מחקר: נשים בתקופת הביוץ נענות יותר לחיזורים

נשים מושפעות הרבה יותר מגברים משינויים הורמונליים בגופן. למשל, מחקר מסוים הראה שנשים מבייצות מרוויחות טיפים גבוהים יותר במועדון חשפנות. בשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים שבוחנים כיצד ההעדפות וההתנהגויות של נשים משתנות כשהן מבייצות, בזמן שיא הפוריות במהלך החודש, לעומת הזמן שבו הן לא מבייצות ולא פוריות.

המחקרים הללו מראים שבזמן הביוץ נשים הן בעלות יצר מיני רב יותר. בתקופת הביוץ נשים נוטות לחפש פרטנרים מיניים בצורה פעילה יותר (ילבשו ביגוד חושפני יותר, או יצאו יותר לפאבים ומועדונים) ואפילו נהנות ממספר אורגזמות גבוה יותר.

נשים גם נוטות יותר לבגוד בבני זוגם בזמן הביוץ, ובנוסף, נשים מבייצות יגלו העדפה לגברים עם רמות טסטוסטרון גבוהות יותר (אותם הן יזהו, למשל, כבעלי פנים גבריות יותראו כבעלי ריח המעיד על בריאות כללית טובה יותר). כל ההעדפות הללו מבטאות ניסיון להזדווג עם גברים שיש להם גנים טובים יותר ולהגדיל את הסיכוי להתעברות כתוצאה מהמפגש עם גברים אלו.

ריקוד רומנטי לצורכי מחקר

המחקר כלל 211 נשים שגילן הממוצע היה 20, שנבחרו באקראי במועדוני לילה שונים בצרפת. החוקרים קבעו מראש עם בעלי המקום שינגנו שירי סלואו שקטים ורומנטיים במהלך הערב, ושלושה גברים ששיתפו פעולה עם החוקרים ניגשו אל נשים שונות במהלך השירים הללו וביקשו מהן לרקוד עימם.

הגברים נבחרו ממדגם של 20 גברים שונים שמידת האטרקטיביות שלהם הוערכה על ידי 20 נשים שונות. שלושת הגברים הכי אטרקטיביים היו אלה שהשתתפו במחקר. הגברים לא היו מודעים למטרת המחקר ונאמר להם שהמחקר נועד לבחון את הסיבות למה נשים מסכימות לרקוד עם גברים במועדוני לילה. כל הנשים שהגברים פנו אליהן היו לבדן, או בחברת נשים אחרות. הגברים הונחו במפורש שלא לפנות לנשים שהיו בחברת גברים אחרים. כל מה שהגברים עשו היה לפנות לבחורה, להציג את עצמם בפניה בשם ולשאול אותה האם היא מוכנה לרקוד עימם.

במקרה שהנשים סרבו לרקוד, הגברים לא ניסו לשכנע אותן וניגשו לבחורה אחרת. מכיוון שמועדוני הלילה היו צפופים מאוד ורועשים, לא סביר שנשים אחרות שמו לב שהגברים מבקשים מנשים שונות לרקוד עימם מה שהיה מעלה את חשדן. תמיכה לזה אפשר לראות בכך ששיעורי הדחייה לא עלו ככל שהערב התארך.

אחרי סירוב, משתפת פעולה של המחקר ניגשה אל הבחורה והתוודתה בפניה שהבקשה לרקוד הייתה חלק ממחקר, וביקשה ממנה לענות על שאלון קצר. רק שתי בחורות סירבו להשתתף במחקר, וכל השאר עברו לחלק אחר של מועדון הלילה, מקום שהיה שקט יותר ואיפשר לענות על השאלון בנוחות.

במקרה שהבחורה הסכימה לרקוד התוודה הבחור בפניה שהבקשה הייתה חלק ממחקר וביקש ממנה להשתתף במחקר. גם כאן נכנסה לתמונה משתפת פעולה שהלכה עימה לחלק השקט יותר של המועדון שם היא מילאה את השאלון. חמש בחורות שהסכימו לרקוד סרבו להשתתף במחקר.

בשלב הבא, סיננו החוקרים את כל אותן נשים שהשתמשו באמצעי מניעה אוראליים וגם כאלו שהיו כרגע במערכת יחסים (שהרי נשים יכלו לסרב לריקוד בגלל שהיה להן חבר או בעל). בנוסף, שתי לסביות נגרעו גם הן. ובסופו של דבר 161 נשים שהמחזור שלהן היה טבעי וארך 28 יום היו חלק מהמדגם הסופי.

החוקרים חילקו את הנשים לשלוש קבוצות: קבוצה אחת כללה נשים שהיו במהלך הוסת (ימים 1-5 של המחזור, 32 נשים בסך הכל), נשים פוריות (ימים 6-14 של המחזור, 51 נשים), ונשים בשלב לא פורה (ימים 15-28, 78 נשים). לגבי כל קבוצה חושבו אחוז הנשים שהסכימו לרקוד.

בשלב הפורה, נענו קרוב ל-60% מהנשים לבקשה לרקוד. בשני השלבים האחרים אחוז ההיענות היה 34% ו-38% בהתאמה. הבדל מובהק בין השלבים השונים. הממצאים תומכים בהשערה שנשים מתנהגות שונה בשלבים שונים של המחזור. נשים פוריות נענו באחוזים גבוהים יותר לבקשה לרקוד. המחקר בדק לראשונה התנהגות בפועל של אותן נשים ובכך הוסיף נדבך חשוב לממצאים הקודמים.

המאמר התפרסם בבלוג של ד"ר גיל גרינגרוז, אנתרופולוג אבולציוני המלמד באוניברסיטת ניו-מכסיקו