שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ולשתוק הרבה
    איך יכול להיות שבשנה שבה הפכה המוזיקה הים תיכונית למלכה הבלתי מעורערת של הסצנה, אין אף זמרת שמדגדגת את הציפורן המצליחה של שרית חדד? אולי בגלל מלחמת המינים, ואולי בעצם זה הכל בגלל חדד. בחורה מבית טוב

    שנת 2009 היתה השנה שבה הושלמה המהפכה המזרחית, השנה שבה קיסריה הועברה אחר כבוד מבקבוק המים והמגבת של שלמה ארצי לבלונד פלטין של קובי פרץ.

     

    השנה שבה המילים חאפלה ובכפיים הפכו פופולריות יותר מהסכסוך הישראלי־פלשתיני (אבל עדיין לא יותר ממיתון), השנה שבה הציפו אייל גולן, משה פרץ, עידן יניב, שלומי סרנגה וחבריהם את פלייליסט של גלגלצ, כבשו את מצעדי ההורדות בסלולר ותפסו מקום של כבוד בפריים טיים.

     

    בתוך כל הפריחה המטורפת הזו, עומדת לצד מועדון הגברים המכובד הזה רק אשה אחת - שרית חדד. אומנם מעמדה יציב ובטוח, אך היא בודדה בצמרת והיא הזמרת הים תיכונית המצליחה היחידה בארץ. כל השאר? נפקדות מהחגיגה, משאירות את הכסף הגדול והתהילה לגברים. אז איך יכול להיות שבשנה כל כך דרמטית לשוק המזרחי לא צצה אפילו זמרת אחת שתדגדג ההצלחה של חצי עידן יניב.


    לצד מועדון הגברים המכובד עומדת רק אשה אחת. חדד (צילום: אקרמן)

     

    שדרן הרדיו והמגיש ירון אילן, ממובילי המהפכה המזרחית, מתקשה למצוא תשובה. "אני אומר את האמת, אני לא יודע להסביר את זה. זו תופעה בלתי מובנת. כל מי שניסה לנתח את התופעה הזה לא עלה על משהו. זה כאילו נראה שהעולם של המוזיקה המזרחית הוא נורא גברי.

     

    "אבל דווקא אני חושב שמאוד אוהבים קולות נשיים. למשל בלבנון, מצרים, יוון וטורקיה קולות נשיים זוכים ללא פחות פופולריות מקולות גבריים. אני משדר תוכנית ברדיו, יש לי בדרך כלל על כל 18 שירים שאני מנגן אולי שתיים־שלוש זמרות, ולרוב מדובר בשרית חדד, אתי לוי, מרגול וגליקריה".

     

    אלה זמרות כבר 20 שנה.

    "אני עוד נותן מקום לאלה, בשאר המדיה לא נותנים לזמרות אחרות במה, חוץ מלשרית ומרגול כמובן. זה שכל הזמן מדברים על כך שאין זמרות חוץ משרית, לדעתי זה גם יוצר לזמרות מתחילות חוסר חשק להתחיל עם זה בכלל. טוב, גם ככה זמרות אחרות לא מושמעות. יש כאן לופ כזה".

     

    אז שוב התקשורת אשמה?

    "אני חושב שלדעתי האשמה הגדולה בעניין הזה, ואני לוקח חלק מן האחריות, היא בעיקר התקשורת, שלא נותנת דגש שווה בשווה לזמרות. לדוגמה, מורן כרמל (זמרת מזרחית שהוציאה בשנה שעברה אלבום שנכשל מסחרית - י.ו), זמרת חביבה מאוד, היא לא קיבלה את רמות החשיפה שיקבל זמר אחר".

     

    אבל להאשים רק את התקשורת זה הכי 2008, בכל זאת, הדבר האחרון שחסר למוזיקה המזרחית כרגע הוא חשיפה תקשורתית. שורש התופעה נובע ממניעים עמוקים יותר.

     

    "מעדיפים לקחת זמרים ולהשקיע את הכסף על בטוח"

    האטרקציה הכי טרייה בז'אנר, דודו אהרון, תולה זאת דווקא בהשקפת העולם של האמרגנים, שמושכים בחוטים מאחורי הקלעים: "המנהלים רואים שהרבה זמן לא פרצה זמרת, אז הם מעדיפים לקחת זמרים ולהשקיע את הכסף על בטוח. זה כמו שאתה הולך לסחור בבורסה, אתה תשקיע במניה בטוחה, שמצליחה לאורך זמן. יש מתכון מנצח ומעדיפים ללכת עליו. אין מנהלים שישקיעו לאורך זמן בזמרת, זה סיכון לדעתי".

