שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "הילדה הזאת מעופפת ועצלנית"
    "היא כותבת עם המון שגיאות, מעתיקה במבחנים, מעופפת ועצלנית", ישיבת הצוות של כיתה ג' הפכה סוערת במיוחד כשהמורות התחילו לדבר על רעות. רק המורה למדעים חשבה שהיא ילדה מאוד סקרנית ונבונה. מה יכולה להיות הבעיה של רעות? לפעמים הסיבות נמצאות ממש מתחת לאף. צריך רק להתבונן

    ישיבת הצוות של כיתה ג' הייתה סוערת במיוחד. המחנכת חנה (כל השמות בדויים), סיפרה בקול טעוּן על רעות: "הילדה הזו מעופפת. אני לא מסוגלת להתמודד איתה".

     

    נועה המורה לספורט קטעה אותה: "היא לא רק מעופפת. היא גם עצלנית. בתחילת כל שיעור היא מספרת לי שהיא מרגישה לא טוב או שהיא שכחה להביא את נעלי הספורט או שהיא מפחדת לעשות את תרגילי ההתעמלות. נמאס כבר מהתירוצים שלה".

     

    דנה המורה המקצועית ללשון הוסיפה: "היא כותבת עם המון שגיאות כתיב. גם במבחנים היא מעתיקה מתלמידים שיושבים לידה". יוספה, המורה הוותיקה למדעים הנידה בראשה: "דווקא בשיעורי מדעים היא מגלה סקרנות ושואלת שאלות מאוד נבונות". סוזי המורה לאנגלית קטעה אותה: "היא אולי נבונה, אבל זה לא בא לידי ביטוי בלימודים. הציונים שלה מאוד נמוכים וגם אצלי היא בין הנכשלים. היא עדיין לא קלטה את האותיות באנגלית".

     

    עוד בחדר היועצת:

     

    מי זו רעות?

    יצאתי מהישיבה מוטרדת. רעות משכה את עיני מהיום הראשון ללימודים. ילדה גבוהה ויפה, עיניה החולמניות, ביישנותה... משהו במראה שלה משדר עדינות אך גם ריחוק. בהפסקות הייתה לה פינה קבועה בחצר. שם הייתה מציירת עם חברתה היחידה. לעיתים, כשחברתה נעדרה, הייתה יושבת לבד – בוהה בשאר הילדים ונראית תלושה מהמתרחש סביבה.

     

    בהפסקה פניתי ליוספה המורה למדעים. ספרי לי עוד על רעות. יוספה חייכה. "היא ילדה מדהימה. היא מגיעה לשיעורים עם המון מוטיבציה. היא תמיד עוזרת לי להכין את המבחנות לקראת הניסויים ומתעניינת במחקרים בתחום. גם במהלך הדגמת הניסוי בכיתה, היא שואלת שאלות מעניינות ומקוריות. ניכר שיש לה חשיבה ביקורתית ויכולת אנליטית הרבה מעבר לגילה הכרונולוגי.

     

    איך מתמודדים עם סבך המידע?

    דבריה של יוספה לא התיישבו עם הרושם שרעות יצרה אצל שאר המורים. איך ניתן להסביר זאת? הרי מדובר באותה ילדה. מדוע יש שוני כל כך גדול במוטיבציה שלה ובהתייחסות שלה ללימודים?

     

    החלטתי להזמין את אמא של רעות אלי לשיחה כדי ללמוד ממנה עוד על רעות וגם לבקש ממנה רשות לעשות לרעות אבחון למציאת מקור הבעיה. אמא של רעות לא הסכימה להגיע לפגישה איתי. "אני אם חד הורית ואינני יכולה להיעדר מהעבודה. אני גם לא צריכה את העזרה שלכם. בכיתה א' רעות לא רכשה את הקריאה. נאלצתי ללמד אותה בעצמי את האותיות והמילים. תוך חודש היא קלטה זאת בשיטה פשוטה שאני המצאתי.

     

    "יש לי ילדה חכמה ואתם לא יודעים את העבודה שלכם. כולם יודעים את הפתרונות שלכם. אתם בוודאי תגידו לי שהיא צריכה ריטלין". המשכתי לדבר אל ליבה. "אנחנו יודעים שרעות ילדה חכמה, אך יש לה קשיים. תרשי לי לפחות לאבחן את מקור הבעיה". אחרי מאמצים רבים קיבלתי אישור מהאם לצפות ברעות ולערוך לה מבחן בקריאה.

     

    האם לרעות יש ליקוי למידה?

