שברולט קרוז - מצוינת, על הנייר

ביחסים ארוכי טווח, מה חשוב יותר: מראה חיצוני ורושם ראשוני, או מה שנהוג לכנות אופי? את השאלה האלמותית הזו שואלים עצמם רבים כשזה נוגע לבחירת בן זוג, אבל נדמה שרק מעטים מתחבטים בה כשהם בוחרים רכב חדש. רוצים דוגמה? בקרו פעם באולם תצוגה של יבואנית מאזדה לישראל, כשמגיעה גרסה חדשה ל-3. תור ארוך של מזמינים ישתרך שם. מרבית הממתינים לרכישה לא נהגו בה מעולם, ואין להם גם כל כוונה לנהוג לפני הרכישה.

ואיך כל זה קשור לשברולט קרוז, משפחתית קומפקטית חדשה מבית שברולט האמריקנית-קוריאנית? סבלנות.

אהבה ממבט ראשון

אין חולק על כך שעיצוב הוא עניין של טעם. ובכל זאת, במקרה של הקרוז יהיו רק מעטים שלא יסכימו עם הטענה הבאה: היא נראית גדולה, מכובדת, וללא ספק נאה. מחלקת העיצוב של הקונצרן הגדול עשתה עבודה מוצלחת למדי, בלי התחכמויות מיותרות ובלי גימיקים משונים. חרטום שברולט אופייני מלפנים, בתי גלגלים בולטים, חלק אחורי בעל מבנה סדאן מסורתי ושיר הלל לפרופורציות נכונות.

שברולט קרוז. נאה

הרושם הטוב ממשיך גם בתא הנוסעים. ראשית, הוא ממש גדול. עם מרכב באורך 460 ס"מ, ובסיס גלגלים של 268.5 ס"מ, מציעה הקרוז לא רק מידות מהגדולות בקטגוריה, אלא בעיקר מרחב מחייה מצוין לנוסעים. נחמד לגלות כאן עיצוב מודרני, עם קונסולה גולשת לכיוון בורר ההילוכים, ולוח מחוונים המתאים לאופנה הרווחת בתעשייה - שלושה שעונים גדולים ועגולים.

למרות שאיכות החומרים לא תמיד מבריקה, ורמת ההרכבה טעונה שיפור, הרושם מצוין. תא הנוסעים מרווח, נאה, ומצויד היטב: הדגם הבסיסי (LS) - שמחירו 114,500 שקל - מוצע עם מערכת שמע מקורית, אבזור חשמלי מלא, גלגל הגה מצופה עור, שני מושבים קדמיים מתכווננים גם לגובה, ולא פחות חשוב - שש כריות אוויר ובקרת יציבות. תמורת 5,000 שקל נוספים (+LS, הגרסה בה נהגנו) תקבלו גם בקרת אקלים ופנסי ערפל.

גדולה

כגודל הציפיות

מנוע ה-1.6 ליטר של הקרוז, עם נתון הספק מרבי (112 כ"ס) ממוצע-נמוך בקטגוריה, מבטיח ביצועים ראויים. אלא שבמציאות, העסק פחות מרשים. ראשית, המנוע הצנוע מרגיש - ובעיקר נשמע - מיושן משהו. יותר מדי רעש בסל"ד נמוך, בינוני וגבוה, רעש שחודר לתא הנוסעים ובשום אופן לא ראוי להימצא שם. גם הביצועים, הקשורים ישירות למשקל עצמי ממוצע-גבוה של 1,324 ק"ג, אינם מקיימים את המובטח.

לכך אחראית גם תיבת שישה הילוכים עם יחסי העברה ארוכים מאוד. הקרוז מזנקת לכן באיטיות יחסית מהמקום, מתקשה לשמור על יכולת האצה בהילוכים הגבוהים, ובהילוך השישי אף מתקשה לשמור על מהירות שיוט. לכך מתווספת תיבה הססנית משהו בתגובותיה, המתבלבלת לעיתים בהעברות הילוך. אז מחד, מדובר בסטנדרט גבוה ממרבית המתחרות, המסתפקות בארבעה הילוכים בלבד. בפועל, לתיבה הזו לא יכול להיות שום יתרון, למעט - בתיאוריה, בתצרוכת דלק.

ומה עם היכולת הדינמית?

גם נוחות הנסיעה, נקודה בה אמורה הייתה הקרוז הכבדה יחסית והמרווחת להצטיין, אינה מרשימה במיוחד. כיול המתלים של הקרוז אינו מהמוצלחים, וגם כאן נראה שעיקר המאמץ פסח על החלק הדינמי, ונותר באזור המראה. הקרוז אינה מתמודדת היטב עם תנועה עירונית, מקפצת לעיתים קרובות מדי על-פני מהמורות. מחוץ לעיר משתפר המצב, אך כאן היא דווקא מתגלה לעיתים כרכה יתר על המידה - עניין של שיכוך בעייתי בעיקר.

מצטיינת, בתיאוריה

הקרוז החדשה של שברולט היא מכונית גדולה ומאובזרת, במחיר תחרותי. עד כאן החדשות הטובות, הממש טובות. אלא שמחוץ לאולם התצוגה, מתגלה כי אופי המכונית עדיין זקוק לליטוש משמעותי, כדי להספיק מול הטובות שבקטגוריה. לקרוז יש אכן יתרון ניכר באבזור וברושם הראשוני מול גרסאות ליסינג של מתחרות, אלא שמי שאינו מתרשם מכך, ומעדיף מכונית בעלת יכולת דינמית - שמשמעותה גם נוחות ובטיחות - משכנעת יותר, מוטב לו שיבחר במכונית אחרת.

ועוד עניין אחד קטן. הקרוז, כך הובטח, אמורה הייתה לקסום גם ללקוחות פרטיים, ולא רק לאלה המקבלים רכב מהעבודה. אלה, הזוכים בכל מקרה לרמת אבזור גבוהה יותר (בתשלום נוסף), לא יבחרו בקרוז. שם, אין לה אפילו את יתרון הגודל והאבזור.