     

    אבל כשאהרון מוסיף ואומר: "זמרת תצטרך להקריב את כל החיים שלה", הוא חושף את האג'נדה שכבר פחות קשורה לרווחים. "כשהמנהל מחתים אותה הוא דורש שהיא לא תתחתן עשר שנים. בחורה שתרצה להצליח תיאלץ להקריב את הזוגיות והמשפחה".


    "אין מנהלים שישקיעו בזמרת, זה סיכון לדעתי". אהרון (צילום: דור מלכה)

     

    אשת יחסי הציבור שרית בירן, שידועה כמנוע הטורבו שמאחורי קובי פרץ, אישתר, רון שובל ואורן חן וסטלוס, לוקחת את זה אפילו יותר רחוק: "אף גבר, אף גבר, לא ירצה לראות את בת הזוג שלו שרה ומתנועעת על במה, ומבדרת גברים שיכורים בלילה.

     

    "אשה, גם אם היא הזמרת הכי מוכשרת, תצטרך להקריב את הקריירה שלה למען הזוגיות והקן המשפחתי, אלא אם כן היא מוותרת מראש על הזוגיות שלה או שהיא לא קיימת. לאשה אין היום יכולת לבדר גברים ושיסתכל על זה החבר שלה או בעלה מהצד. לקובי פרץ יש זמרת ליווי בשם צליל. לכל ההופעות שלה בעלה הצטרף. ואני מדברת איתך על זמרת ליווי".

     

    סביר להניח שארגוני זכויות הנשים לא ימותו על זה, אבל בשיחות מקדימות שערכנו עם אנשי תעשייה נאמרו הרבה דברים קשים שכל קשר בינם לבין המהפכה הפמיניסטית מופרך. הדברים של בירן, לעומת זאת, מקבלים חיזוק בוטה: "אשה צריכה להיות חצי זונה כדי לעלות להופיע ב־2:00 במועדון לילה", אמר לנו מפיק ותיק והוסיף בנחת, "זה עולם מאוד גברי".

     

    מאיש תעשייה אחר שמענו אמירות כמו: "אני לא חושב שבעל נורמלי יסכים שאשתו תסתובב בלילות עם חבר'ה של מועדונים. אלה חבר'ה שיושבים עם בקבוקי שתייה, סיגריות ואלכוהול כבד. אפילו אם בחורה תלך כמו סרגל, תמיד יהיו פיתויים מהצד. הרבה נשים של זמרים שיצא לי לדבר איתן אמרו לי ככה: 'שיגיע בבוקר וזהו, לא אכפת לי מה היה בלילה'. אבל אצל אשה זה כנראה אחרת".

     

    האמירה שלפיה רק אשה עשויה מברזל או כזו שמוכנה לוותר על זוגיות ומשפחה יכולה לשרוד, מקבלות חיזוק כשבוחנים את כל הנשים הגדולות של הזמר המזרחי בשנים האחרונות: זהבה בן, מרגול, אהובה עוזרי ושרית חדד - אף אחת מהן לא בדיוק מתפעלת תא משפחתי סטנדרטי (בן ומרגול גרושות + ילד ועוזרי ושרית חדד רווקות).

     

    "אפשר לחשוב שברוק'נ'רול יש מיליון זמרות"

    מרגול, כאמור אחת הנשים היחידות שהצליחו לפרוץ את מחסום ההצלחה ולהפוך לזמרת מצליחה, לא ממש מוכנה ליישר קו עם הניסיון להצביע על בעיה: "אלה שאלות שכבר התעייפתי מהם. אפשר לחשוב שברוק'נ'רול יש מיליון זמרות".

    יש יותר מאחת.

     

    "בפופ. במייניסטרים יש מלא. אבל לשם שואפות הבנות, הבנות בארץ שואפות למיינסטרים, למתקתקות. מעפרה חזה ועד היום. זה הכל. מה כל כך קשה להבין?".


    אחת הנשים שהצליחו לפרוץ את מחסום ההצלחה. מרגול (צילום: דורון עדות)

     

    איך זה שבשנה כזאת משמעותית לזמר הים תיכוני אין אף זמרת מזרחית מצליחה חוץ משרית חדד?

    "לא נכון, יש מרגול, זהבה בן, יש אהובה עוזרי, אביבה אבידן".

     

    כולכן שנים בתחום, אף אחת לא בדיוק פרצה אתמול.

    "גם אין פה זמרות רוק פר־אקסלנס, אין. יש מתחפשות לזמרות רוק. כולם שרים מיינסטרים. האומץ נשאר בגילי, רק אז אפשר לשיר מה שאת רוצה. הן לא רוצות, הן שואפות אל המיינסטרים, למנגנינות הקליטות, לשירה הקליטה, הנעימה, הפופית, לשיר מזרחית זה לא עניין של מה בכך. זה קשה".

     

    אבל היום הים תיכוני הוא המיינסטרים.

    "בים תיכוני שולטים יותר הבנים. הנה המשוואה. ובמיינסטרים הם נפקדים כמעט".

     

    אז איך זה שאין גרסה נשית לדודו אהרון או משה פרץ?

    "מאיפה אני יודעת? מה אני אנתרופולוגית? אני מנסה להסביר לך בכמה דקות יפות שהבנות נוטות יותר לשיר מיינסטרים. אצל הבנים זה בא מן הפיוט, מהבית כנסת. בא מאנשים שלמדו, לחקות ולאהוב אותם כמו זוהר ארגוב וישי לוי. אלה האבטיפוס של שירה מקסימה, שליטה מרבית במיתרי הקול, לשיר מזרחית זה מאוד קשה.

     

    "קודם צריך להיות זמר ולא להיות רגיש או נוגע. רגיש ונוגע זה אחר כך, אבל קודם כל זמר בן זונה. סדרי החשיבות הם הפוכים, ככה אני רואה את זה. יש זמרות נהדרות, אבל הן רוצות לשיר מיינסטרים, הן יותר מזדהות עם המיינסטרים". הבנתם? גם אנחנו לא לגמרי.

     

    מה נדרש מבחורה שרוצה להיות זמרת מזרחית מצליחה?

    לפעמים, סיפור אישי אחד ממחיש טוב יותר מאוסף פרשנויות מה באמת נדרש מבחורה שרוצה להיות זמרת מזרחית מצליחה. כזו היא ג'ולייטה, שנולדה למשפחה מסורתית יוצאת קווקז, לא כל כך שונה מזו שאליה נולדה שרה חודדטוב, לימים שרית חדד.

     

    אמה של ג'ולייטה היא עקרת בית ואביה, רפי אגרונוב, הוא איש עסקים וסגן ראש עיריית שדרות. מגיל צעיר חלמה ג'ולייטה להיות זמרת. בגיל 14 פנה אליה המפיק אבי פרץ (שעבד בעבר עם גלי עטרי ותיסלם) לאחר ששמע אותה שרה והציע להיות האמרגן שלה. אביה סירב בתוקף והבהיר כי עבורו זו בושה ש"הילדה תשיר בלילות והגברים יזרקו טיפים".


    ג'ולייטה. מגיל צעיר חלמה להיות זמרת (צילום: גיא הכט)

     

    בעוד חדד בתחילת דרכה היתה חומקת בלילות להופעות במועדונים, ג'ולייטה נאלצה לעזוב את הבית. הבחירה היתה ברורה: מוזיקה או משפחה. פרץ שכר לה חדר במלון בתל אביב שבו התגוררה בזמן שהחלה להניע את החלום.

     

    במשך שנתיים היא הופיעה, הקליטה שירים והוציאה אלבום ("אני לא ברבי") שזכה להצלחה בינונית. לאחר שנגמר לפרץ הכוח והכסף, היא מצאה את עצמה אבודה. "הייתי לבדי בעיר הגדולה ואבא שלי אמר לי משפט שלא אשכח בחיים, 'תשכחי שיש לך אבא, אם את יוצאת עוד פעם מהבית והולכת לתחום המוזיקה'".

     

    ג'ולייטה החליטה שהיא לא מוותרת וטסה לניו יורק. היא התחילה להופיע במועדוני לילה של ישראלים ויוצאי רוסיה, אך נאלצה לחזור בעקבות מצבו הבריאותי של אביה. בזמן שהותה בישראל פגשה במקרה את האמרגן והתמלילן גלעד מאסמי, ששכנע אותה לתת צ'אנס נוסף לחלום הגדול - לכבוש את כתר המזרח.

     

    לפני כחודש היא הוציאה סינגל בשם "רוצה רק אליך" וכעת היא מסיימת להקליט אלבום חדש. בגיל 22 היא נראית כאילו עברה כבר חיים שלמים וכשהיא מחייכת ניכר בפניה דוק של מרירות. "יש לי לפחות חמש הופעות בחודש, לא בשבוע. אני עדיין לא שם. אני מופיעה במועדונים כמו הפלאקה. אפשר לחיות בכבוד גם מחמש הופעות בחודש. הפידבקים מהקהל מחזיקים אותי".

     

    את מרגישה שהקרבת הרבה למען הקריירה המוזיקלית?

    "הקרבתי המון. הייתי ילדה מאוד בודדה, אם זה לבכות אז לבד, איבדתי חברים, לא היתה לי משפחה שתתמוך בי ותהיה איתי לאורך כל הדרך. לא היו אנשים שיכלו לייעץ לי והנפילה שלי היתה נפילה כואבת, וקמתי מהבור הזה לבד. הייתי מאוד מאוד לבד, החיים שלי זה בדידות אחת גדולה. אני חושבת שאחרי כל ההקרבה הזו אני רואה את האור בקצה המנהרה".

     

    כיום מתגוררת ג'ולייטה בדירה קטנה בראש העין קרוב לאמרגן שלה ומקדישה את כל כולה למוזיקה. כמעט מיותר לציין שהיא לא נמצאת במערכת יחסים זוגית. כששאלנו אותה באשר לילדים ומשפחה בעתיד, התפרץ מאסמי ואמר, "עוד עשר שנים יהיו לה משפחה וילדים". המסר עבר.

     

    גיספן: "אשה צריכה יותר שעות לטיפוח עצמי"

    יוסי גיספן, אחד התמלילנים הכי עסוקים ומצליחים בז'אנר ("מונו", "חלום מתוק" ואחרים), אינו מופתע: "באופן כללי, קשה לספור אפילו על יד אחת זמרים שנמצאים במערכת יחסים זוגית יציבה. וכשזה נוגע לאשה, אני חושב שזה על אחת כמה וכמה, כי זה מקצוע תובעני, אתה צריך להיות כל הזמן זמין לצילומים, כתבות, הופעות.

     

    אשה צריכה הרבה יותר שעות לטיפוח עצמי, להיראות טוב ולהיות יפה. זמר נכנס למקלחת, מתלבש יפה ויוצא להופעה. לוח הזמנים של זמרת הרבה יותר קשה. כך ששום מערכת יחסים לא יכולה לשרוד אצל אמן מצליח ובטח לא אצל אמנית, וזה טבעי".

     

    סיגל ואלנסי, הבעלים של מאג יחסי ציבור, ממשרדי היחצנות המובילים בז'אנר (שייצגו בעבר את משה פרץ וכעת את מושיק עפיה) לא מסכימה: "אייל גולן התחתן וזה לא פגע בקריירה שלו, לקובי פרץ נולד תינוק ואם אני לא טועה הוא הופיע באותו ערב", היא אומרת בקשיחות.


    התחתן וזה לא פגע בקריירה שלו. אייל גולן (צילום: כפיר חרבי)

     

    "אגיד לך את זה אחרת, למשל אייל גולן ואילנית לוי. אם אילנית היתה מנהלת קריירה של זמרת מזרחית, אני לא בטוחה שהוא היה מסכים לזה. גברים לא מוכנים לקבל את זה. כמו שאומר השיר של שרית חדד, בחורה מבית טוב, צריכה לשבת בבית, לגדל ילדים ולסתום את הפה. זה טקסט שמספר לך למה זמרת מזרחית לא יכולה להצליח כמו זמר. כי אם את בחורה מבית טוב, שבי בבית וסתמי ת'פה, אל תעשי עכשיו קריירה".

     

    לא רק תפקיד האשה המסורתי וכבודה עומדים בפני בחורות שמבקשות להפוך לגרסה הנשית של קובי פרץ, יש מחסום נוסף - שרית חדד. כן, כן, חדד בכבודה ובעצמה נועלת נעליים כל כך גדולות שקשה מאוד להיכנס אליהן.

     

    "אותה גברת בשינוי אדרת"

    שדרן הרדיו הפופולרי אליקו, שפחות או יותר מחזיק את הסצנה בביצים, מסביר זאת בפשטות: "אי אפשר לבוא היום ולצפות מזמרת שתעשה שיר או שניים ותהפוך להיות שרית הבאה. שרית מלכה בלהיטים שלה ובדרך שהיא עברה. להדביק דרך כזאת זה מאוד קשה. "שרית פתחה פער שקשה להדביק אותו. צריכה לבוא עכשיו מישהי לפחות ברמה של שרית ומשם רק להתחיל לעשות את הדרך".

     

    הזמר דודו אהרון, בן טיפוחיו של אליקו, מחזק את דברי הפטרון: "אם תבוא זמרת ותסלסל, ישר ישוו אותה לשרית וזהבה, זמרות שמחזיקות כבר 20 שנה. ברור שהקהל ירצה לראות פנים חדשות, אבל אני מאמין שזאת תהיה אותה גברת בשינוי אדרת. זה אומר שרית חדד 2 או זהבה בן 2".

     

    אז הצל של שרית מסתיר את כל המתחרות ומכווץ אותן, וזה די ברור לכולם שיש פה סיטואציה קלאסית של אי שוויון, אבל בהחלט ייתכן שהאשמה מוטלת דווקא על הזמרות הצעירות שמנסות לחקות את האלילה הנצחית ולא באמת מנסות להביא משהו חדש אל הסצנה.

     

    • עוד על מלחמת המינים של הזמר המזרחי והאם נשים תצלחנה להתברג בצמרת השירה הים-תיכונית - בגיליון פנאי פלוס החדש

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "זו תופעה בלתי מובנת". אילן
    צילום: צביקה טישלר
    לאתר ההטבות
    מומלצים