    למחרת נכנסתי לכיתה ג' לצפות ברעות. ראשה בלט בשורה האחרונה. בתחילת השיעור, כשהמורה דיברה, רעות הקשיבה, אך כשההסברים עברו להדגמות על הלוח – רעות החלה לשפשף את עיניה ואחר כך הסבה את מבטה אל החלון. באותם רגעים היא חדלה להקשיב לנעשה בשיעור וניכר היה שתשומת ליבה הוסטה לעבר נושאים אחרים מעולמה הפנימי. הצצתי במחברותיה. הן היו כמעט ריקות. כתב ידה היה לא קריא ובנוסף היה רצוף שגיאות כתיב.

     

    בהמשך היום רעות הגיעה לחדרי לשיחה. מהשיחה למדתי שלרעות אוצר מילים עשיר מאוד ויכולת מילולית מרשימה. היא אוהבת מאוד אומנות ואחה"צ היא משתתפת בחוג לפסנתר. כשביקשתי אותה לקרוא קטע קצר, כדי לעמוד על הקשיים שלה בקריאה - נרתעה. לבסוף, החלה לקרוא מהדף, תוך קירוב הדף עד למרחק סנטימטרים בודדים מפניה.

     

    מקור הבעיה - לעיתים מפתיע

    שמתי לב, שבעודה מקרבת את הטקסט לעיניה, קריאתה של רעות טובה מאוד. כששאלתי למה היא עושה זאת, רעות ניסתה להתחמק. לבסוף בחשש גדול רעות הודתה בפני שיש לה בעיה של קוצר ראיה. הבעיה אובחנה כבר בכיתה א' - אז גם הותאמו לה משקפיים בהתאם, אך רעות מסרבת להרכיב את משקפיה. היא פוחדת שהם מכערים אותה ובנוסף, היא לא בטוחה איך הילדים יגיבו כאשר יראו אותה מרכיבה משקפיים. התברר שרעות מרכיבה משקפיים בביתה והאם לא מודעת לכך שבבית הספר רעות מסרבת להרכיב אותם.

     

    איך נזהה בעיית ראיה?

    משרד החינוך בשיתוף משרד הבריאות מוודא שכל ילדי כיתה א' יעברו אבחוני ראייה, אך פעולה זו אינה מספיקה. לעיתים, תלמידים עוברים בדיקת ראייה שמראה שהכול תקין ולאחר מספר חודשים הם מפתחים בעיה. לכן צריכים לבדוק את הראיה שלהם לאורך השנים (אחת לשנה או במקרה שההורים מרכיבים משקפיים - אחת לחצי שנה).

     

    במידה והילד אובחן כזקוק למשקפיים, על ההורים להעביר מידע זה לצוות החינוכי ולוודא שאכן ילדם מרכיב משקפיים במהלך יום הלימודים. לעיתים קרובות הילדים חוששים שהמראה שלהם משתנה לרעה ולמרות הקושי שבדבר, הם מעדיפים לא להרכיב משקפיים ולשמור את הנושא בסוד.

     

    פרופ' נמט (רופא עיניים מנתח ומומחה בפזילה וברפואת עיניים לילדים), מציין את הסימנים לבעיות ראייה:

    • כאבי ראש.
    • מצמוץ בעיניים בתדירות גבוהה.
    • שיפשוף של העיניים פעמים רבות.
    • נטייה להתקרב מאוד למסך הטלוויזיה או למסך המחשב.
    • קושי בקריאת שלטי חוצות או זיהוי אנשים מרחוק.
    • קושי ברכישת הקריאה.

     

    בנוסף, בדיקת עיניים שגרתית אצל אופטומטריסט לא מגלה בעיות כמו פזילה נסתרת או בעיות במיקוד ראייה. בדיקות אלה חשוב לעשות אצל רופא עיניים. בעיות של מיקוד ראייה יכולות להוות חלק משמעותי מקשיי למידה המתבטאים בקשיי קשב וריכוז.

     

    סוף טוב

    רעות ניצלה את הקשר הרופף של אמה עם בית הספר. היא שמרה בסוד את עובדת היותה קצרת ראייה. גם אחרי שהצוות החינוכי והאם נחשפו לעובדה זו - רעות ניסתה "להימלט מהעונש של המשקפיים". אחרי שיחות עידוד מצד הצוות החינוכי בשיתוף האם וחברתה הטובה של רעות - נאותה רעות להרכיב בכיתה משקפיים.

     

    לתדהמתנו, ציוניה של רעות קפצו כלפי מעלה וכישוריה המילוליים הבליטו אותה במועצת התלמידים. עובדת היותה "חולמנית" ו"מעופפת" התגלתה כתופעת לוואי לקוצר ראייתה.

     

    • ד"ר רותי בן-זאב היא יועצת חינוכית.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים