מה צריכה יולדת חוץ מקצת יחס חם?
מחקרים מראים שתמיכה מקצועית בזמן הלידה מפחיתה ב-50% את הסיכון לניתוח קיסרי וללידה מכשירנית. זהר כרמי מגישה לכן את כל הנתונים העדכניים בנושא תמיכה בלידה
אישה בלידה, כל אישה, זקוקה לתמיכה. תמיכה אינה מילה "רוחניקית" המעופפת אי שם בשמיים. תמיכה זה הדבר הכי ארצי, גשמי, אמיתי ונדרש בלידה. תמיכה בלידה פירושה ליווי רציף על ידי דמות המוכרת ליולדת, אשר נשארת איתה מתחילת הלידה ועד ההנקה הראשונה, יודעת מה לעשות כדי להקל על הכאב, יודעת שהכל מתנהל בדיוק כמו שצריך, יודעת מה להגיד ומתי לשתוק, יודעת מתי היא לא יודעת ושמי שיודעת הכי טוב זו היולדת.
תמיכה בלידה פירושה ידיים שנמצאות בו זמנית בכמה מקומות, גם מחזיקות את המוניטור אם היולדת רוצה להיות תנועתית, גם מעסות את הגב או נותנות תמיכה למשקלה של הבטן, מרגיעות בין הצירים, ולא מדברות. דיבורים זה לא מה שהיולדת צריכה, מקסימום לחישות עדינות של מילים מחזקות.
תמיכה בלידה מאפשרת לאישה להיכנס לריתמוס האישי שלה בלידה ועוזרת לה לשמור עליו כדי ללדת בדרכה ובבריאות מקסימלית.
מחקרים מראים שתמיכה מקצועית בלידה מפחיתה ב-50% את הסיכון לניתוח קיסרי, ללידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים), מגבירה את שביעות הרצון של היולדת ובן זוגה, מפחיתה הסיכון לדיכאון לאחר הלידה ומגדילה את הסיכוי להנקה מוצלחת.
רק השפעות חיוביות
אני שומעת הרבה את המשפט "על כל מחקר שמראה משהו, נמצא מחקר אחר שמראה את ההיפך" – אז זהו, שלא. בנושא של תמיכה מקצועית בלידה, המחקרים הינם חד משמעיים ומראים כי תמיכה בלידה הינה דבר נדרש, יעיל, בריא, ללא תופעות לוואי וללא חסרונות. ממש כך – ללא חסרונות.
בתחום הרפואי, אפשר לקרוא כל מחקר שיוצא בעולם, ואפשר פשוט לגשת לבדוק רק את מה שאומר ארגון קוקריין.
ארגון קוקריין הינו גוף עצמאי בלתי תלוי וללא מטרות רווח, המבצע סקירות למחקרים הקיימים בעולם, מסווג אותם לפי איכותם ומידת התאמתם לבדיקת הנושא הנחקר, ומגיש את מסקנותיו בסקירות שמבצעים רופאים בלתי תלויים, בנושאים שונים.
בנושא תמיכה בלידה, סקירת קוקריין מציגה עמדה חד משמעית: תמיכה רציפה ומקצועית בלידה צריכה להיות הנורמה ולא המצב החריג ויש להתיר לכל אישה להשיג לעצמה תמיכה כזו ואף לעודד אותה לעשות זאת. המחקרים שנסקרו מוצאים לה אך ורק תוצאות חיוביות: עליית הסיכוי ללידה ספונטנית ללא ניתוח וללא לידה מכשירנית, הפחתה בשימוש במשככי כאבים, עלייה בשביעות הרצון של היולדות ולידות מעט קצרות יותר.
הסקירה קובעת: לתמיכה מקצועית בלידה לא נמצאו כל השפעות שליליות. יתרה מכך, על פי סקירת קוקריין, התוצאות החיוביות של תמיכה מקצועית בלידה עולות כשהתמיכה ניתנת ליולדת על ידי דמות שאיננה מצוות בית החולים, וכשהיא ניתנת לאישה משלב מוקדם ככל שניתן בלידה, כלומר עוד לפני ההגעה לבית החולים במידת האפשר.
חדר לידה פרטי ונטול מתח
החודש התקיים בירושלים כנס מקצועי עם פני סימקין. סימקין הינה אשת מקצוע מובילה בעולם בתחום ההכנה ללידה והתמיכה בלידה. ספרה "The Labor Progress Handbook" נחשב לאחד הטקסטים פורצי הדרך בתחום והוא נלמד בבתיה"ס למיילדוּת ברחבי העולם. סימקין היא מרצה מבוקשת בפני רופאים, מיילדות, דולות ומחנכות ללידה.
