ביותר של מועמדויות שקיבלה סדרה השנה, ואף זכתה בקטגוריית השחקן כשגבריאל ביירן קטף את הפרס).

     

    מרגיש לך טבעי להיות מפיקה?

    "לגמרי! יש לי נטייה להפיק מגיל צעיר. כשהייתי בת 16 השתתפתי במחזמר 'דוד' של 'השכנים של צ'יץ'', וגם לקחתי על עצמי לעשות את יחסי הציבור. בכיתה י"א, לפני שהייתי הולכת לבית הספר, הייתי מתקשרת בשיא הביטחון לעיתונאים ומזמינה אנשים בכירים מהתעשייה להופעות. המפיק יהודה טלית אומר שהוא לא שוכח את הטלפון ממני באותה שנה: 'שלום, אני נועה, אני בת 16 ואני רוצה להזמין אותך למחזמר שלא תשכח בחיים'. זה באמת היה מחזמר שרץ 12 שנה ויצאו ממנו כוכבים כמו יהודה לוי ויעל בר־זוהר, משהו יוצא דופן במונחים ישראליים. אני בחורה משימתית, אני מאוד אוהבת רשימות To Do. לרוב מדובר ברשימות מאוד מקיפות שאי אפשר באמת להשלים ביום. בכל אופן, אני יודעת שלא הייתי יכולה רק להיות שחקנית לאורך השנים, זה היה משעמם אותי".

     

    מה לדעתך הכי פיתח אותך כשחקנית בשנה האחרונה?

    "שאלה מעולה. לא חשבתי על זה עד עכשיו, אבל יש לי תשובה. העובדה שהתחלתי להפיק עזרה לי בטירוף כשחקנית. כשהגעתי לראשונה לסט כמפיקה, למדתי המון דברים על מה לעשות ולא לעשות כשחקנית. אנחנו השחקנים יכולים להיות אנשים מאוד קשים, שלא לומר מוזרים. כשחקנית על הסט יש הרבה דברים שנראים לך נורא דרמטיים – הטון שבו את רוצה להגיד משפט מסוים, הזווית של התאורה. כמפיקה, למדתי שכל אלה הם פרטים קטנים בתמונה הגדולה, והם יכולים להיות בכלל לא רלוונטיים. התרחבה לי הפריזמה. פעם גם הייתי נכנסת עם חששות לאודישנים, והיום כבר אין לי לחץ והתרגשות. אני עובדת ומכינה את עצמי, אבל הפאניקה ירדה. אני יודעת שהמפיק והבמאי שיושבים באודישן מודאגים לא פחות שמא הם לא ימצאו את מה שהם מחפשים, וכשאת עושה אודישן יש סיכוי שתבואי ותצילי אותם".


     

    אישה של נשים

    בחברת ההפקות שלה "Noa’s Arc" – "הקשת של נועה" (משחק מילים על תיבת נוח ועל קשת התכונות שיש בדמות עגולה), עובדים על ארבעה פרויקטים שנמצאים בשלבי פיתוח שונים. החברה ממוקמת בדירתם של נועה ואנדרו בהנקוק פארק בלוס אנג'לס, אזור שתשבי מגדירה כ"בוורלי הילס של שנות ה־20, אזור במרכז העיר שהוא לא מנקר עיניים - אלגנטי, שקט ומאוד יהודי".

     

    אורח החיים שלך כולל הרבה מינגלינג ויציאות למסיבות ולארוחות ערב במקומות הנכונים?

    תשבי מחייכת: "בהסתכלות מהארץ יש דגש יותר מדי חזק על המינגלינג בהוליווד - אם את כבר עובדת עם אנשים בתעשייה ואת מוזמנת לאירועים מצומצמים, ייצא לך מזה משהו. אבל את לא באמת יכולה לבוא למסיבה אנונימית, לתת כרטיס ולהציג את עצמך - זה שטויות. אני יוצאת מדי פעם, אבל שום דבר לא באמת יוצא לי ממסיבות. כמה שלוס אנג'לס גדולה זו עדיין תעשייה קטנה, ואֶת הבחורות שעובדות בלצאת למסיבות כולם מכירים ככאלה. כשאני נכנסת לפגישות לא מכירים אותי מהמסיבות אלא מכירים את העבודה שלי, וזה משחק לטובתי. אני מעדיפה לצאת לדרינק או לארוחות ערב עם חברים שלי שהם לא מהתעשייה".

     

    מי החברים שלך שם?

