הנה זה מגיע שוב: יום ההולדת של בן זוגך
כבר צלחת את המהמורה הזו פעם, פעמיים או יותר בעבר. חשבת שפיצחת את הגנום האנושי ואת הרעיון המושלם למתנה כשהבאת לו שעון או בגדים. עטפת לו את הכל בנייר צלופן מרשרש והרגשת שאת מוכנה לקבל את אות המופת לחברה המצטיינת. אלא ששנה חלפה לה, והדילמה חזרה
כל בחורה יודעת שהיום הזה עתיד להגיע, אין להתחמק ממחוגי הזמן. מתישהו זה יקרה, זה קרה, זה קורה. הנה הוא מגיע - יום ההולדת שלו. את כבר צלחת את המהמורה הזו פעם, פעמיים או יותר בעבר. חשבת שפיצחת את הגנום האנושי ואת הרעיון המושלם למתנה, כשהבאת לו שעון או בגדים. עטפת לו את הכל בנייר צלופן מרשרש והרגשת שאת מוכנה לקבל את אות המופת לחברה המצטיינת לשנת 2008. אלא ששנה חלפה לה ושוב את ניצבת בפני אותה הדילמה: מה לקנות או לא לקנות?
"קני לו שעון", מייעצת אחת למודת בויפרנדז ושנות ותק, ואני מרכינה את ראשי וממלמלת: "כבר קניתי". "עזבי שטויות, תביאי מצית עם הקדשה", מהסה אותה אחרת. לא מניחה לפרט השולי שבעל השמחה אינו מעשן לעמוד בדרכה. שלישית מציעה שלל חולצות וז'קטים משל הייתי סטייליסטית אובדת עצות אל מול ארונו המנצנץ למרחקים של צביקה פיק.
ושוב אני תוהה, ביני לבין עצמי, איך מאורע משמח כמו יום הולדת מצטמצם לכמה רעיונות דלוחים ושטרות נשלפים מארנק?. איך מפתיעים, מרגשים ומביעים מבלי להצטייר כקלישאה גזורה ממגזין נשים ארכאי בסגנון "התקיני לבן זוגך ארוחה דשנה לאור נרות"?
יכול להיות שמחזיק שום ריחני הוא רעיון אקזוטי נפלא
בסופו של דבר אני מתיישבת מול המחשב בגב זקוף. תולה עיניים בצג אחד קטן שמהבהב לי שיהיה בסדר. פרסומות מרצדות מולי, מפצירות בי לרכוש דברים משונים. ייתכן שאני בררנית, אני חוככת בדעתי. יכול מאוד להיות שמחזיק שום ריחני הוא רעיון אקזוטי נפלא. אבל רק למקרה שלא, כדאי שאצטייד בתוכנית ב'. ויפה שעה אחת קודם.
לאחר אי-אילו חיפושים מפרכים במרחב הווירטואלי הוחלט על צימר גדול ומפנק. אלא שממש בדומה לחיפוש מתיש אחר דירת חלומות בתל-אביב, לפעמים, גם בחיפוש אחר נכס ללילה צריך לקרוא את האותיות הקטנות. "ג'קוזי פלוס סאונה" התגלה בתמונות כמקלחת פלוס מעטה אדים בחלונות. ומה שתואר בהתפעלות כ"נוף מרהיב", התגלה בפועל כצוהר לשדה נטוש וקצת מצהיב. רגע לפני שאמרתי נואש מצאתי באינטרנט פנינה של ממש. כך סגרתי עסקה לצימר בצפון. כולל הנוף, ארוחת הבוקר שלא נגמרת וה"וי" המחייב על נחל מפכפך בדרך.
על שפתיי נסוך חיוך זדוני ובפי הבשורה
ההפתעה תוכננה לפרטי פרטים, כמו הפיכה צבאית. בחצות, כשנכנס יום ההולדת, הופעתי בשער ביתו עם סופלה שקניתי במו ידיי ועליו נרות למכביר. על שפתיי נסוך חיוך זדוני ובפי הבשורה: "הכנתי לנו אחלה תוכניות ליום ההולדת שלך".
חתן יום ההולדת מהנהן. אני יודעת שהמבט שלי מהתל בו. "מה היא כבר הביאה לי?", אני כמו שומעת את מחשבותיו. "מנוי חלומי למשחקי העונה?".
"הזמנתי לנו צימר!" אני צוהלת. "חופשה רומנטית לכבוד יום ההולדת שלך!".
לפתע מתכרכמות פניו ומבטו נוגה.
"זה לא נראה לך", אני אומרת חרש, מובסת. "מה? יותר מדי רומנטי, בנאלי, מתנת קיטש מתוך מגזין?".
"לא, זה רעיון מצוין, באמת תודה", הוא אומר ונותר לא רגוע. "אני פשוט לא מבין איך כל שנה את מצליחה לעשות לי את זה".
אנחת הקלה בוקעת מפי. "לעשות מה? להפתיע, לקלוע לטעמך?".
"גם זה", הוא מפטיר. "וגם איך תמיד את עושה לי את זה, מגביהה את הרף בדיוק חודש לפני היום הולדת שלך".
ההפתעה תוכננה לפרטי פרטים
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