על פי סימקין, הטיפול שנשים מקבלות במהלך הלידה הינו משמעותי יותר מהאירועים הפיזיים שקרו בלידה, מבחינת איך שהיולדת חווה את הלידה ומבחינת איך שהיא תזכור את הלידה לשנים קדימה.
על פי סימקין, למשל, יש לתמוך באישה עם אלחוש אפידורלי עד כמה שניתן כאילו אין לה אלחוש, מבחינת תנועתיות נכונה והמשך התמיכה בתהליך הלידה. בחדר הלידה, ברובם המכריע של המקרים, אישה עם אלחוש אפידורלי תשכב במיטה ללא תנועה. לחדר הלידה פשוט אין מספיק ידיים כדי לטפל באישה השוכבת במיטה עם אפידורל, ואם לאישה זו אין תמיכה מקצועית רציפה, לחדר הלידה אין פתרון עבורה במונחים של תמיכה והתקדמות הלידה באופן פיזיולוגי.
על פי סקירת קוקריין, שסקרה 16 מחקרים אקראיים מבוקרים, שהקיפו למעלה מ-13 אלף נשים ברחבי העולם ואשר כל מחקר ומחקר מהם נבחן על ידי סוקרי קוקריין ונמצא איכותי מבחינה מתודולוגית, אישה צריכה ללדת בסביבה המאפשרת פרטיות, אינה גורמת מתח ליולדת ואינה מאופיינת בהתערבויות שגרתיות בלידה. האם זהו המצב בחדרי הלידה? בוודאי שלא.
הסביבה בחדר הלידה אינה מאופיינת בפרטיות ליולדת ולבן זוגה, הדמויות בה אינן מוכרות והינן מתחלפות תדיר וגורמי המתח הינם חלק מובנה בסביבה ה"בית-חולימית". הם גורמים להפרשת הורמוני מתח כגון אדרנלין, המדכאים את הורמוני הלידה ופוגעים בכך בהתקדמות התקינה והבריאה של הלידה. אין פלא אם כן כי התערבויות בלידה הינן גם הן חלק מובנה מהלידה ה"בית חולימית".
רק צריכה קצת תמיכה
תמיכה מקצועית רציפה בלידה יכולה, ומחקרים מראים כי אף מצליחה, למתן השפעות לא רצויות אלו על הלידה ועל תוצאותיה.
חדר הלידה בנוי וערוך על מנת לטפל ביולדת, לא על מנת לתמוך בה. אך מה לעשות שהעובדות הן שהטיפול העיקרי שהיולדת זקוקה לו הוא, בפשטות, תמיכה? בואו נהיה פרגמטיות. היום שבו תהיה תמיכה רציפה בכל יולדת, אחת-על-אחת, במימון משרד הבריאות ובאופן חופשי לכל אישה באשר היא יולדת, לא נראה לעין.
כמי שמכירה את כל חדרי הלידה בישראל, תרשו לי לנחש שהיום הזה לא יגיע כלל. בהיעדר חקיקה מותאמת, החוק החל בישראל על היולדת ועל היילוד הינו חוק זכויות החולה, המסדיר את זכותה של היולדת למלווה אישי מטעמה. על פי ד"ר סימה רייכר, מנהלת המחלקה להנחיות מקצועיות במשרד הבריאות, מלווה אישי הינו "כל מי שתבחר בו היולדת לרבות תומכת לידה".
מדיניות המלווים ברובם המכריע של חדרי הלידה בישראל מאפשרת לכל יולדת להכניס עימה לחדר הלידה שני מלווים אישיים, זאת למעט חדר הלידה בסורוקה אשר מטעמי צפיפות אינו ערוך לשני מלווים לכל יולדת בשלב זה, ולמעט אירועים נקודתיים שמשפיעים לעיתים על המדיניות באופן זמני, כגון "שפעת החזירים".
איסור על היולדת להכניס עימה לחדר הלידה את הדולה שבחרה מראש הינו פגיעה בזכויותיה החוקיות של היולדת ועצתי לה במקרה כזה היא לבחור ללדת בחדר לידה המכבד זכויות אלו.
גם לכן יש שאלות בנושא הריון ולידה? לחצו כאן.
- זהר כרמי, אמא לשלושה, מקימת האתר "זהר כבר בדקה", עוסקת בייעוץ אישי ללידה ראשונה או לחוויה מתקנת.