    "יש לי הרבה חברים בלוס אנג'לס. השחקנית אלונה טל שהיא מהממת, התסריטאי הישראלי אלון הרניה, ושרון רכטר שהיא הבעלים של הערוץ האמריקאי לפעוטות 'בייבי פירסט' וחברה טובה שלי עוד מימי בית הספר".

    אל דאגה, עוד נחזור לענייני הבייבי בהמשך.

     

    ואיפה גרות החברות הכי־הכי טובות שלך?

    "הו, זה מורכב. מלבד החברות הישראליות, בלוס אנג'לס יש לי חמישיית בנות אמריקאיות ואוסטרליות. אנחנו לא מוותרות ונפגשות אחת לשבועיים־שלושה בבית של אחת מאיתנו, וזה תמיד מפגש ארוך - ארוחה שמתחילה ב־14:00 בצהריים ומסתיימת ב־23:00 בלילה. בכל תחילת מפגש אנחנו נסגרות על נושא: קריירה, בני זוג, בגדים וכו', ותמיד מתרומם מפגש מאוד אינטימי. בארץ יש לי ארבע אחיות: מירה (מורה מוערכת וידועה ליוגה, מדריכת הנקה, דולה וממחברות רב המכר 'טבעי ללדת'. נשואה + 3, ד"ד), מיכל (לשעבר קונדיטורית ואצנית שמייבאת לישראל שיטת ריצה חדשה מארה"ב בשם 'צ'י' לאחר שאנדרו, בעלה של נועה, חיבר אותה לזה. נשואה + 3, ד"ד), איריס, שהיא הומיאופתית גאונה (בעלת קליניקה בתל אביב, נשואה + 2, ד"ד) ותום בת ה־23 שמתחילה בקרוב ללמוד עיצוב אופנה ב'שנקר'. מלבדן, יש לי בארץ גם שלוש חברות מעולות וותיקות: נורית רימון שהיא מפיקת פוסט וחברה שלי מגיל 3, קרן עמישי־פרידלנד שהיא מעצבת גרפית וחברה שלי מגיל 10, ויעלי אבנרי שהיא עורכת מוכשרת בטלוויזיה. אני מאוד מאוד בחורה של בנות. גדלתי עם ארבע בנות בבית, אני חייבת בנות".


     

    "אני באה לנישואים ממקום מפוכח"

    תשבי היא בת למשפחה רבת משתתפים וגלגולים. כשאבא ואמא שלה נישאו, אמה הייתה אחרי פרק א' והגיעה למערכת היחסים עם שתי בנות, ואביה הגיע עם בתו. כשהוריה נפרדו, אביה נישא לבת זוג חדשה שכבר הייתה אמא לבן, גיא, אנימטור, ושניהם הולידו בת משותפת – תום. "כולנו ביחסים מעולים", נועה מסכמת.

     

    יכול להיות שאת מפחדת מהתפרקות של נישואים פחות מאחרים אחרי שראית שאפשר לקום מזה ולהקים שוב בית חדש?

    "כבת להורים גרושים אני באמת באה לנישואים ממקום מפוכח. אני יודעת שמערכות יחסים יכולות להסתיים, אבל אני גם יודעת שאלחם ככל שאוכל כדי לשמור על הקשר לפני שאחשוב על לפרק אותו. בכל אופן יש הרבה סוגים של פרידות, אפשר גם להישאר חברים נהדרים אחרי זה".

     

    את מאמינה בטיפולים פסיכולוגיים?

    "אני מאוד מאמינה בפסיכולוגיה וחושבת שאנחנו צריכים לחיות עם תמיכה, וגם הלכתי לטיפול לפני כחמש שנים. אבל אם למשל אחרי שנה וחצי הטיפול לא עובד, צריך להפסיק ולנסות משהו אחר. בארה"ב השתתפתי בסדנת פורום של שלושה ימים של 'לנדמרק' (סדנה המונית החותרת ליצירת מפנה חיובי בניהול החיים, ד"ד), והיא ממש שינתה לי את החיים. זאת התנסות מדהימה שנותנת פרספקטיבה לכל דבר, וזה יעיל מאוד לשבירת תבניות. הרי הרבה פעמים אנשים מוצאים את עצמם באותה זוגיות או עם אותו הבוס על אף שהם החליפו עבודה, או רבים את אותו הריב עם אמא שלהם. הם כבר יודעים שמשהו פה לא הגיוני, אבל לא יודעים איך לצאת מזה. העובדה שהסדנאות המוניות היא דווקא יתרון, כי גם אם החלטת לשבת בסוף האולם ולהיבלע בחושך, תמצאי את עצמך מזדהה עם אנשים שונים לגמרי - גם עם עקרת הבית המקסיקנית וגם עם סוכן ה־FBI. את מוצאת את עצמך בכולם, ויכולה לוותר על ההרגשה שרק לך קורים דברים ממש בעייתיים או שאת דפוקה במיוחד. זה גם מחזק את החמלה ואת ההבנה שלך לגבי השוני שבאחרים. אני ממליצה על זה לכל אדם בעולם".

     

    מה הדברים המחזקים שאת מביאה לקשר שלך עם אנדרו ומה הדברים הטובים שהוא מביא?

    "אני מביאה את המסגרת ואת הפרגמטיות, הרי נשים מרימות את הבית. אני בונה לנו לוחות נסיעות וקובעת פגישות וארוחות ערב עם החברים שלנו, ואנדרו מביא הרבה דמיון ושלווה. הוא זה שיגיד 'תירגעי, עכשיו מכבים את המחשב, בואי לספה ותרימי את הרגליים'".

     

    במה אתם דומים?

    "אנחנו דומים בהרבה דברים. שנינו קצת מבולגנים אבל הוא יותר, אז הפכתי ליותר מסודרת. שנינו אוהבים נסיעות, אוכל טוב, אמנות ותרבות. הוא אוהב צילום ואני אוהבת לקרוא. אנחנו מעורבים פוליטית, וחברים ב'איפ"ק' – הלובי היהודי בוושינגטון. עכשיו היינו בגבעת הקפיטול, והלכנו לדבר עם חברי קונגרס על הסנקציות הכלכליות על עיראק".

     

    מה אוסטרלי בו?

    "הוא יודע לשתות כמו שישראלים אף פעם לא יידעו, והוא גולש כמו 80% מהבחורים האוסטרלים. האוסטרלים מאוד דומים לישראלים, הם אבל לא משפחתיים כמונו. לא הכרתי אף תרבות משפחתית כמו אצל יהודים, וישראלים בפרט. אנדרו מת על המשפחתיות הזו. באוסטרליה, גם אם אתה וההורים שלך גרים באותה עיר, אתם עשויים להיפגש פעמיים בשנה".

     

    לעובדה שאנדרו הוא בלונדיני אטרקטיבי יש גם צד מחליש? את מוצאת את עצמך מקנאה לו הרבה?

    "אני בת זוג מאוד לא קנאית. אני חושבת שלהיות בן זוג קנאי זה לפספס את הנקודה. אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות שיגרום לבן הזוג שלנו לא לבגוד, זה לא באמת תלוי בנו. יש לי חברה בלונדינית יפהפייה, בובת ברבי ממש, שהייתה מוטרדת במשך שנים מהאפשרות שבעלה אולי יבגוד בה יום אחד. היא ניסתה למנוע מקרה שכזה, לחשב צעדים ולא להגיע למצב שיהיו לו הזדמנויות. בסוף, למרות כל המאמצים שלה, זה באמת קרה. בין בני זוג צריך להיות אמון, לא חרדות ודאגות".

     

    ואנדרו מצדו מרגיש נינוח גם כשהוא רואה אותך משחקת בסצנות חושניות?

    "בוודאי, הוא יודע שאין בזה באמת שום דבר סקסי או רומנטי. לא הייתי יכולה לחיות עם בן זוג קנאי. לפני שנכנסים לזוגיות חשוב קודם לבנות ביטחון עצמי כדי לא להלחיץ את הצד השני עם הפחדים שלך".

     

    אפרופו קנאה – תשבי, עם הפיגורה הנדירה שלה, מקבלת בארה"ב בעיקר תפקידים של נשים יפות ומושכות, והיא לא ממש מרוצה מזה. "אני כמעט תמיד מגלמת את אותו התפקיד – הסקסית, האינטליגנטית והחזקה, לפעמים הרעה. גילמתי עכשיו אשת עסקים בסדרה בערוץ 'ABC', וסוכנת מוסד ושוטרת ממחלקת הסמים בערוץ אחר. גם בארץ מציעים לי רק תפקידים מהסוג הזה, וכרגע אני והסוכנת שלי, זוהר יעקובסון, אומרות 'לא' לכיוון הזה. המטרה שלנו היא לעשות דברים שהם לא הטייפ קאסט שלי".

     

    יש מי שעוזר לך להתלבש לאירועים?

    "יש אנשים שמחברים אותי לחברות שמייצגות מעצבים, ויש להם שואו רום מלא בבגדי מעצבים. לטקס גלובוס הזהב, כש'בטיפול' האמריקאית הייתה מועמדת לפרס, לבשתי שמלה של המעצב היפני טדאשי בסגנון גלאם הוליוודי ישן. אין לי גוף של דוגמנית, ולא כל בגד מתאים לי. אני לא יכולה ללבוש שמלות שלא לובשים איתן חזייה ולא יכולה ללבוש מחשוף גב, וגם גזרת אמפייר לא טובה לי. אצל טדאשי אני מוצאת בגדים שמתאימים לי ופתוחים למעלה באזור הצוואר והחזה, הוא מעצב לנשים עגולות. בגלל זה אני גם מתחברת ל"ml", כי הם לא מאמינים שאישה צריכה להיות במידה 34".

     

    את אוהבת לאכול?

    "מאוד אוהבת אוכל. אסור שרזון יבוא מתוך מאבק. אם הגוף שלך רוצה להיות מידה 40 ולא 36, אל תכריחי אותו ותאכלי כל היום חסה וגזר. עם זאת, אני מאמינה באוכל בריא. אמא שלי הייתה מנהלת מרכז המזון במכון הייצוא הישראלי, היא מבינה בערכים תזונתיים והיא השרישה בי את החשיבות של תזונה נכונה מגיל 0. אני פשוט לא נמשכת למטוגן, לא מבינה מה הסיפור בצ'יפס ולא אוהבת פיצה וגלידה – זה לא טעים לי. לא יכולה להיכנס למקדונלד'ס".

     

    סלחי לנו על הפולניות, אבל מתי אנדרו ואת מתכננים להקים משפחה?

    "אנחנו חושבים על זה, אבל זה לא משהו שנעשה כרגע. אמא צעירה אני כבר לא אהיה. בשנה הקרובה אני רוצה להנביט את הזרעים שזרעתי מבחינת הפרויקטים שאני מקדמת".

     


     

    אל תגלי לאף אחת

    סודות הטיפוח והאופנה של נועה

     

    הרגלים בריאים: אני משתדלת לעשות יוגה פעמיים בשבוע, ואף פעם לא הולכת לישון עם איפור – כמו שאמא שלי לימדה אותי. אפילו לא שריד של מסקרה, גם לא בשש בבוקר. אני גם לא מאמינה בתכשירים יקרים. הנה, התכשיר שהכי משמח אותי עכשיו הוא משחת פפאיה להזנה שעלתה 3 דולרים אוסטרליים. אני מקפידה על קרם הגנה כל בוקר, על הפנים ובייחוד על גב כף היד. אני מורחת קרם הגנה על הידיים באדיקות מגיל 25. זה חלק בגוף שמתבגר ואי אפשר להסתיר אותו, קשה מאוד לתקן את מה שהתקלקל שם. אני שותה המון מים, מנסה לא לאכול מאכלים שחוסמים אותי אנרגטית ולאחרונה גם הפסקתי לעשן באמצעות היפנוזה. שלושה שבועות אחר כך הייתי חולה, אבל לא הייתה ברירה. כל כך חבל שעישון הוא דבר לא בריא.

     

    בגדים ביומיום: ג'ינס וז'קט. לא יכולה להביא את עצמי למצב של ללבוש חליפה, זו לא אני.

     

    בושם: "ז'דור" של "דיור".

     

    שיער: אני חופפת פעמיים בשבוע. בארץ יותר, בגלל החום והלחות. אני עושה פן רק לאירועים שקשורים בעבודה. הספר שלי בלוס אנג'לס, אלון שלום, עושה לי גוונים הכי טוב בעולם, אבל זה משעמם אותי עד מוות. אני מביאה את המחשב שלי, מדברת בטלפון ומנסה לעשות אלף דברים במקביל.

     

    חזייה: לא פוש־אפ!

     

    איפור: טיפה צללית, סומק ואודם.

     

    עקבים: מאוד אוהבת!

     

    מניקור־פניקור: לא פינוק. משמים. עושה רק כשאני חייבת.

     

    אהבה: משקפי שמש. יש לי עשרות זוגות. ממשקפי מעצבים ועד משקפיים בעשרה דולרים. הזוג שאני הכי אוהבת הוא משקפי שמש של "קררה" שאבא שלי קנה ב־1980.


     

     

    צילום: יניב אדרי, סטיילינג: ראובן כהן
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הזוג המאושר. נועה תשבי ואנדרו ג'י
    צילום: ענת מוסברג
    צילום: יניב סופר
    כתבו לנו
    מומלצים
    מומלצים